לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן בהפרתו של הסכם שכירות אשר נערך בין התובע כמשכיר לבין הנתבע כשוכר.

אין מחלוקת בין הצדדים כי תקופת השכירות נקבעה מיום 29.3.17 ועד יום 31.3.18, כי במסגרת הסכם השכירות נקבע כי מטרת השכירות היא "למגורים בלבד" וכי הנתבע נעצר על ידי משטרת ישראל בחודש נובמבר 2017 בחשד כי השתמש בדירה לצורך בניית מעבדה לגידול סמים מסוכנים, כשבדירה כ-200 עציצים (לשיטתו).

התובע, אשר ערך בעצמו, בסיוע בת זוגו ובעזרתו של עובד זר נקיון ותיקון ראשוני לדירה מבקש לחייב את הנתבע בהפסד דמי שכירות (ביחס למחצית חודש ינואר בלבד, בטענה כי הצליח להיפרע מהמחאות שמסר בידיו הנתבע בראשית תקופת השכירות בגין דמי השכירות לחודשים נובמבר ודצמבר ואולם המחאת חודש ינואר חוללה ובמחצית החודש מצא שוכר חלופי), בתשלום עבור הזמן שהושקע על ידו ועל ידי בת זוגו לצורך טיפול ראשוני בדירה וכן בעלויות הנזק שנגרם לדירה בין זה שתוקן ובין זה אשר טרם תוקן, עלויות תשלום לחברת החשמל וועד הבנין חברת הגז והוצאות נלוות.

הנתבע לעומתו מבקש לחייב את הנתבע בתשלום בגין תקופת השכירות שנותרה ואשר בה לא הורשה על ידי התובע לעשות שימוש במושכר וכן בפיצוי בגין עוגמת נפש וייעוץ משפטי.

לאחר ששמעתי את טוענות הצדדים, בחנתי את התמונות אשר הוצגו ושקלתי את טיעוני הצדדים אני רואה לנכון לדחות את התביעה שכנגד ולקבל בעיקרה את התביעה העיקרית. להלן נימוקיי -

