1. עניינן של שתי התביעות שבכותרת - תאונת דרכים שאירעה ביום 25.5.2018.

ב - תא"מ 51717-09-19 הוגשה תביעתו של דימיטרי פרידקין, בעליו של רכב טיוטה מ.ר. 6852866, אשר היה נהוג בעת התאונה על ידי בנו, מר תומס פרידקין (להלן: "רכב הטיוטה" ו – "פרידקין", בהתאמה) כנגד מרה אקנאו, הנהג והבעלים של רכב מסוג הונדה מ.ר. 1972365 (להלן: "רכב ההונדה" ו "מרה" בהתאמה). סכום התביעה – 24,747 ₪.

ב - ת"א 15937-10-19 הוגשה תביעת איילון חברה לביטוח, מבטחת רכב מסוג רנו מ.ר. 6899437, אשר היה מעורב בתאונה הנ"ל, בעת שנהג בו מר מנדל שפורקר (להלן: "רכב הרנו"). התביעה הוגשה כנגד מרה והמבטחת שלו – מגדל, וכנגד פרידקין, הבן והאב. סכום התביעה – 91,918 ₪.

פרידקין מצידם הגישו הודעת צד ג' כנגד המבטחת איי.די.איי, ביחס למלוא סכום התביעה בת"א 15937-10-19.

מגדל, מבטחת מרה, הגישה תביעה שכנגד, כנגד פרידקין, במסגרת ת"א 15937-10-19, בסך 24,669 ₪.

1. בפני בית המשפט העידו כל הנהגים המעורבים: נהג הרנו, אשר בוטח על ידי איילון, נהג הטיוטה פרידקין ונהג ההונדה מרה.

כמו כן העידו נוסע שנסע ברכבו של מרה – אסמו נגוסיה, הבעלים של הטיוטה - מר פרידקין דימיטרי, אביו של הנהג תומס פרידקין, וכן השוטר יגל אברג'ל, שהגיע למקום לאחר קרות התאונה, ומילא דוח פעולה.

לאחר ששמעתי את מכלול העדים שהעידו בפני, ועיינתי במלוא החומר שהוצג במסגרת תיק ביהמ"ש, באתי לכלל מסקנה חד משמעית לפיה יש להטיל את האחריות לקרות התאונה על נהג הטיוטה – תומס פרידקין, הכל כפי שיפורט להלן.

1. ראשון העיד נהג הרנו, מר מנדל שפורקר. נהג זה איננו בעל אינטרס כלשהו, שכן מבטחתו, איילון, שילמה לו את נזקו, ואין לו כל אינטרס בתביעת השיבוב ובתוצאתה, דהיינו, האם תתקבל התביעה דווקא כנגד נהג מעורב זה או אחר.

נהג הרנו העיד כי התאונה אירעה בעת שהמתין ברמזור אדום לפניה שמאלה, כאשר לפניו עמדו ברמזור שניים שלוה רכבים. נהג הרנו העיד כי שמע רכב נוסע מהר והבחין בהתרחשות תאונה מימינו, כאשר הרכב שנסע מהר, הטיוטה, פגע ברכב ההונדה, אשר נהדפה לכיוון המדרכה מצד ימין. בתחילה סבר כי התרחשות הדברים איננה נוגעת לו, אולם מיד לאחר מכן חש מכה חזקה ברכבו שהדפה אותו לרכב שלפניו.

אומנם נהג הרנו שלל את האפשרות כי רכב ההונדה נהדף עליו ופגע בו מאחור, ורק אחר כך נזרק למדרכה מימין, אולם כפי שיפורט להלן, עניין זה איננו בעל חשיבות, שעה שממילא יש לקבוע כי מלכתחילה, רכב הטיוטה הוא האחראי לתאונה.

1. נהג הטיוטה, תומס פרידקין העיד כי נסע ישר כאשר לפתע הגיח ההונדה מצד ימין, חתך אותו מימינו, בלם, ומאחר ולא הספיק לבלום, נכנס בהונדה מאחור. הלה טען כי מיד לאחר הפגיעה, נעצר רכבו במקום ונפתחו כריות האוויר. עוד טען, כי התאונה אירעה במרחק של כ – 150 מ' מן הרמזור אליו התייחס נהג הרנו (עמ' 11 שורות 14 – 15). בעדותו, שב והדגיש כי מיד עם קרות התאונה, נעצר רכבו במקום.

עדותו של נהג הטיוטה תומס פרידקין, עוררה קשיים ותמיהות במספר נקודות.

