מעיון בתיק לאחר שהטיפול בו הועבר למותב זה, עלה כי התביעה דנן הוגשה ביום 08.09.19 על ידי התובע אשר מונה ככונס נכסים בתיק הוצאה לפועל 01-79626-02-3, בו מייצג התובע את הזוכה כנגד עזבון החייב אריה קדרון ז"ל (להלן: "העיזבון") אשר נפתח לביצוע פסק דין כספי.

מינוי התובע ככונס למימוש זכות הבעלות הרשומה על שם העיזבון במחצית מדירה המצויה ברח' אנילביץ 4 בפתח תקווה, הידועה כגוש 6386, חלקה 251, תת חלקה 7 (להלן: "הדירה"), נעשה לפי החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל יעל ממן, מיום 14.02.19 (נספח 3 לכתב התביעה).

מתגובת התובע מיום 16.03.20 עלה כי העיזבון מצוי בהליכי פשיטת רגל ומתגובת הנאמן מיום 23.04.20 עלה כי במסגרת תיק פש"ר 8715-03-19 מחוזי-מרכז (אשר נפתח על ידי נושה אחר של העיזבון) ניתן ביום 13.05.19 צו לניהול נכסי העיזבון ועו"ד פביאן סלמן מונה לנאמן לנכסי העיזבון. מהאמור בסעיף 7 לתגובת הנאמן עולה, כי במסגרת הצו לניהול העיזבון עוכבו ההליכים כנגד העיזבון.

לפיכך החל מאותו מועד, חל עיכוב ההליכים על הליכי ההוצאה לפועל מכוחם פועל התובע ככונס נכסים לזכויות העיזבון בדירה.

עיכוב הליכים מכוח צו ניהול העיזבון מעכב את הליכי ההוצאה לפועל כנגד נכסי העיזבון בהליך ההוצאה לפועל בו מונה התובע ככונס נכסים וכפועל יוצא עיכוב ההליכים חל גם על פעולת התובע ככונס נכסים.

הואיל וצו ניהול נכסי העיזבון ניתן עובר להגשת התביעה דנן, הרי שהגשת התביעה דנן היא ביצוע הליך המפר את צו עיכוב ההליכים כנגד נכסי העיזבון ולפיכך התביעה הוגשה שלא כדין.

מעבר לאמור לעיל, הרי שבהתאם להוראות סעיף 107 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה"), משניתן צו ניהול העיזבון, מומחות זכות התביעה והרשות לנהלה לנאמן, כך שמיום מתן הצו לניהול העיזבון רק לנאמן הייתה הזכות להגיש את התביעה.

יתר על כן, בהתאם לסעיף 125(א)(2) לפקודה, על מנת לפתוח בכל הליך משפטי הנוגע לנכסי העיזבון נדרש הנאמן להסכמת הכונס הרשמי.

לעניין זה יפים הדברים אשר נקבעו ברע"א 630/19 עו"ד עופר שפירא רז מנגל - מנהלי העזבון נ' אגף מס הכנסה - פקיד שומה תל אביב 3, (29.08.2019) כי סעיף 107:

"החל לאחר שחייב הוכרז פושט רגל, ממחה לנאמן את זכות התביעה ואת הרשות לנהלה. הנאמן בלבד רשאי להגיש תביעות חדשות בשם החייב. הפקודה מבחינה בין דרכים למימוש זכות התביעה. נאמן רשאי מיוזמתו לתבוע בפשיטת רגל חוב שמגיע לחייב. כדי לפתוח בהליך משפטי בנוגע לנכסי פושט רגל נדרש הנאמן להסכמת הכנ"ר (או ועדת ביקורת)." (ההדגשות שלי – ש.ק.ו.)

יובהר לעניין זה, כי בהתאם לסעיף 54(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, ידו של התובע, הפועל מכוח מינויו בהליך ההוצאה לפועל לכונס נכסים למימוש זכויות העיזבון בדירה, כיד החייב (העיזבון). לפיכך, כשם שהעיזבון מנוע מהגשת תביעה ללא רשות בית המשפט של פשיטת הרגל, כך מנוע גם התובע מהגשת התביעה.

די באמור לעיל, כדי לקבוע כי התביעה הוגשה שלא כדין ולסלקה על הסף.

מעבר לאמור לעיל, הואיל ובסעיף 26 לכתב התביעה מבסס התובע חלק מתביעתו על פרק ו' לחוק הירושה, הרי שבהתאם להוראות סעיף 1(6)(ה) וסעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), הרי שלכאורה מסורה הסמכות העניינית לדון בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית משפט זה.

בהתאם להוראות סעיפים 1(2)(א), 1(2)(ב) ו- 3(א) לחוק, מסורה הסמכות העניינית לדון בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית משפט זה, הואיל והתביעה היא למעשה בין העיזבון לבין גרושתו וביתו של המנוח (כאמור בסעיף 4 לכתב התביעה), לפירוק השיתוף בדירה אשר נובע מהקשר בין המנוח לגרושתו ועילתו סכסוך הנובע מקשרי המשפחה בין המנוח לנתבעות.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה.

ניתנה היום, ט"ו סיוון תש"פ, 07 יוני 2020, בהעדר הצדדים.