1. משבנה הנתבע, על פי הראיות שהונחו לפניי, מעבדה לגידול סמים בדירה, הרי שיש בכך משום הפרה בוטה של הסכם השכירות, בשים לב למטרת השכירות המוסכמת. יובהר כי הנתבע אינו מכחיש כי נעצר על ידי משטרת ישראל בחשד לגידול סמים בדירה, ומעיון בתכתובות שהציג התובע עולה כי זה אף הבהיר כי "הסתבך" וכי הוא "הולך לבית סוהר" בשבוע שלאחר התכתובות (כלומר, אחרי שנעצר ושוחרר ממעצרו – וסביר להניח כי הכוונה היא לתקופת מאסר, הנלווית לחשד שבגינו נעצר מלכתחילה לשיטתו).
2. עיון בתמונות שהציג התובע מלמד על כך שהדירה לא שימשה למעשה כלל למגורים. הנתבע אינו מכחיש כי לא נכנס אל הדירה לאחר מעצרו הראשוני על ידי המשטרה. מן התכתובת אשר הוצגה עלה כי הנתבע לא ראה את הדירה מאז נתפס בה על ידי המשטרה ונעצר, ודומה לכאורה מן התמונות שהוצגו כי בדירה לא נותרו כלי מיטה, בגדים ושאר מיני ציוד המלמד על מגורים בדירה. בנסיבות אלו אני קובעת כי הנתבע הפר את הסכם השכירות, הפרה שבגינה אין הוא זכאי לעמוד על המשך קיומו של הסכם השכירות.
3. יובהר, למעלה מן הצורך, כי ביום 26.11.17, יומיים לאחר שמצאו לכאורה התובע ובת זוגו את הדירה פרוצה ובמצבה כפי שנעזבה על ידי הנתבע בעת תפיסתו על ידי המשטרה, הודיע הנתבע לתובע כי "אנחנו חייבים לפרק את החוזה מיידית" בהודעת ווטסאפ (הנתבע אישר כי כל התכתובת אשר הוצגה היא תכתובת שנערכה בינו לבין התובע). די בדברים אלו כדי ללמד על כך שטענותיו של הנתבע בנוגע לשלילת זכויותיו להחזיק במושכר על פי הסכם השכירות דינן להדחות. הנה כי כן אני קובעת כי הנתבע הפר את הסכם השכירות, ואף הודיע במפורש על העדר כוונה מטעמו להתגורר במושכר לאחר כניסתו של התובע אל המושכר (ולאחר תפיסתו על ידי המשטרה).
4. בהתאמה אני קובעת כי יש לדחות את תביעתו של הנתבע בנוגע לזכותו לקבלת תשלום עבור חודשי השכירות שבהם לשיטתו מנע ממנו התובע לעשות שימוש במושכר על פי הסכם השכירות. מדובר בטענה צינית שדינה להידחות. ממילא אף איני מקבלת את טענות הנתבע בנוגע לזכותו לקבלת פיצוי כלשהו בגין "עוגמת נפש" או בגין ייעוץ משפטי כלשהו.
5. אשר לנזקים למושכר - מעיון בתמונות שהונחו לפני שוכנעתי כי מצבה של הדירה מיד לפני כניסתו של הנתבע אל המושכר היה תקין וטוב (כפי המוצהר מפי הנתבע בהסכם השכירות), וכי ארונות הדירה והמטבח נמצאו במצב תקין וסביר (לפי גילם), הרצפות, והחלונות היו נקיים וכך גם יתר חלקי הדירה אשר צולמו. לעומת זאת תמונות שהוצגו לפניי בנוגע למצב הדירה בתום התקופה ועם כניסת התובע אל המושכר מלמדות על זוהמה רבה, כיסוי החלונות בחומר דביק שניסיונות לקלפו אך הוסיפו נזק לאותם חלונות, בארגז התריסים ניכרים חורים והשחלה של צינור שרשורי, על חלק מהרצפות ניכרים סימני חומצה, וכך גם באסלת השירותים ועל חלק מאריחי האמבטיה. בארונות שצולמו ניכרים סימני נפיחות המתיישבים היטב עם הסברי התובע בנוגע לרמת הלחות שנמצאה בדירה. מעבר לכך ניתן להבחין בכמות גדולה במיוחד של עציצים, בחול ולכלוך על רצפות הדירה, ובכלים המשמשים לכאורה לעישון סמים.
6. עוד תיארו התובע וזוגתו את הנזק שנגרם לידית דלת הדירה, והבהירו כי לא קיבלו כל הודעה ממשטרת ישראל עובר לפריצה או אף לאחריה, וכי מצאו את הדירה במצבה כאשר באו לנסות ולאתר את הנתבע אשר לא השיב לפניותיהם הטלפוניות. לשיטתם, הדירה היתה פרוצה ולא סגורה כלל במועד הגעתם, ונסיונות לקבל לאחר המקרה את מפתחות הדירה, שלט החניה ושאר מיני פריטים מאת הנתבע לא צלחו.
7. יצויין כי בחלק מהתמונות שהציג התובע ניתן לראות את של התובע זוגתו ועובד נוסף עומלים על נקיון הדירה, פינויה משאריות העציצים וקילוף החומר הדביק.
8. כל אלו מלמדים על נזק רב שנגרם על ידי הנתבע לדירתו של התובע המחייב תיקון ושיקום.
9. בחנתי את התמונות אשר צירף הנתבע לכתב הגנתו ולא מצאתי כי יש באלה כדי ללמד על נזק קודם לדירה. הנתבע צירף תמונה של ידית הדלת, ולא ניתן ללמוד מזו על כך שמצבה של הידית נותר זהה. זווית ידית הדלת בתמונות התובע הינה שונה לחלוטין מזה שניכר בתמונת הנתבע. כך או אחרת יובהר כי הנתבע הצהיר במסגרת הסכם השכירות כי מצא את מצבה של הדירה ומצב אביזריה טוב ותקין, ועיון בתכתובות שנערכו בין הצדדים בסמוך לפני ואחרי החתימה על הסכם השכירות (ובכלל) מלמד על כך שזה לא העלה מעולם כל טענה לענין תפקודה של הדלת. דברים אלו יפים גם לעניין הארונות והרצפות שצילם הנתבע. כאשר נשאל הנתבע בדיון מה התכוון להראות בצילום הארונות התייחס ל"קשקושים" שנערכו על גבי חלק מדלתות הארונות, ככל הנראה על ידי ילדים, והבהיר כי אלו היו טרם שנכנס אל הדירה. הואיל והתובע אינו מכחיש זאת ואף לא ביקש לפצותו בגין "נזק" זה, הרי שהטענה אינה רלוונטית למחלוקת שלפניי.