ראשית, אם היה רכב הטיוטה במהירות של 50 קמ"ש כפי שהעיד נהג הטיוטה עצמו, קשה לקבל את הטענה כי נעצר במקום בעת ההתנגשות, ללא כל תזוזה, כפי שחזר וציין תומס פרידקין בעדותו (עמ' 9 שורה 20, שורה 29, שורה 32). אלא שבדיעבד נראה כי העד בחר להדגיש עניין זה, על מנת להתאים את עדותו לתרשים שנערך על ידי השוטר אברג'ל, כפי שיפורט להלן.

בנוסף, עדות סותרת את עדותו של נהג הרנו אשר העיד כי התאונה אירעה סמוך לרמזור, המצוי, לשיטת כל העדים, כ – 100 מ' עד 150 מ' הלאה ממקום התאונה, כפי שהעיד עליה פרידקין נהג הטיוטה. גם לפי תרשים השוטר אברג'ל התאונה אירעה בסמוך לרמזור, וכך גם העיד נהג ההונדה.

נהג הטיוטה תומס פרידקין העיד "לפי המיקום שלי בכביש הייתי מאוד רחוק מהרמזור" (עמ' 9 שורה 25). אלא שכאמור הן נהג הרנו, הן נהג ההונדה והן התרשים שערך השוטר יגל אברג'ל מלמדים כי התאונה אירעה סמוך לרמזור. נראה כי תומס פרידקין עמד על גרסתו זו והדגיש אותה, משום שבכך יש כדי "לסדר" את עדותו בהתאם לתרשים שערך השוטר, המהווה לשיטתו ראיה לכך שהאשם לתאונה לא מוטל עליו.

יש לדחות את הטענה שהתאונה אירעה במרחק של 150 מ' מן הרמזור, בהתחשב ביתר העדויות, כמו גם בתרשים השוטר.

1. יתר מכך, עדותו של נהג הטיוטה תומס פרידקין סותרת פרטים שמסר הוא עצמו לשוטר שהגיע למקום, כפי שהם עולים מדו"ח פעולה שערך השוטר אברג'ל (נספח ב' לכתב התביעה בתא"מ 51717-09-19 (להלן: "נספח ב")). בדו"ח הפעולה ציין השוטר כי פרידקין מסר לו שההונדה דחקה אותו, את הטיוטה, לצד. זאת, בסתירה לטענתו בעדותו בפני ביהמ"ש, לפיה רכבו לא זז מרגע הפגיעה.

בנוסף, כאמור, עד זה תולה יהבו בעדותו של השוטר יגל אברג'ל והמסמכים שערך נספח ב'. בתרשים ששרטט השוטר בנספח ב', מופיע רכב טיוטה כמספר 2, מרוחק מרכב הרנו, רכב מספר 3. זאת, בניגוד לעדותו של נהג הרנו לפיה כאשר יצא מהרכב לאחר התאונה, ראה את הטיוטה, צמודה לרכבו. אלא שיש לזכור כי התרשים שערך השוטר נערך למעשה לאחר פרק זמן מסוים מקרות התאונה, שרק אז הגיע השוטר למקום, תוך שבפרק זמן זה יכול ונעשו שינויים במצב הרכבים בשטח.

יתרה מכך, בתרשים מציין השוטר עצמו כי לרכב 3, הרנו, הייתה פגיעה הן מאחור והן בחזית. דהיינו, אין ספק שבשלב מסויים היה רכב כלשהו צמוד לרנו מאחור, באופן שפגע בו. העובדה שבתרשים של השוטר אין רכב צמוד מאחור לרכב 3, הרנו, איננה מאיינת את עדותו של נהג הרנו לפיה, הטיוטה פגעה בו מאחור, גם אם בשעה שהגיע השוטר למקום התאונה זמן קצר לאחר מכן, היו הרכבים כפי שהם מופיעים בתרשים מטעמו, שכן כאמור, אין מחלוקת גם לפי תרשים השוטר, כי רכב הרנו נפגע גם מאחור.

סיכומם של דברים, עדותו של נהג הטיוטה תומס פרידקין מעלה מספר קשיים מהותיים בנקודות שונות, כגון מיקום התאונה ביחס לרמזור, פגיעה שאירעה לרנו מאחור וכיוצ"ב. יתרה מכך, העדות נמסרה באופן מיתמם, כמו לדוגמא חזרה על הטענה כי הרכב נעצר במקום מיד לאחר רגע הפגיעה, ועל כן סברתי כי מדובר בעדות שאינה מעוררת אמון.

