1. לפני בקשת החייב לקבוע, כי ככל שתוקם בעניינו תכנית פירעון בסופה יינתן לו הפטר מוחלט, זה יחול גם ביחס לחוב המזונות אותו הוא חב למוסד לביטוח לאומי (להלן: "מל"ל").

אלה הן העובדות הדרושות לעניין:

1. לבקשת החייב ניתן צו לכינוס נכסיו. כפי שעולה מדו"ח המנהל המיוחד החייב הוא יליד 1998 גרוש ואב לארבעה ילדים אשר נכון לעת הזו כולם בגירים.

ממכתב מחלקת הרווחה של עיריית עכו, מכתב מיום 17.11.19, עולה כי עד לאוגוסט 2017 החייב היה דר רחוב ורק בעקבות סיוע של משרד הרווחה ומשרד השיכון נמצאה לו דירה שאינה בדיור ציבורי. עוד מסתבר שהחייב היה מכור לסמים עד לשנת 1989.

זאת גם זאת, החייב מתקיים מקצבאות שונות בסכום כולל של כ- 4,427 ₪.

1. נגד החייב הוגשו תביעות חוב בסכום כולל של 320,778 ₪. מתוך תביעות החוב שהוגשו, אושרה תביעת החוב של המל"ל בגין מזונות בסכום כולל של 258,847 ₪. תביעת החוב כלפי המל"ל, בהיותה תביעת חוב בגין מזונות, היא בדין קדימה.
2. הוריו של החייב נפטרו ועיזבונם כלל דירה. החייב הסתלק מחלקו בעיזבון הוריו המנוחים. בהתאם להערכת המנהל המיוחד חלקו של החייב בדירה עומד על סך של כ- 35,714 ₪.

טענות החייב:

1. בבקשתו מפרט החייב את האמור לעיל תוך שהוא מדגיש, כי בקשתו לקבל דירה בדיור ציבורי לא נעתרה. עוד מוסיף החייב, כי נוכח דלות הכנסותיו הוא נאלץ לקבל סיוע של מזון על מנת שלא לאבד את קורת הגג שיש לו.

נוסף על זאת, טוען החייב כי נוכח התמכרותו בעבר לסמים אין הוא כשיר לעבודה מה גם שאין לו כל השכלה.

1. באשר לחוב המזונות מבהיר החייב, כי הצעיר מבין ארבעת ילדיו הוא כבן 27 שנים. כלומר, לשיטת החייב חוב המזונות איבד את אופיו והפך למעין חוב כספי רגיל. עוד מסביר החייב, כי לא עלה בידו לשלם את מזונות ילדיו שכן נקלע למצוקה עת התגרש, הוא פוטר מעבודה, מצא עצמו דר רחוב ומכור לסמים קשים.

על כן, סבור החייב שעניינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים כי ההפטר המוחלט, ככל שיינתן, יחול גם על חוב המזונות.

עמדת המל"ל:

1. בתשובתו מדגיש המל"ל כי שילם, על חשבון הקופה הציבורית, את מזונות ילדי החייב במשך 14 שנה. כמו כן, מביע המל"ל תרעומת על כך שהחייב מעולם לא פנה בבקשה לשלם את מזונות ילדיו.

נוסף על כך, מפנה המל"ל לכך שלא ידוע על כל דרגת נכות שנקבעה לחייב. כלומר, לכאורה, לשיטת המל"ל אין כל מניעה שהחייב יעבוד.

1. זאת גם זאת, המל"ל טוען שככל שלחייב קושי להשבת חוב המזונות מקום הטענות הוא לפני רשם ההוצל"פ אשר ישקול את יכולת החזר החוב הקיימת לחייב.

עמדת המנהל המיוחד:

1. ככלל מסכים המנהל המיוחד עם המל"ל וסבור שעל החייב להגיע להסכמה עם המל"ל לעניין החרגת חוב המזונות, על מנת שגם הנושים הנוספים הקיימים לחייב יוכלו להיפרע ולו באופן חלקי. עמדה זו של המנהל מקבלת משנה תוקף לאור חלקו של החייב בעיזבון הוריו המנוחים. חלק ממנו, כזכור, הסתלק.

