1. במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד שתי המשיבות, הגישה המשיבה 2 ("סוויס") בקשה לסילוק על הסף של התובענה הייצוגית שהוגשה נגדה.
2. נושא התובענה הייצוגית הוא מסי נמל שהמבקשים טוענים שלא הוחזרו להם למרות שלא ניצלו חלק מכרטיס הטיסה שרכשו.
3. המבקשים רכשו, באמצעות סוכנות נסיעות, 5 כרטיסי טיסה מתל-אביב לסן פרנסיסקו. 3 מתוך 5 הכרטיסים היו בנתיב תל-אביב - סן פרנסיסקו – ציריך - תל-אביב. הטיסה חזרה דרך ציריך היתה טיסה של סוויס.

כעבור תקופה ביקשו המבקשים לשנות את מועד הטיסה. מכיוון שהתברר שעלות השינוי גבוהה, רכשו המבקשים כרטיסים חלופיים בנתיב סן פרנסיסקו – ליסבון - תל-אביב.

המבקשים פנו לסוכנות הנסיעות בדרישה להשיב את מסי הנמל והאגרות בגין מקטעי הטיסה שלא נוצלו.

המבקשים טוענים כי המשיבות חייבות בהשבת מסי הנמל וכי מדובר בחובה "אקטיבית", שלפיה על המשיבות להחזיר את מסי הנמל מיוזמתן.

1. בבקשתה לסילוק בקשת האישור נגדה על הסף טוענת סוויס כי כרטיסי הטיסה הונפקו על ידי המשיבה 1 ("יונייטד"); כי ההודעות בדבר ביטול מקטעי הטיסות שתוכננו לביצוע על ידי סוויס נמסרו ליונייטד בלבד; וכי לא נערכה כל פניה לסוויס.

לטענתה התגמול לסוויס משולם ע"י יונייטד רק לאחר שהנוסע מימש בפועל את מקטעי הטיסות שלה. משום כך סוויס טוענת כי לא קיבלה לידיה שום חלק מן הכספים שהמבקשים שילמו במסגרת ההזמנה, ואינה חייבת בהשבה.

המבקשים השיבו לבקשה וטענו כי אינם יודעים היכן מוחזק כספם; וכי סוויס נמנעה לצרף את ההסכם עם יונייטד, ואף לא צרפה תצהיר מטעם יונייטד – ועל כן אין בסיס עובדתי לטענתה.

סוויס הגיבה לתשובת המבקשים, ועמדה על כך שאין להם טענות עובדתיות או משפטיות אחרות.

1. על פי הרוב לא תסולק בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשלב מקדמי, שכן מדובר מראש בהליך מקדמי (רע"א 9771/16 נובל אנרג'י מידטרניין לימיטד נ' משה נזרי (28.9.2017); ע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות (20.7.2010)). עם זאת, במקרים הראויים, שבהם הבירור אינו מסובך ותוצאתו הסבירה היא סילוק התביעה, ראוי לעשות שימוש גם בכלי זה, על מנת שלא להשחית משאבים שיפוטיים לריק (רע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' קדמי (2.4.2009)).

ענייננו הוא מסוג העניינים שבהם ראוי לדון בבקשה לסילוק על הסף. אם אכן ניתן לקבוע באופן פשוט כי אין למי מן המבקשים עילת תביעה כלפי איזו מן המשיבות, אזי אין מקום להוסיף ולדון בבקשת האישור כלפיה.

1. סוויס הצהירה כי לא קיבלה שום תשלום על חשבון הכרטיסים שרכשו המבקשים (תצהיר מר עופר קיש הנספח לבקשה סעיפים 6 ו-7). יתרה מזו, במסגרת התצהיר שצורף לתשובת יונייטד לבקשה לאישור תובענה ייצוגית הצהירה הגב' ווגאיה יהודית אקלה איוב כי יונייטד החזירה את הסכום שלא נוצל, לרבות המיסים, לסוכנות הנסיעות, ולמיטב ידיעתה אלו הועברו אל הגורם ששילם עבור הכרטיסים (האוניברסיטה).
2. כזכור, טענת המבקשים היתה שסוויס לא צירפה את הסכם ההתקשרות בינה לבין יונייטד וכן שלא ניתן תצהיר מטעם יונייטד.

