1. הנאשם הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות המיוחסות לו בשני האישומים, בכתב אישום מתוקן בשנית שהוגש לבית המשפט במסגרת הסדר הטיעון.

במסגרת האישום הראשון: הנאשם הורשע בריבוי עבירות לפי סעיף 53(ב) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן – חוק ניירות ערך) – אי קיום הוראות סעיף 37 לחוק ניירות ערך, בעניין אי דיווח על שינויים בהחזקות בעל עניין.

במסגרת האישום השני: הורשע הנאשם ב-5 עבירות של שימוש במידע פנים לפי סעיף 52ג לחוק ניירות ערך.

תמצית פרטי האישום:

1. לפי המפורט בכתב האישום הנאשם הינו מהנדס תוכנה במקצועו שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה הפרטית ג'רוזלם השקעות בטכנולוגיות בע"מ (להלן: "ג'רוזלם הפרטית"). כמו כן, כיהן הנאשם כיו"ר החברה הציבורית ג'רוזלם השקעות בטכנולוגיות בע"מ (להלן: "החברה" או "ג'רוזלם"), החל ממועד הקמתה ועד יוני 2015, כאשר מניותיה של חברה זו נסחרו בבורסה והיא היוותה מיזוג בין ג'רוזלם הפרטית ובין חברת שלד בורסאי דניאל ב.ש. החזקות בע"מ (להלן: "דניאל"). הנאשם החזיק במניות ג'רוזלם הציבורית מינואר 2014 עד דצמבר 2016 (להלן: "התקופה הרלוונטית") באמצעות חשבון בבנק מזרחי טפחות.
2. לפי המפורט בכתב האישום במסגרת האישום הראשון, במהלך התקופה הרלוונטית ביצע הנאשם שינויים רבים בהחזקותיו, כמפורט בנספח לכתב האישום, ואף על פי כן לא דיווח על שינויים אלה בהתאם לדין. כך היה בתקופה שבין יום 06.01.2014 עד יום 17.04.2014, עת מכר מניות ג'רוזלם שהביאו לירידה משמעותית בהיקף החזקותיו, אך לא דיווח על שינויים אלה.

כך גם לגבי התקופה בין 01.09.2014 עד 06.10.2014, עת רכש הנאשם כמות מניות משמעותית מבלי לדווח על כך.

בשלהי נובמבר 2014 דרשה הרשות לניירות ערך מהחברה לתקן את הדיווח הכולל גילוי על אודות העסקאות שביצע הנאשם, והחברה אכן ביצעה דיווח מיידי בנדון, אך בהמשך בוצעו שינויים בהחזקות הנאשם בחודש ינואר 2016, גם כן מבלי לדווח על כך.

לפי המפורט בכתב האישום, הנאשם היה מודע לשינויים בהחזקותיו ולחובתו לדווח על כך לציבור באמצעות החברה, ואף על פי כן לא עשה כן. כך, שהפערים בין החזקותיו בפועל לבין אלו שדווחו בציבור היו משמעותיים, כאשר רק עובר לאסיפות הכלליות ולצורך הצבעה בהן, הציג הנאשם לחברה אישורי החזקה מהבנק שתאמו את מצב החזקותיו בפועל.

1. באשר לאישום השני, חברת ג'רוזלם החזיקה במניות חברת מנטיס ויז'ן ע"מ (להלן: "מנטיס"). בשלב מסוים לפני חודש אוגוסט 2014, החליטה ג'רוזלם לפעול למימוש החזקותיה במנטיס ולצורך כך היא פנתה לקרן השקעות, וזו אכן סיכמה עם ג'רוזלם את פרטי העסקה (להלן: "העסקה"). העסקה הובאה לאישור ועדת ההשקעות, וועדת הביקורת של ג'רוזלם ואלה אישרו את העסקה. כך גם דירקטוריון מנטיס אישר את העסקה, וזו נחתמה בין הצדדים ביום 09.09.2014.