דיון והכרעה:

1. סעיף 69(א) לפקודה קובע:

"צו הפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:... (3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה."

כלומר, העולה מהאמור לעיל הוא, כי אין בצו הפטר כדי לפטור את פושט הרגל מחבותו לפי פסק דין למזונות. מכאן, שעל פניו, ההפטר לא יחול גם על חוב למל"ל בגין מזונות שכן המל"ל נכנס בנעלי הזכאי למזונות.

1. בע"א 5628/14 סלימאן נ. סלימאן (פורסם במאגרים) נקבע:

"על רקע חשיבותו החברתית של מוסד המזונות, מיושם החריג הקבוע בסעיף 69(א)(3) במשורה ובמקרים חריגים בלבד, שבהם נתון החייב במצב קשה, שאינו יכול להשתפר – בין מבחינה כלכלית, לרבות היעדרם של נכסים בבעלותו ומיצוי יכולת ההשתכרות שלו, בין מבחינת בריאותו הלקויה וגילו המתקדם בין עקב הימשכות ההליכים בעניינו לאורך שנים רבות, בין לנוכח לפגיעה בזכותו לקיום מינימלי בכבוד, ולרוב מכל הבחינות הללו גם יחד..."

ברע"א 7940/13 קצקה נ. כונס הנכסים הרשמי (להלן: "עניין קצקה") (פורסם במאגרים) ובע"א 6456/13 ישעיהו נ. גמזו (להלן: "עניין גמזו") (פורסם במאגרים) נקבע, כי שעה שמונחת בפני בית משפט של חדלות פירעון בקשה למתן הפטר מחוב מזונות, עליו לשקול, בין היתר, את השיקולים הבאים: הכנסת החייב, כושר השתכרות החייב בהווה ובעתיד, נכסים בבעלותו – אם יש, גילו ומצבו הרפואי של החייב, נסיבות היווצרות החוב, הזמן שחלף מאז יצירתו והאם ככל שתידחה הבקשה תיפגע זכות החייב לקיום מינימלי.

בהחלטה שניתנה ביום 02.09.2013 הכריע בית המשפט המחוזי בעניין גמזו (במסגרת תיק פש"ר(ת"א) 1253/06), (פורסם במאגרים), במסגרתה איזן בית המשפט המחוזי, בין השיקולים השונים המנחים אותו בדיון בסוגיה, ובהם החשיבות שבפתיחת דף חדש בחיי החייב תוך בחינת תום ליבו ונסיבות חייו מחד גיסא, לבין אינטרס הנושות לקבל את כספן מאידך גיסא, תוך שהוא עומד על כך כי חלוף הזמן יש בו כדי לאיין את מעמדו הגבוה של חוב מזונות ולהפכו לחוב "רגיל", כמו גם להקהות מעוקצו ככלל.

במקרה שם, בית משפט התבסס בהחלטתו בין היתר, על גילו של החייב; גובה הכנסתו; העובדה כי לא היו ברשותו נכסים ברי מימוש; מצבו הבריאותי הרעוע של החייב; גילה של בתו הזכאית למזונות, שהיתה כבת 44 במועד מתן ההחלטה, מצבן הכלכלי השפיר באופן יחסי של הנושות והמסקנה כי הנושות גבו כבר בעבר סכומים ניכרים מהחייב. לבסוף הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה לפיה, יש ליתן הפטר לחייב גם מחוב המזונות.

ביום 03.05.2015, במסגרת פסק הדין שניתן בעניין גמזו, אושררה החלטת בית המשפט המחוזי ונקבע כי "רק במקרים חריגים יינתן לחייב הפטר מלא או חלקי מחוב מזונות" .