1. עוד העיד מטעם פרידקין, אביו של הנהג, המבוטח מר דימיטרי פרידקין. דימיטרי פרידקין אישר כי הוא הבעלים של רכב הטיוטה אשר היה מעורב בתאונה (עמוד 14 שורות 25 - 26). מעדותו עלה כי רכש את הרכב בערך בשנת 2016, אולם לא זכר לציין מתי במדויק. פרידקין האב אישר כי חודש לפני התאונה נשוא התביעה, עבר הרכב תאונה קודמת ונגרם לו נזק בסך של כ – 11,500 ₪, אולם לא צורפה קבלה בגין תיקון זה.

עוד ציין פרידקין האב כי בעת שרכש את הרכב, לא היה מודע לכך כי בחודש ינואר 2014 הורד רכב הטיוטה מהכביש כתוצאה מאובדן להלכה, וציין כי שמע זאת מפי עורך דינו במהלך ניהול התביעה דנן.

1. מטעם פרידקין העיד עוד השוטר יגל אברג'ל אשר ערך את דוח הפעולה נספח ב', ואת התרשים המופיע בנספח ב', הכל כפי שפורט לעיל בסעיפים 4-5 לעיל, ואין צורך לחזור ולפרט בנקודה זו.
2. להשלמת התמונה יש לציין כי בדוח הפעולה צוין כי במקום היה נוכח עד ראייה בשם אלי קרבניוך, כאשר דוח הפעולה מפרט את פרטי העד, ומספר הטלפון שלו מופיע אף הוא. על פי דוח הפעולה, מדובר בעד אשר לכאורה יכול היה לתמוך בגרסת פרידקין, אולם מסיבה שלא ניתן לה הסבר מניח את הדעת, לא הובא עד זה לעדות מטעם פרידקין, והדבר רובץ לחובתו.
3. מטעם מרה העיד הנהג הנתבע, אקנאו מרה. לטענתו, פנה ימינה והשתלב בנסיעה ישר, תוך כדי שהוא עובר מנתיב לנתיב, לקראת הנתיב השמאלי, עד לנתיב הפונה שמאלה ברמזור שבו עמד רכב הרנו.

גם עד זה טען כי התאונה אירעה סמוך לרמזור (עמ' 18 שורות 19 – 20).

לטענתו, בעת שעבר מנתיב לנתיב לכיוון הנתיב השמאלי ביותר, עשה כן תוך כדי איתות, כאשר לא היו רכבים אחרים במקום. רק כשהגיע לנתיב השמאלי ביותר, וכמעט הגיע למצב של עמידה מאחורי הרנו בהמתנה לרמזור שיתחלף, פגע בו רכב הטיוטה מאחור, הדף אותו לעבר רכב הרנו וכתוצאה מפגיעה זו הועף רכב ההונדה שבו נהג, ימינה, למדרכה ממול.

נהג ההונדה ציין כי מדובר היה במכה עוצמתית, שגרמה לו ללחץ. בהמשך פונה מן המקום באמבולנס. לטענתו, לא ידע בהמשך מה התרחש בסביבת התאונה, ולמעשה אף לא ידע כי נפגע על ידי רכב הטיוטה, תוך שעניין זה עלה רק על ידי המבטחת, מגדל, לאחר שהוגשה התביעה מטעם איילון, מבטחת הרנו.

עדותו של נהג ההונדה הייתה פשוטה, עקבית ומעוררת אמון.

1. פרידקין זימן לעדות את אסמו נגוסיה אשר נסע עם מרה ברכב בעת התאונה. לטענת נגוסיה נסעו ישר, והשתלבו בנתיב השמאלי, לפניה ברמזור, תוך כדי האטה. בסמוך לעצירת הרכב, קיבלו מכה מאחור, ואז הסתובב הרכב ימינה. נגוסיה ציין כי הוא נחבל בתאונה, ואיננו זוכר מה אירע לאחר החבלה. נגוסיה אישר את עדותו של מרה לפיה כי במהלך הנסיעה, בעת שמרה ניסה להשתלב בנתיבים לכיוון שמאל, לא היו רכבים נוספים בכביש, וכן אישר את הטענה כי התאונה אירעה בסמוך לרמזור.
2. במסגרת תא"מ 51717-09-19 הוגש נספח א' – שתי הודעות מטעם מרה ומטעם נגוסיה אשר נמסרו לכאורה במשטרה, מספר ימים לאחר קרות התאונה.

מדובר בשתי הודעות בכתב יד, בעלות תוכן כמעט זהה, בכפוף לשינויים המתחייבים מן הנוסח ביחס לנהג לעומת הנוסע. נגוסיה נשאל על כך בחקירתו, והכחיש כי היה במשטרה לאחר התאונה ומסר הודעה ביחס לתאונה, ואף הכחיש את החתימה על גבי טופס ההודעה הנ"ל. יצויין כי נגוסיה ומרה אינם דוברי עברית, ונעזרו בדיון במתורגמן לשפה האמהרית.