הנאשם ששימש כיו"ר הדירקטוריון הוביל את המשא ומתן לעסקה, היה מעורב בפרטיה מתחילת קיום המשא ומתן ועד לחתימה על העסקה.

ביום 10.09.2014 פרסמה ג'רוזלם דיווח מיידי, עליו חתום הנאשם, לפיו החברה מכרה את החזקותיה בחברת מנטיס תמורת 2.15 מיליון דולר (להלן: "הדיווח המיידי"). בעקבות הדיווח המיידי שער המניה של החברה עלה ב-7.7% באותו היום, כאשר למחרת ובימים שלאחר מכן, שבה המניה להיסחר בערכיה הקודמים.

מחודש אוגוסט 2014 ועד פרסום הדיווח המיידי על עסקת מנטיס, הנאשם היה איש פנים שהחזיק במידע פנים כהגדרתו בסעיף 52א לחוק ניירות ערך. זאת, מאחר והיה מדובר במידע מהותי על התפתחות ושינוי בחברה, וזה לא היה ידוע לציבור, ואילו היה נודע לציבור היה בו כדי לגרום לשינוי משמעותי במחיר נייר הערך של החברה.

החזקות הנאשם במניות ג'רוזלם היו משועבדות לבנק כנגד קו אשראי שהעמיד הבנק לנאשם. בתחילת 2014 מכר הנאשם, בעקבות דרישת הבנק, חלק מהחזקותיו במניות החברה תוך שהוא מבהיר לבנקאי כי הוא צפוי לקבל בתקופה הקרובה סכום כסף שיאפשר לו לרכוש בחזרה את כמות המניות שנמכרה, וזאת על מנת שהבנק ישוב ויעמיד לו קו אשראי הנדרש לכך. אכן, ביום 31.08.2014 קיבל הנאשם סכום כסף לחשבונו, ובהמשך רכש מניות של ג'רוזלם ביום 01.09.2014 עד 09.09.2014 בהיקף כספי של כ-586,853 ש"ח, ואף במהלך חודש אוקטובר רכש מניות נוספות בהיקף של כ-950,000 ש"ח.

הסדר הטיעון:

1. הצדדים הגישו לבית המשפט הסדר טיעון שכלל כאמור תיקון לכתב האישום. בהתאם להסדר הטיעון, לאחר הרשעת הנאשם תבקש התביעה להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה שלא תעלה על 10 חודשים וכן מאסר על תנאי, בעוד שהנאשם יטען לעונש מאסר של 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות.

כמו כן הצהירו הצדדים שהם יבקשו להטיל על הנאשם קנס כספי וחלף קנס על פי שיקול דעתו של בית המשפט, כאשר כל צד טען לעמדתו בנדון.

תמצית טיעוני בא כוח המאשימה:

1. באת כוח המאשימה, עו"ד נאמן, הצביעה על שלוש תקופות שינויים במכירה ורכישה של מניות ג'רוזלם, שלא דווחו לחברה, באמצעותם גרם הנאשם להטעיית המשקיעים. זאת, הואיל והוא היה מודע גם לרכישות שבוצעו בכפיית הבנק, שהרי החוק ברור והנאשם בחר מתוך זלזול לא להתייחס לחובות המוטלות עליו על פי דין. כפי שצוין, נכון הדבר שהשינויים בהחזקות היו פועל יוצא של דרישות הבנק, הווה אומר נסיבות כלכליות אישיות ולא נסיבות עסקיות, אך בכל זאת לא ניתן להמעיט ערך בחובת הדיווחים בגין החזקות בעל עניין.