אינני סבורה כי נדרש תצהיר של יונייטד כדי לגבות את טענת סוויס בנסיבות שבהן תצהיר כאמור כבר הוגש, מראש, לתמיכה בתשובת יונייטד לבקשת האישור.

1. המבקשים אינם אוחזים בכל ראיה לכך שסוויס מחזיקה או החזיקה בכספים ששלמו. שתי המשיבות הכחישו טענות כאלו. בנסיבות הענין אין מקום להותיר את סוויס בהליך זה ולהכביר הוצאות.
2. בדיון שהתקיים ביום 31.12.2020 חזר ב"כ המבקשים על טיעון חלופי, שלפיו יש להותיר את סוויס כמשיבה ראויה, ולבחון החלפת מבקשים. אני דוחה בקשה זו.

בשלב זה אין ראיות לטענות המבקשים כלפי סוויס. אמנם תאורטית ניתן להניח שיטה שלפיה לא נדרשת מעורבות של מבקש בהוכחת התביעה או בקשת האישור, אך במשפטנו נקבע מפורשות מי הם הרשאים להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, והם אדם, רשות ציבורית או ארגון רלוונטי (סעיף 4(א) בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006) (אלון קלמנט "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו – 2006 הפרקליט מט 131, 136-137 (תשס"ז – תשס"ח). הדרישה לקיומו של מבקש מייצג עולה גם מתנאי אישור התובענה הייצוגית, הכוללים "שאלות מהותיות של עובדה או משפט" שהן משותפות לכלל חברי הקבוצה, תנאי שנדרש לברר אותו, ולא ברור שניתן לברר עובדתית ללא מבקש רלוונטי (סעיף 8(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות). הדרישה לקיומו של מבקש מייצג עולה גם מן הצורך לבחון את אופן הייצוג וניהול התביעה בדרך הולמת ובתום לב (סעיף 8(א)(3)(4) בחוק תובענות ייצוגיות).

1. למעשה, ב"כ המבקשים הסכים למחיקת בקשת האישור נגד סוויס, אך התנה הסכמתו בכך שלא יושתו על מרשיו הוצאות כלשהן (דברי ב"כ המבקשים לפרוטוקול בעמ' 3). ב"כ סוויס עמדה על תשלום הוצאות. ב"כ המבקשים סבור כי כיוון שהסכים למחיקה כבר בישיבת בית המשפט הראשונה – יש לקבוע כי לא תחול חובת תשלום הוצאות.

אין דעתי כדעתו.

אכן, נהוג במקומותינו כי בית המשפט ממליץ על מחיקה ללא תשלום הוצאות, אם הצדדים מגיעים לפתרון בשלב מוקדם ככל האפשר. ואולם, כל מקרה ונסיבותיו, וודאי שאין המשיב חייב להסכים לכך.

במקום שהוחלפו בקשה לסילוק על הסף, תשובה ותגובה; וטענות סוויס נטענו מראש באופן ברור – ככל שב"כ המבקשים עמד על קיום הדיון בשאלה זו, ולא נתרצה אלא לאחר ששמע את עמדת בית המשפט, וככל שאין הסכמה בין הצדדים - ראוי לבחון את עמדת סוויס לתשלום הוצאותיה.

1. בנסיבות עניננו, אינני סבורה שעצם הגשת בקשת האישור כלפי סוויס היתה נגועה בפגם. למעשה, רק מבקשתה לסילוק על הסף נלמדה העמדה העובדתית שבשלה יש למחוק את התובענה נגדה. משום כך אני סבורה שאין להפריז בפסיקת הוצאות.
2. התוצאה היא שאני מקבלת את בקשת סוויס למחיקת בקשת האישור נגדה, ומחייבת את המבקשים לשלם את הוצאותיה בסכום של 1,800 ₪.
3. המזכירות תעביר את פסק הדין למנהל בתי המשפט, לשם הכללתו בפנקס התובענות הייצוגיות.
4. בהתאם להסכמת המבקשים והמשיבה מס' 1 יוגש כתב התגובה לתשובת המשיבה לבקשת האישור תוך 30 יום.

נקבע ק"מ ליום 15.6.2021 בשעה 13:00.

ניתן היום, ל' ניסן תשפ"א, 12 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.