שני העדים הכחישו כי מסרו גרסה לפיה לאחר שנפגעו מאחור ופגעו ברכב מקדימה, קיבלו מכה נוספת מאחור, גרסה שעולה רק בטפסי ההודעה הנ"ל, המוכחשים על ידם.

1. סיכומם של דברים, עדותו של הנהג הרנו, נטול האינטרס, יחד עם עדות השוטר, מלמדות כי הרנו נפגע הן מאחור והן מלפנים. עוד עלה מן העדויות כי במהלך התאונה נזרק רכב ההונדה לימין (רכב מספר 1 בתרשים השוטר).

דברים אלה תומכים בגרסת נהג הרנו, באשר לאופן התרחשות התאונה. מדובר כאמור, בעד ניטרלי, נטול כל אינטרס, אשר עדותו נמסרה באופן עקבי. לפי עדות זו, התאונה אירעה כתוצאה מפגיעה שפגע רכב הטיוטה ברכב ההונדה. השאלה האם רכב ההונדה הוא זה שנהדף כלפי רכב הרנו או שמא רכב ההונדה נזרק לימין ורכב הטיוטה הוא זה שפגע ברנו, הינה בעלות חשיבות משנית, שעה שממילא מתבקשת המסקנה כי האשם לקרות התאונה רובץ על כתפי רכב הטיוטה.

יש מקום להעדיף את גרסת נהג רכב הרנו ונהג רכב ההונדה על פני גרסת נהג רכב הטיוטה. כפי שפורט לעיל, גרסת נהג הטיוטה אינה מתיישבת עם מספר נתונים שעולים מיתר העדויות, כגון: מיקום התאונה ביחס לרמזור, מיקום הרכבים לאחר התאונה וכיוצ"ב. בהתחשב בנטל הראיה ומאזן ההסתברויות במשפט האזרחי, יש לקבוע כי האחריות לתאונה מוטלת על כתפי נהג הטיוטה.

1. משכך, התביעה בתא"מ 51717-09-19 נדחית.

התביעה בת"א 15937-10-19 – תביעת איילון, מתקבלת כנגד הנתבעים 3 ו – 4 ונדחית כנגד הנתבעים 1 ו -2.

התביעה שכנגד שהגישה מגדל כנגד פרידקין במסגרת ת"א 15937-10-19 – מתקבלת.

1. הנזק

איילון - בתביעתה, בת"א 15937-10-19, טענה איילון כי פיצתה את המבוטח בסך 91,519 ₪, וכן נשאה בתשלום שכר טרחת שמאי בסך 458 ₪, גרירת הרכב בסך 225 ₪ ותשלום עבור רכב חלופי בסך 2,445 ₪. בגין שרידי הרכב ביקשה לקזז 2,729 ₪, סה"כ 91,918 ₪.

מעדות מבוטח איילון עלה כי שולם לידו סך של 90,220 ₪ בלבד.

כמו כן ב"כ איילון ויתר על רכיב הרכב החלופי בסך 2,445 ₪.

בעמוד 26 לכתב תביעתה של איילון צוין כי בוצע קיזוז בסך 8,643 ₪ בגין השרידים, ובעמוד 27 מצוין כי הוצא זיכוי בסך 5,914 ₪ בגין השרידים, ועל כן הזיכוי בגין השרידים עומד על סך של 2,729 ₪.

אם כן, נזקה של איילון הינו כמפורט להלן:

90,220 ₪ אשר שולמו למבוטח, בצירוף הוצאות גרירה בסך 225 ₪ ושכר טרחת שמאי בסך 458 ₪, בקיזוז 2,729 ₪, בגין השרידים, ובסך הכל 90,903 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה, מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. סכום זה ישולם לידי איילון על ידי הנתבעים 3 ו -4, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 13,000 ₪ ובצירוף אגרת משפט כפי ששולמה בפועל.

1. מגדל - אשר לתביעה שכנגד, חוות הדעת השמאית אשר צורפה לכתב התביעה שכנגד מלמדת כי הנזק שנגרם לרכב ההונדה אשר בוטח על ידי מגדל, עומד על סך של 24,339 ₪.

משכך הנני מורה כי הנתבעים 3 ו – 4 ישלמו לתובעת שכנגד סך של 24,339 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, בצירוף שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪ ואגרת משפט כפי ששולמה בפועל.

ניתן היום, י"ט חשוון תשפ"ב, 25 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.