עוד הדגישה עו"ד נאמן ביחס לאישום השני, כי ענייננו ב-5 עבירות של שימוש במידע פנים על ידי הנאשם. באת כוח המאשימה ציינה כי אכן לא מדובר בתיק מידע פנים אופייני - הואיל והנאשם מכר את החזקותיו בחברה בהוראת הבנק בגין חריגת אשראי, כאשר הוא הצהיר בפני הבנק שבכוונתו להחזיר לעצמו את אותה החזקה בחברת ג'רוזלם לכשיהיו בידיו האמצעים הכספיים לצורך זה. כמו כן, לאחר שהוא קיבל לידיו סכום כספי כמפורט בכתב האישום, הוא בחר לרכוש את מניית החברה כפי שהצהיר שבכוונתו לעשות, ואף המשיך לרכוש את מניית החברה לאחר הדיווח על עסקת מנטיס, מה שמפחית מחומרת מעשיו של הנאשם.

יחד עם זאת, היה על הנאשם לדעת היטב שהוא חייב לעצור את כוונתו לרכוש מניית החברה עד לאחר הדיווח, גם אם היו לו סיבות אחרות לרכישת מניות החברה בטרם הדיווח.

מדובר גם אליבא דמאשימה בעובדות מיוחדות שכן מעשיו של הנאשם לא הונעו מרצון להפיק רווח גלום בניצול מידע לפני שזה מתפרסם לציבור, אלא שהרכישה בוצעה לאור הצהרתו מראש על כוונתו לרכוש מניות, רצון שהוא מימש בתקופת הביניים אך גם לאחר פרסום הדיווח המיידי.

באת כוח המאשימה הפנתה את בית המשפט לפסיקה בעבירות של דיווח, פסיקה שאינה עשירה, אך צוין כי אין לומר שמדובר בעבירה קלת ערך. עוד הודגש כי דווקא לאור נסיבותיו של הנאשם, שמכהן כיו"ר הדירקטוריון, והוא בעל עניין בהחזקות בחברה – היה מצופה שיפעל לפי החובות המוטלות עליו על פי דין, וידווח לחברה על החזקותיו כל אימת שאלה משתנות, גם אם מדובר בשינוי שנובע מדרישה של בנק כזה או אחר.

כמו כן הפנתה המאשימה לעובדה שאין זו הסתבכותו הראשונה של הנאשם בגין אי קיום הוראות הדין המתחייבות, ולצורך זה הגישה העתק מהחלטה של ועדת האכיפה המנהלית מיום 17.9.2015 בעניינו של הנאשם, הליך שננקט בגין שתי ההפרות של פרט מטעה בדו"ח. בגין מעשים אלה הוטל על הנאשם עיצום כספי על סך 150,000 ש"ח וכן עיצום כספי על תנאי, כמו גם הגבלה על תנאי מלכהן כנושא משרה בכיר בתאגיד מדווח.

עו"ד נאמן ביקשה להדגיש את הערכים המוגנים העומדים בבסיס עבירות שימוש במידע פנים וחובות הדיווח. בבסיס האיסור עומד הצורך למנוע ניצול לרעה של מקורבים בפעולות החברה על בסיס מידע שאינו נחלת כלל ציבור המשקיעים, כאשר במקרה זה הנזק מתעצם בשים לב למעמדו הבכיר של הנאשם, היקפי המסחר הגדולים והשימוש במידע משך חמישה ימי מסחר.

עו"ד נאמן עתרה לקביעת מתחם עונש בין 4 חודשי מאסר ל-10 חודשי מאסר בגין עבירות הדיווח, חרף העובדה שהפסיקה אליה הפנתה כללה עבירות נוספות על עבירות הדיווח.

באשר לעבירת מידע הפנים, הפנתה עו"ד נאמן לשורה ארוכה של פסיקה שניתנה גם על ידי בית משפט זה וגם על ידי בית המשפט העליון, כאשר לטעמה מתחם העונש ההולם בגין עבירות שימוש במידע פנים עומד על 8-14 חודשי מאסר, ומבחינת המאשימה ניתן לבצע חפיפה מסוימת אך לא מוחלטת בין העונשים - כך שהעונש שראוי להטילו על הנאשם הוא ברף העליון של ההסדר, היינו 10 חודשי מאסר בפועל.

