החלטה זו הינה בבקשה למתן צו להמצאת מסמכים בהתאם להוראת סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, אשר הגיש המבקש בטענה כי מסמכים המבוקשים נדרשים לצורך הוכחת טענה לאכיפה בררנית והגנה מן הצדק על פי הוראת סעיף 149(10) לחוק.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת ב"כ המשיבה מצאתי לדחות את הבקשה מהנימוקים שיפורטו להלן.

המבקש טוען בבקשתו כי רכש את ביתו שהינו מחצית מבית דו-משפחתי צמוד קרקע, שברחוב השלום 4 בשנת 1999, מתגורר בבית מאותה עת ומבלי שביצע בבית כל עבודת בניה, למעט החלפת קיר גבס שהתפורר במרוצת השנים בכניסה לחניה והחלפתו בקיר בלוקים, פעולה בגינה הוצא ע"י הרשות צו הפסקת עבודה וכן, הציב לחניה מחסום תריס חשמלי, בהתאם לתוכנית היתר הבניה.

המבקש טוען כי בשנת 2017, החל השכן, משפחת לוי, מרח' השלום 2 אזור לבנות את ביתו, ובנה בניגוד לתב"ע את ביתו כאשר הקיר הצמוד לביתו של הנאשם נבנה בקו אפס, בגבול המגרש, ולא במרחק 3 מטר מגבול המגרש.

עוד נטען כי לאחר שהחל המבקש לפנות לרשות בתלונה על שכנו, הגיעו למקום פקחי הרשות, תוך עצימת עיניים מהבית הצמוד של השכן, שנבנה שלא כדין, ובמקום זאת החלו באכיפה כנגדו, שהינה אכיפה בררנית פסולה.

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, עומדת לרשות המנהלית חזקת התקינות המנהלית, לפיה מוחזקת הרשות כמי שפעלה כדין, כל עוד לא הוכח אחרת, כאשר על מנת להפריך חזקה זו, על הנאשם הטוען לאכיפה בררנית מוטל נטל לנסות לסותרה ולהוכיח כי בוצעה לכאורה הבחנה לא ראויה בין מי שנתוניהם הרלוונטיים שווים.

בהתאם לפסיקה, על הנאשם המבקש לקבל מסמכים בהתאם לסמכותו של בית המשפט על פי ס' 108 לחוק, להציג תשתית ראייתית ולו מינימלית המבססת הבחנה לא ראויה שכזו, ואין די בהעלאת טענה בעלמא הנעדרת פירוט עובדתי והצגת תשתית ראייתית בסיסית התומכת בטענה.

עיון בבקשה לקבלת מסמכים נמצא כי הבקשה אינה מציגה תשתית עובדתית וראייתית מינימלית לעניין זה.

כל שמציין המבקש הינו שני שמות וכתובת ברחוב בו מצוי הנכס נשוא כתב האישום, מבלי שניתן פירוט עובדתי מינימלי מהי הבניה אשר נטען כי בוצעה ללא היתר בכתובת האמורה.

המבקש אף לא צרף לבקשתו ראיות אחרות המלמדות כי הבניה שביצע השכן, נבנתה ללא היתר בניה או בסטייה מהיתר בניה ובניגוד לתב"ע החלה.

אין די בהפניית המבקש לתב"ע החלה. כן, לא הוצגה בבקשה ולו ראשית ראיה כי הבניה שביצע השכן נעשתה ללא היתר או בסטייה מהיתר, וכאמור מסעיף 12 לתגובת ב"כ המשיבה, עולה כי לשכן ניתן היתר בניה לבניית ביתו, כאשר הטענה של המבקש לפיה השכן ביצע עבירת בנייה נטענת ללא כל בדל ראיה, שיש בו לבסס טענה זו.

על פניו מדובר בניסיון לבצע "מסע דייג" במסגרתו מנסה המבקש לבסס את טענותיו, ובהתאם לפסיקה אין לקבל ניסיון שכזה.

יתרה מזאת, כפי העולה מתגובת ב"כ המשיבה, אין כל אכיפה בררנית בעניינו של הנאשם, שכן ברחוב השלום באזור נפתחו לא פחות מ- 59 תיקי פיקוח בהם בוצעה/מבוצעת אכיפה, 23 כתבי אישום שהוגשו בעבירות של בנייה ללא היתר ו/או שימוש חורג למגורים, 19 צווים להפסקה ומניעת עבודות שבוצעו בניגוד או ללא היתר בניה, ואף להרוס בנייה שנעשתה בניגוד להיתר (לרבות צו הפסקה מנהלי נגד שכנו של הדו משפחתי שצוין בקשה), 14 תיקים בהם חזר המצב לקדמותו בטרם נקיטת הליכים משפטיים, ובנוסף 3 תיקי חקירה בגין חשד עבירות ברחוב, המצויים עדיין בהליכי אכיפה על ידי יחידת הפיקוח.

אשר על כן, מצאתי כי המבקש לא הניח תשתית עובדתית ו/או ראייתית מינימלית הנדרשת על פי דין לצורך סתירת חזקת התקינות המנהלית ו/או קבלת המסמכים שנתבקשו לצורך הוכחת אכיפה בררנית.

על כן, הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, כ"ו אדר תש"פ, 22 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.