לפניי בקשת התובע למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, במימון הוצאות הצדדים – 50% התובע ו-50% הנתבעת.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. עסקינן בתביעה על פי חוק חוזה הביטוח, כאשר התובע היה מבוטח אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח תאונות אישיות החל מיום 1.12.2017.
2. התובע טוען כי הוא סובל ממחלה בפרק ירך שמאלי החל מחודש מאי 2018. כתוצאה מהמחלה היה התובע בסדרה ארוכה של טיפולים ומעקבים רפואיים במסגרת מספר בתי חולים וקופת החולים כללית ונקבעו לו דרגות אי כושר ונכות זמנית מטעם הביטוח הלאומי.
3. המבקש טוען בבקשתו כי הוא סובל מבעיות רפואיות קשות, מתקיים מגמלת הנכות הכללית של הביטוח לאומי בסכומים שאינם מספיקים למחייתו, ועל כן נבצר ממנו לשאת בהוצאת עלויות של חוות דעת רפואית מטעמו, ומכאן הבקשה.
4. המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי הבקשה חסרת כל בסיס עובדתי או משפטי. נטען כי התובע טוען טענות שברפואה אולם לא הגיש חוות דעת רפואית ערוכה כדין. הבקשה אינה נתמכה בתצהיר לאימות העובדות, לרבות ביחס לטענה בדבר היעדר יכולת כלכלית. המבקש לא עמד בתנאים המצטברים לקבלת פטור מהגשת חוות דעת רפואית ולא גילה כל טעם מדוע יש לפטור אותו מהגשת חוות דעת כאמור.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה ובכלל המסמכים שצורפו, החלטתי להיעתר לבקשה.
2. ככלל, על בעל דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה לצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, אולם רשאי בית המשפט או הרשם, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמו, זאת בהתאם לסעיף 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.
3. תקנה 130 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, מעגנת את סמכותו של בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו, זאת לאחר שנתן לצדדים להשמיע טענותיהם בעניין.
4. בבר"ע (ב"ש) 511/06 מאיר אמויאל נ' פלונית [פורסם בנבו] קבע כב' השופט הנדל כי על צד שעותר לבית המשפט לפטור אותו מהגשת חוות דעת רפואית בעניין שברפואה לעמוד במבחן משולש.
5. המבחן הראשון בו יש לעמוד הינו קיומן של נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהא זה צודק לדרוש מבעל הדין להגיש חוות דעת בכוחות עצמו. שנית, יש לבחון סיכוי סביר לכך שהתביעה תתקבל ולו לכאורה. המבחן השלישי הינו ראשית ראיה או ראיה לכאורה לביסוס העניין שברפואה.
6. בית המשפט נדרש לשקלל את תוצאות המבחנים בנסיבות הקונקרטיות של המקרה, תוך מתן משקל ראוי לכלל ביסוד תקנה 127. כך גם, בהתאם לסייפא של תקנה 127, אשר מחייבת קיומם של טעמים מיוחדים שיירשמו, נדרשת רמת שכנוע גבוהה.
7. כאמור, שימוש במינוי מומחה רפואי ומתן פטור להגשת חוות דעת מטעמו של התובע, הינו חריג והשימוש בו ייעשה רק כאשר קיימים טעמים מיוחדים.
8. בענייננו, הריני סבור כי מתקיימים המבחנים והנסיבות המצדיקים לפטור את התובע מהגשת חוות דעת ולמנות מומחה מטעם בית המשפט.
9. כאמור, המבחן הראשון אותו יש לצלוח הינו מבחן הנסיבות המיוחדות. בשים לב לנתונים שהובאו בפניי, הריני סבור כי מבחן זה מתקיים בענייננו. המבקש שטח בפני בית המשפט, בתשובה לתגובת הנתבעת, את מצבו הכלכלי. עיון במסמכים מעלה כי הנתבע מצוי בחובות של למעלה מ-100,000 ₪, התקיים מגמלת קצת נכות מהביטוח הלאומי, הגם כי המבקש לא פירט אודות הכנסות מעבודה, ניכר כי מצבו הכלכלי אינו טוב, בייחוד נוכח העובדה כי הינו איש משפחה אשר פרנסת המשפחה מוטלת עליו.
10. אשר לראשית ראיה לקיומה של נכות, הרי שהמסמכים הרפואיים שהוצגו בפניי וקביעת המוסד הלאומי לאי כשירות ולדרגת נכות זמנית לתקופה מסוימת מהווים ראשית ראיה מספיקה ואף יותר. אין בי ספק כי בשל מחלתו היה מטופל התובע אצל מטפלים שונים ועבר הליכים רפואיים ממושכים ויש יסוד להניח שהמחלה הותירה בו פגיעה מסוימת.
11. אשר לסיכויי התביעה, מאחר ומדובר בתביעה חוזית ביטוחית וקיימת פוליסה שהייתה בתוקף, וגם אם שאלת החבות עומדת בעינה, ניתן לומר בשלב זה כי אין המדובר בתביעה חסרת יסוד ובסיס, ואין זה ראוי לחסום את דרכו של התובע מלנסות ולהוכיח את תביעתו.
12. על כן, אני קובע כי המקרה דנן נופל לגדר אותם המקרים בהם אין להטיל בשלב זה על התובע את עלות שכר המומחה במלואו, שכן "חסימת דרכו של בעל דין מלהוכיח את תביעתו אך בשל חסרון כיס, משמעה פגיעה בזכות הגישה לערכאות" (בר"ע (חי') 1775/07 ענבל נ' דאנס בר/צוות בראבו [פורסם בנבו] ).
13. משכך, הריני סבור כי האיזון הנכון הינו כי הצדדים יחלקו בשכר טרחת המומחה אשר ימונה על ידי בית המשפט.
14. אין באמור לגרוע מזכותה של הנתבעת כי התובע ייבדק על ידי מומחה מטעמה, ומכל מקום יכול כי לאחר בדיקת המומחה מטעם בית המשפט יגיעו הצדדים להסכמות, באופן שיחסוך לצדדים עלויות נוספות.
15. לסיכום, הבקשה מתקבלת.
16. הצדדים יודיעו בתוך 10 ימים על שם של מומחה המקובל עליהם שימונה על ידי בית המשפט.
17. הצדדים יישאו בהוצאות המומחה באופן שווה.
18. כתב המינוי והוראות להמשך הדיון יינתנו לאחר קבלת השם המוסכם.

לעיוני ביום 10.11.20

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ל' תשרי תשפ"א, 18 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.