באשר לגובה הקנס, עתרה המאשימה להטלת קנס כספי שיפגע בכיס הנאשם כפי שראוי בעבירות דומות. המאשימה מודעת לכך שהנאשם מצוי בהליכי פשיטת רגל ובכל זאת עתרה לקנס משמעותי וחלף קנס שיהלום את גובה הקנס, ובעניין זה הפנתה לפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת ברזילי [ע"פ 7159-13 ברזילי נ' מדינת ישראל (16.03.2015].

תמצית טיעוני בא כוח הנאשם:

1. עו"ד ארזי עתרה להטלת 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות תוך שהיא מדגישה שוב ושוב את העובדה שהנאשם השקיע סכומי כסף ניכרים בחברה עוד בהיותה חברה פרטית, כאשר במהלך המיזוג השקיע הנאשם סכום של כ-2 מיליון ₪, כאשר כל פועלו של הנאשם כמפורט בכתב האישום, הינו תולדה של שינוי בשיעור החזקותיו במניות החברה נוכח אילוצים שנכפו עליו על ידי הבנק ששעבד את חשבונו של הנאשם לטובת האשראי, וכל אימת שהנאשם נקלע למצוקה כספית הבנק חייב אותו לממש חלק מהחזקותיו. זאת, בשעה שהנאשם מצהיר פעם אחר פעם שבעקבות מכירה כזאת הוא יפעל להשיב את החזקותיו על אותו שיעור מיד לאחר שיתאפשר לו לעשות כן מבחינת תזרים כספים.

אין מדובר בנאשם טיפוסי ואופייני שמזלזל בהוראות הדין ולא נותן את דעתו לחובתו לדווח על שינוי בהחזקותיו, אלא במי ששינוי זה נכפה עליו על ידי הבנק וגם בנסיבות אלה הוא דאג מדי פעם בטרם ההצבעות באסיפה הכללית לעדכן את החברה בדבר השינויים בהחזקותיו באופן שאלה תאמו את ההחזקות בפועל.

גם בנוגע לאישום הנוגע לשימוש במידע פנים, הפנתה עו"ד ארזי לעובדה שאינה שנויה במחלוקת, ולפיה הנאשם השקיע סכום כסף נכבד ברכישת מניות החברה גם לאחר ביצוע הדיווח המיידי. היינו, עובדה זו תומכת באופן מובהק בגרסת הנאשם, לפיה רכש את המניות גם "בתקופה האסורה", לא מתוך כוונה להעשיר את כיסו ולנצל את היתרון שיש לו על פני בעלי מניות אחרים בקרב הציבור, אלא מתוך כוונה מוצהרת שניתנה עוד הרבה לפני כן והיא יצאה לפועל באותו רגע שהיו בידי הנאשם האמצעים הכספיים כדי להחזיר את החזקותיו בחברה לאותו שיעור שהיה לו בטרם מימש הבנק חלק מהחזקות אלה.

אין מדובר במי שניצל לרעה את המידע העודף שהיה לו, ועל כן אין גם לומר שיש להחיל לגביו את אותן סנקציות שבית המשפט מטיל על פי רוב על נאשמים בביצוע עבירה שכזו.

באת כוח הנאשם ביקשה להדגיש את העובדה שמדובר באדם בן 64, אב לארבעה ילדים, ששירת בצבא בחיל האוויר ואף נשלח במסגרת שירותו הצבאי למספר שנים בחו"ל, שפעל באופן לא מודע ולא מכוון. עוד ביקשה להדגיש את העובדה שחלפו 4 שנים מעת החקירה, וכן הפנתה לפסיקה הנוהגת בעניין, ועתרה לקביעת מתחם ענישה רך ולא דבקני פורמאלי [כך למשל: ת"פ 57633-06-19 מדינת ישראל נגד קלימי (13.01.2021); ת"פ (ת"א) 68475-07-18 מדינת ישראל נ' טל כהן (06.04.2021); ת"פ (ת"א) 5172-01-15  מדינת ישראל נ' רן בר תקוה (26.06.2016); ת"פ 1074-10-13 מדינת ישראל נ' בזיז (06.03.2014).