10. מכל האמור, נחה דעתי כי כל הנזקים המופיעים בתמונות התובע ואשר נזכרו בכתב התביעה הם נזקים אשר נגרמו על ידי הנתבע, ומהלך התקופה שבה החזיק בנכס.
11. אשר לשיעור הנזקים – מלבד התמונות הנזכרות הציג התובע קבלות המעידות הן על החלפת מנעול בדלת הכניסה, הן על רכישת חומרי בנין, הן עבור תשלום לנגר לתיקון ארונות ומטבח והן עבור ייעוץ משפטי ותשלום חיובים עבור חברת החשמל, ועד הבנין ופרסומים ב"יד 2". הנתבע צירף קבלות המעידות על תשלום חיובי חשמל, ותשלומים לוועד הבנין, ואולם לא מצאתי כי כל אלו מכסים את החיובים שנאלץ התובע לשלם בגין הפרת הסכם השכירות על ידי הנתבע ו/או בגין אי החזרת שלט החניה על ידי הנתבע. בחנתי את הקבלות שהציג התובע ודומני כי מדובר בסכומים סבירים והגיוניים בין היתר בשים לב ל"גילם" של הרהיטים שנותרו בדירה במועד מסירת החזקה לידי הנתבע. בהתאמה, איני מקבלת את טענת הנתבע משל ביקש התובע לעשות שיפוץ בדירתו "על חשבונו" ביחס להוצאות אלו.
12. אשר לזמן שהושקע על ידי התובע וזוגתו בקשר עם נקיונה הראשוני של הדירה, צביעתה והסרת החומר הדביק מחלונות הדירה – גם בעניין זה אני מקבלת את טענות התובע, ודומני כי התמונות מדברות בעד עצמן. טענות הנתבע בתכתובת שבין הצדדים משל כל שנדרש זה "לטאטא" את הדירה, אינן אלא נסיון נוסף להתחמק מאחריות.
13. מעבר להוצאות ולזמן אשר הוקדש לטיפול ראשוני בדירה ביקש התובע לחייב את הנתבע בסכום הנדרש לשיטתו לביצוע החלפה של השיש במטבח, 2 חלונות בחדר השינה, קרמיקה בחדר השירותים, אסלה וברז במטבח. כאן לטעמי חרג התובע בדרישותיו מן הראוי והסביר בנסיבות העניין. השיש, הקרמיקה, האסלה והברז היו, כך למדתי מן העדויות, בני כ-10 שנים לפחות. התובע לא הביא ראיות אשר יעידו על כך שנסיון לערוך נקיון באמצעות פוליש לא סייע לפתרון הבעיות בריצוף ובשיש, והדרישה הכספית שהציג התובע מלמדת על החלפת כל אלו בחדשים, קרי שיפור מצבו ביחס לזה שהיה לפני כניסתו של הנתבע אל המושכר, ובהתאמה – לפני גרימת הנזק. כלל הוא בדיני הנזיקין כי על המזיק להשיב מצבו של הניזוק לזה שהיה לפני גרימת הנזק, ואין הוא נדרש להעשיר את כיסו של הניזוק.
14. זאת ועוד- דומה כי אין מחלוקת בנוגע לכך שהדירה משמשת את התובע ליצירת הכנסה, בדרך של השכרתה. התובע לא הראה כי השכרת הדירה עם נזקים אלו קשה יותר, או כי דמי השכירות שהוא יכול לגבות כעת, לאור קיומם של אותם נזקים, נמוכים יותר. התובע גם לא צירף חוות דעת שמאית אשר תלמד על ירידה בערך הדירה בשל אותם נזקים.
15. בהתאמה, לאחר שהתרשמתי כי לחלונות חדר השינה נגרם נזק של ממש, לאחר שלא שוכנעתי כי יש ממש בטענות הנתבע בנוגע לכך שהצינור השרשורי שאותו לשיטתו השחיל באזור ארגז תריס החלון הושחל מבלי לגרום נזק לארגז עצמו, ולאחר ששוכנעתי כי יש מקום להחליף את החלונות בשלמותם, וכן לאחר ששקלתי את מצבה וגילה של הדירה עובר לגרימתו של הנזק אני רואה לנכון לקבוע, על דרך האומדנא, את שיעורם של נזקים אלו בסך של 3,000 ₪ בלבד.
16. לבסוף, לעניין מציאת הדייר החלופי, ראשית אני סבורה כי הצעת הנתבע במסגרת התכתובות שנערכו בין הצדדים לסייע במציאת דייר חלופי, בה בשעה ש"נטש" את הדירה (לא שב לכאורה גם לאחר שחרורו ממעצר) וכאשר הוא צפוי לשיטתו להיאסר בתוך שבוע הינה הצעה סתמית שאין לייחס לה כוונה של ממש. הוצאות שהוציא התובע בקשר עם פרסום הדירה הינן הוצאות סבירות, והעובדה שהתובע פעל כנדרש למציאת דייר חלופי בתוך זמן קצר יש בה כדי ללמד על כוונה להקטין את הנזקים, כנדרש.

מכל האמור, בשים לב לעלות התיקונים אשר בוצעו, לעלות המוערכת של התיקון הנוסף הנדרש, וכן בשים לב להפסדי שכר הדירה וההוצאות הנלוות שנגרמו לתובע אני רואה לנכון לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 20,455 ₪ (בכלל אלו נכללו ימי העבודה של התובע, בת זגו, ועובד זר מטעמם, עלויות החומרים, הנגר, תיקון המנעול, חשבונות החשמל, הוועד, שלט החניה, הפרסום, שכ"ט עו"ד בגין התראות, תשלום לחברת הגז, השיפוץ הנוסף הצפוי, עמלת משיכת השיקים המחוללים, הוצאות האיתור ושכה"ד למחצית הראשונה של חודש ינואר 2018).

כן אני מחייבת את הנתבע בהוצאות התובע בגין ההליך כאן בסך כולל של 1,000 ₪, לרבות בגין התייצבות התובע וזוגתו לדיון.

כל הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, כ"ד שבט תש"פ, 19 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.