ביום 29.01.2014, ניתן פסק הדין בענין קצקה, במסגרתו העניק בית המשפט העליון הפטר לחייב מחוב מזונות. באותו המקרה, חוב המזונות התגבש אל מול המוסד לביטוח לאומי, שעה שהחייב לא שלם את מזונות ילדיו, והמוסד לביטוח לאומי נכנס בנעליו מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, שילם את מזונות הילדים וזקף את חוב החייב כלפיו. המוסד לביטוח לאומי ביקש לבצע קיזוז חודשי בשיעור של 10% מקצבת הנכות לה זכאי המבקש מדי חודש.

בית המשפט העליון העניק לחייב הפטר מלא מהחוב כלפי המוסד לביטוח לאומי, וזאת בעיקר נוכח נסיבותיו האישיות של החייב, תוך שהוא נותן דעתו ל"גילו" של חוב המזונות, שכן תיק ההוצאה לפועל נפתח לפני כ-30 שנה.

לאחר עיון בבקשה, בתשובות ובתגובה, מוחלט, כי דין הבקשה להידחות. אלו הם הנימוקים:

1. אכן נסיבות חייו של החייב אינן פשוטות כלל ועיקר. דומה שאין מחלוקת שבעבר החייב היה מכור לסמים ואף היה דר רחוב. עם זאת, גם לאחר  שהחייב נגמל מהתמכרותו מסמים, לערך משנת 1989 ואילך וגם לאחר שהוסדר נושא מגוריו, לא עשה החייב דבר למציאת מקום עבודה ההולם את יכולתו ולו בשכר מינימום. החייב אף לא ניסה ומצהיר בריש גלי שאין בכוונתו לנסות ולהגיע להסדר עם המל"ל.
2. ברי שכושר השתכרות החייב מוגבל הן נוכח גילו והן נוכח התמכרותו בעבר לסמים. עם זאת, התנהלות החייב לפיה, גם לאחר הגמילה מסמים, לא פעל למציאת מקום עבודה ולא פעל להסדיר את חוב המזונות ולו באופן חלקי, עולה כדי חוסר תום לב וניצול ההליך לרעה.

בית המשפט אינו מתעלם מכך שצעיר ילדי החייב הוא כבן 27 שנים. כלומר, יש ממש בכך שחוב המזונות הפך למעין חוב כספי רגיל. אולם, לחייב תרומה רבה לכך, נוכח התנהלותו הבלתי תקינה, לאחר גמילתו מסמים.

למעשה החייב, לאחר שנגמל מסמים, בחר לשבת בחיבוק ידיים, לא לעבוד, ובכך "הפך" את חוב במזונות לחוב "רגיל". קשה להלום התנהלות מעין זו.

כך גם עמדת החייב לפיה אין הוא מוכן לנסות להגיע עם המל"ל להבנה כשלהי אלא עומד על בקשתו להפטר מוחלט, בנסיבות בהן עולה חוסר תום לב מהתנהלותו, אינה עולה בקנה אחד עם עמדת ההלכה הפסוקה לפיה פטור מחוב מזונות יינתן במקרים חריגים.

1. המל"ל מודע למצבו הקשה של החייב. על כן, מוכן המל"ל להסדר לפיו החייב ישלם אחוז מזערי, סימלי, מקצבאותיו על חשבון חוב המזונות ולחילופין מפנה את החייב, לרשם ההוצל"פ אשר יבחן את יכולת ההחזר.

בענייננו, בנסיבות האמורות לעיל, עמדות המל"ל והמנהל המיוחד עולות בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה, לפיה הפטר מוחלט מחוב מזונות יחול רק מקום בהן מתקיימות נסיבות חריגות ומיוחדות. נסיבות שכאמור אינן מתקיימות

1. אשר על כן, בקשת החייב לקבוע כי ההפטר המוחלט יחול על חוב המזונות נדחית.
2. המנהל המיוחד והחייב יגישו בקשות אופרטיביות עד 26.7.22.

ניתנה היום, ד' תמוז תשפ"ב, 03 יולי 2022, בהעדר הצדדים.