כמו כן, עו"ד ארזי הפנתה למצבו הרפואי של הנאשם, הבליטה את קשייו הכלכליים, את קיומו של צו כינוס בהיותו פושט רגל שחובותיו מגיעים לסך של כ-8 מיליון ש"ח - שעיקרם הם פועל יוצא של התחייבויות שנטל בשם החברה. עוד הוצג אישור השתכרות של הנאשם ומאידך על צורך בתשלום מזונות, שכר דירה, החזר נושים.

שמעתי את דברי גרושתו של הנאשם, שהעידה על הקשר ההדוק והאינטנסיבי בין הנאשם לבין שני ילדיהם המשותפים, בני 13, שגם כך סבלו סבל רב עקב פרסום פרטי הפרשה ועלולים להיקלע לקשיים בגיל כה צעיר במידה והנאשם יישלח לריצוי עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. זאת, בעיקר נוכח העובדה שמאז פרוץ מגיפת הקורונה התהדק עוד יותר הקשר בין הנאשם לילדיו והם תלויים בו לא מעט.

שמעתי גם את דברי הנאשם עצמו, ובתוך כך על הצער והחרטה שלו, על הקשיים שהיו מנת חלקו עקב הסתבכותו בפרשה, שלא הייתה לו כל כוונה לבצע במסגרתה מעשה פלילי, על קשייו ועל הרצון שלו להמשיך בחייו במסלול שהוא בחר, מסלול נורמטיבי.

דיון והכרעה:

1. אכן נכון כי שעה שמוצג בפני בית המשפט הסדר טיעון הכולל רכיב של רף עליון ורף תחתון, רצוי במקרה שכזה להעדיף קביעת מתחם רך ולא נוקשה, שיאפשר שיקול דעת לבית המשפט. זאת, בייחוד כאשר מדובר במספר אישומים שלכל אחד מהם יש לקבוע מתחם ענישה שונה, ויש צורך במרחב שיקול דעת על מנת לגזור את המתחם הראוי לכלל העבירות, ואת העונש ההולם בסופו של דבר.

מקובלת עליי העמדה כי הרף העליון של מתחם העונש ראוי שייקבע בהתאם לעבירה החמורה יותר, עבירת השימוש במידע פנים (ולא בהתאם לעבירת אי הדיווח בשינויים בהחזקה) , שהרי מדובר בחמש עבירות שבוצעו על ידי מי ששימש כיו"ר הדירקטוריון, בעל החזקות משמעותיות במניות החברה, במי שניהל את המשא ומתן מתחילתו לכל אורך הדרך, במי שפרטי העסקה היו ידועים לו ידוע היטב, ובמי שהסתבך בעבר שעה שלא טרח לקיים את הוראות החוק (כפי שצוין כנגד הנאשם התנהל הליך בפני וועדת האכיפה המנהלית).

קל וחומר כאשר מדובר בסכומים ניכרים ובמספר ימי מסחר ותוך שימוש במידע אסור.

ענייננו בערך חברתי שבא לשמור על כללי המסחר בשוק הון, ונועד להשרות ביטחון בקרב המשקיעים מקרב הציבור שבעלי עניין ונושאי משרה אינם מנצלים מידע כדי לרפד את כיסיהם. מדובר באינטרס של שמירה על אמון הציבור והגינות שוק ההון והפעילים בו.

