07 יולי 2020

1. לפני ערעור על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 24.7.19 אשר קבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר (להלן: "הוועדה").

2. הוועדה התכנסה מכח פסק דין מיום 27.5.19 בתיק בל 35679-06-18 (להלן: "פסק הדין המחזיר").

3. ב"כ המשיב הסכים כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים באותו הרכב.

4. ב"כ המערער עומד על החלפת ההרכב.

5. הלכה היא שדרך המלך בקשר להחזרת עניינו של המבוטח לוועדה רפואית היא החזרתו לוועדה באותו הרכב. ורק במקרים נדירים בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות או במקרים חריגים אחרים, מועבר הענין לוועדה בהרכב אחר.

6. בענייננו בפסק הדין המחזיר נקבע כי נפל פגם בהחלטת הוועדה לאור הנימוקים הבאים:

"הוועדה לא נימקה, באופן שניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה, מהי מידת ההשפעה שיש לליקויים הרפואיים מהם סובל המערער, ובפרט לליקוי הנוירולוגי ממנו הוא סובל, על כושרו להשתכר, ובאיזה היקף. זאת בפרט, בשים לב לקביעת הוועדה לפיה ליקוי זה הוא בעל "משמעות רבה", ולנוכח הגדרת פריט הליקוי שלפיו הותאמה הנכות, כמבטא פגימה קשה בעצבי המוח הכרוכה בכאב המצריך טיפול יום יומי בתרופות ייעודיות, עם תגובה בלתי מספקת לשתי תרופות ייעודיות לפחות (פריט 29 (5)(א)(3) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956)

כמו כן נעדרת החלטת הוועדה התייחסות לטענות המערער בגין הפרעת החרדה ממנה הוא סובל, שבגינה נקבעה לו נכות בשיעור של 10%.

כמו כן, מקובלת עלי טענת המערער לפיה על פני הדברים נפלה סתירה בקביעת הוועדה, המצריכה הבהרה, שכן קביעתה לפיה לליקוי הנוירולוגי משמעות רבה המתבטאת בשיעור הנכות הרפואית שנקבעה למערער, אינה עולה בקנה אחד עם קביעתה הנוספת, לפיה המערער לא איבד מכושרו להשתכר.

7. לפיכך הורה פסק הדין כי:

"עניינו של המערער יוחזר את הוועדה לעררים (אי כושר) בהרכבה הנוכחי, על מנת שתשקול בשנית את עמדתה בשים לב לטענות המערער בפניה ולהשפעות התפקודיות שמבטאים סעיפי הנכות הרפואית שהותאמו למערער."

8. הוועדה פירטה את הליקויים הרפואיים ותלונות המערער, והתייחסה לכך שמשתתף בלימודים בכולל באופן מלא.

כמו כן התייחסה להמלצת עובדת השיקום וקבעה כי למעשה המערער ממשיך לבצע את עיסוקו כתלמיד כולל כבעבר ובנוסף כשיר לעבוד בהיקף משרה מלא.

9. הוועדה לא התייחסה להשפעות התפקודיות שמבטאים סעיפי הנכות הרפואית אשר הותאמו למערער.

בגוף פסק הדין נאמר כי פריט הליקוי שהותאם למערער מבטא פגיעה קשה בעצבי המוח הכרוך בכאב עם תגובה בלתי מספקת לתרופות. הוועדה לא התייחסה לכך.

כמו כן לא התייחסה לקביעתה שלה, לפיה הליקוי הנוירולוגי הוא בעל "משמעות רבה" וכן לא התייחסה לליקוי הנפשי בגינו הוענקו למערער 10% נכות.

10. לטענת המשיב היה על הוועדה להתייחס אך ורק לחלק האופרטיבי של פסק הדין ואותו היא קיימה. אי התייחסות לגוף פסק הדין אינו מלמד על כך כי הוועדה נעולה על החלטתה.

11. טענה זו דינה להידחות.

אף בחלק האופרטיבי מצוין כי על הוועדה להתייחס להשפעות התפקודיות שמבטאים סעיפי הליקוי, כעולה מגוף פסק הדין.

אשר לקביעות הנוספות בגוף פסק הדין, אשר הושמטו מהחלק האופרטיבי, אכן ספק אם יש באי התייחסות של הוועדה אליהן כדי ללמד על כי הוועדה נעולה על החלטתה.

אלא שספק זה צריך לפעול לטובת המערער לאור העובדה שהוועדה התעלמה גם מההוראות בחלק האופרטיבי.

נראה כי הוועדה מסתמכת על העובדה כי המערער לומד בכולל ומתעלמת מכל האמור בפסק הדין ,לרבות קביעותיה שלה בדבר היות הנכות הנוירולוגית נכות משמעותית.

12. בנסיבות אלה, מוחזר עניינו של המערער לוועדה לעררים (אי כושר) בהרכב חדש.

החלטות הוועדות הרפואיות לעררים לא יונחו בפניה.

13. בנסיבות אלה ולאור הסכמתו החלקית של המשיב, ישלם המשיב למערער הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא פסק הדין.

ניתן היום, ט"ו תמוז תש"פ, (07 יולי 2020), בהעדר הצדדים.