מאידך, אין להתעלם מהנסיבות הייחודיות של המקרה, בין היתר להעדר קיום של תכנון שקדם לביצוע העבירה - שהרי הנאשם פעל על פי תכתיבים של בנק שהעניק לו אשראי וכל אימת שחשבון הבנק שלו נקלע למצוקה, חויב הנאשם על ידי הבנק לממש את הבטוחה על ידי מכירת חלק מהחזקותיו במניות החברה. שקלתי גם את הנסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות, ואלו לא היו בצע כסף אלא מימוש הצהרה שניתנה על ידו לבנק על כוונתו להשיב את החזקותיו לאותו שיעור שהחזיק בעבר בטרם מימש הבנק את הבטוחה.

אין לומר שמתן הצהרה כזו פותר את הנאשם מעונש, אך מאידך אין עניינו של נאשם שכזה כעניינו של נאשם ששם לנגד עיניו מטרה אחת, לנצל את המידע העודף על חשבון הציבור כדי להעשיר את כיסו.

בבואי לקבוע את המתחם הענישה ההולם בגין שני האישומים, מצאתי לקבוע שמתחם זה נע בין 9 חודשים ל-15 חודשים וזאת בהינתן הנסיבות הייחודיות ויוצאות הדופן של מעשי הנאשם.

בבואי לתת את המשקל שראוי לפגיעה של העונש בנאשם לרבות בשל גילו (בן 64); העובדה שהעונש עלול לפגוע במשפחתו של הנאשם (שני ילדים תאומים בני 13); לנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה וההרשעה (הפרסום הרב שהיה מלווה בכלי התקשורת); נטילת אחריות הנאשם על מעשיו (הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי); למצבו הרפואי של הנאשם; למצוקה הכלכלית הקשה אליה נקלע הנאשם עקב חובות שבחלקם נובעים מהשקעתו בחברה, השקעה שקרסה מניה וביה - מצאתי לקבוע שהעונש ההולם את מעשי הנאשם הינו עונש של מאסר לתקופה של 9 חודשים.

1. שקלתי אם ראוי להורות לנאשם לרצות את עונש המאסר מאחורי סורג ובריח כטענת המאשימה או שמא בעבודות שירות כעתירת בא כוח הנאשם.

בהינתן העובדה שמדובר בנאשם לא צעיר בימים, לא בריא במיוחד, שנתון במצוקה כלכלית קשה, נאשם שנמצא בקשר הדוק עם ילדיו הקטינים, נתתי דעתי לנזק שעלול להיגרם למשפחת הנאשם במידה ויוטל עליו עונש לריצוי מאחורי סורג ובריח, מצאתי בסופו של דבר שראוי לנהוג בנאשם מידת חסד ולא למצות עימו את מלוא חומרת הדין, וזאת לא בלי היסוס.

סוף דבר:

1. סופו של דבר מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
2. מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים.

הואיל והוגשה לבית המשפט חוות דעת חיובית מאת הממונה על עבודות השירות לפיה נמצא הנאשם כשיר לרצות את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, מצאתי לקבוע שהנאשם ירצה את עונש המאסר בעבודות שירות כבאות והצלה הרצליה, שבעת הכוכבים 6, שם יועסק 5 ימים בשבוע על פי טווח השעות המאפשר בחוק ויחל בריצוי עבודות השירות ביום 22.6.2021.

1. 10 חודשי מאסר, אך הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירה בה הורשע.
2. קנס כספי בסך של 50,000 ₪ או 10 חודשי מאסר תחתיו.

קבעתי סכום קנס מתון מאוד ביחס לקנסות שמוטלים דרך כלל על נאשמים שהורשעו בעבירות של שימוש במידע פנים, בייחוד כאשר מדובר בסכומים גבוהים ובמספר עסקאות - וזאת בהתחשב בשורת המצוקות שפירטתי במסגרת גזר הדין הן לגבי מצבו הכלכלי, המשפחתי והרפואי של הנאשם והכול מתוך תקווה שהנאשם ישכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו ולא יסתבך בעתיד בעבירות דומות.

זכות ערעור בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י"ד אייר תשפ"א, 26 אפריל 2021, במעמד הצדדים.