תביעה זו עילתה שיבוב של המבטחת בגין כספים ששלמה למבוטח על פי פוליסת הביטוח, בסך של 7144 ₪. הנתבעים טוענים שמדובר בסכסוך, אשר הוכרע זה מכבר, במסגרת תביעה שהוגשה בבית משפט לתביעות קטנות באשקלון, על ידי המבוטח כנגד הנתבע 1, ובנסיבות אלו, המבטחת אינה רשאית לחזור אליהם בתביעת שיבוב.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

התובעת הוציאה פוליסת ביטוח מקיף לרכב מס רישוי 2741978 (להלן- הרכב), כאשר המבוטח על פיה הוא מר תורג'מן מיכאל (להלן- המבוטח). הנתבע מפעיל או מחזיק בעסק לשטיפת רכבים המצוי באשדוד (להלן: ''מכון השטיפה''), במרץ 2017, הוכנס הרכב לרחצה במכון השטיפה, כאשר נהגת הרכב בזמן האירוע, הייתה אשתו של המבוטח, גב' בלה תורג'מן. הטענה היא כי עקב פגם ו/או תקלה שהתרחשו במכונת השטיפה נגרמו לרכב נזקים במהלך השטיפה.

במצב דברים זה, הגיש המבוטח (מר תורג'מן יחד עם אשתו, הנהגת בזמן התאונה) תביעה כנגד הנתבע 1, במסגרת ת''ק 39987-02-19 בבית משפט לתביעות קטנות באשקלון (להלן – התביעה). התביעה הוגשה בגין סכום של 5398 ₪.

לאחר הגשת התביעה כאמור, ביום 12.4.19 נחתם הסכם פשרה בין התובעת לבין הנתבע, שלט ניתן תוקף של פסק דין, על פיו התחייב הנתבע 1 לשלם למבוטח סכום של 3200 ₪.

במסגרת הסכם הפשרה הצדדים התחייבו כי לא תוגש כל טענה/ דרישה או תביעה נוספת בגין האירוע ונזקיו כנגד הנתבע או מי מטעמו לאחר חתימת ההסכם.

בחודש ספטמבר 19, הגישה התובעת את התביעה דנן כנגד הנתבע 1, ומבטחת מכון השטיפה, היא הנתבעת 2, בסכום של 7,144 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב במהלך התאונה, שארעה כאמור.

לטענת הנתבעים מדובר בתביעה שבגינה כבר נחתם הסכם פשרה בגינה במסגרת התביעה הקטנה שהוגשה בתיק 39987-02-19. אשר על כן מוצתה זכותה של התובעת.

במהלך הדיון הצהירו הצדדים כי אינם חולקים על אחריות הנתבעים לאירוע התאונה, אלא מבקשים כי בית המשפט יכריע בשאלה אם קם מעשה בית דין עקב הגשת התביעה בבית משפט לתביעות קטנות באשקלון. ככל שייקבע כי לא קם מעשה בית דין, הרי התביעה תתקבל במלואה.

הכרעה:

מעשה בית דין מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין, שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהו, להביא לסיומה המוחלט של התדיינות בין הצדדים להליך, באופן שלא יוכלו עוד לחזור להתדיין ביניהם בבתי משפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו בפסק הדין.

הסכם הפשרה שנחתם על ידי הצדדים ביום 12.4.19 במסגרת התביעה הקטנה, הוא בגדר מעשה בית דין בין המבוטח לבין הנתבע 1. השאלה היא מה נפקות התביעה הקטנה בהתייחס לזכות השיבוב של התובעת–המבטחת. היינו, האם התביעה שהגיש המבוטח הייתה לפיצוי או שיפוי מעבר לתגמולים שקיבל מהתובעת- המבטחת, כפי שהמבוטח היה רשאי לעשות על פי הוראות סעיף 62(ב) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, או שהמבוטח הגיש תביעה ועשה הסכם פשרה שהיה בו כדי לפגוע בזכות השיבוב של התובעת- המבטחת, המוקנית לה על פי הוראות סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח.

עיון בכתב התביעה שהוגש בתביעה הקטנה, מעלה כי המבוטח ציין שנאלף להחליף חלקים ברכב על חשבון ביטוח מקיף. עם זאת, צירף המבוטח אישור מיום 10.5.17 מטעם התובעת בדבר אי הגשת תביעה כנגדה בגין הנזק שנגרם לרכב באירוע התאונה, כן צירף את דוח השמאי בדבר הנזקים שנגרמו לרכב באירוע התאונה, חשבונית בדבר התשלום ששילם למוסך וכן חשבונית בדבר תשלום שכר טרחת השמאי. אמנם סכום הנזק לרכב עולה על הסכום שנתבע בתביעה הקטנה, אך מנגד, לא הוברר במסגרת התביעה הקטנה מה הם רכיבי הנזק שתבע המבוטח, אלא הוא הסתפק בנקיבת סכום של 5398 ₪, ללא כל הסבר או מסמך לתמיכת הסכום האמור. עיון בכתב התביעה דנן, מלמד כי צורפו לו אותו דוח שמאי וכן אותה חשבונית התיקון של המוסך, כאשר התובעת שילמה למבוטח בחודש ספטמבר 2017 את הסך של 7144 ₪, כאשר התשלום האמור כולל גם ירידת ערך של הרכב בגין אירוע התאונה.

בעת חקירתו טען המבוטח כי הנזקים שתבע בתביעה הקטנה הם בגין הפסד' הנחת תביעות והשתתפות עצמית , אך בתביעה הקטנה אין כל זכר לרכיבים אלו, אין כל תחשיב או אישור בהתייחס לכך, למרות שהמבוטח טען כי מי שהכין את התביעה היא סוכנות הביטוח שלו.

הנתבע 1 טען מצדו כי הוא הגיע להסדר פשרה עם המבוטח, על מנת שלא להפעיל את הביטוח של מכון השטיפה, שכן סכום ההשתתפות העצמית בפוליסת הביטוח האמורה גבוה מסכום הנזק שנתבע, וכי הבין שבכך הוא סוגר את נושא הנזק בגין התאונה.

בנסיבת המקרה אני סבורה כי אכן היה טמונה אי בהירות בתביעה הקטנה. הדבר נובע בעיקר מכך שצורף לה אישור מטעם התובעת כי לא הוגשה לה תביעה על ידי המבוטח בגין נזקי התאונה. על כך יש להוסיף כי המסמכים שצורפו לתביעה הקטנה התייחסו אך לנזק שנגרם לרכב, ולא לנזקים אחרים כלשהם. בנסיבות אלה, הגיעו הצדדים לכלל הסדר לפיו התחייבו המבוטח ואשתו כי לא יהיו להם כל טענה/ דרישה או תביעה נוספת כנגד הנתבע או מי מטעמו. הנתבע 1 הסתמך על המצגים כאמור, ולא הפעיל את פוליסת הביטוח שלו, מתוך הנחה כי חברות הביטוח אינן מעורבות וכי עם ההגעה להסדר הסתיימה הפרשה.

אני סבורה כי בנסיבות דנן, יש להגיע למסקנה כי קם מעשה בית דין, היות ומתביעת המבוטח ומהסכם הפשרה שנכרת בעקבותיה, ניתן היה להבין כי בכך מוצו התביעות בגין אירוע התאונה. מכל מקום, קיימת מניעות או השתק להגשת תביעה נוספת בגין אותו אירוע, נוכח המצגים שהוצגו במסגרת התביעה הקטנה, כאמור.

לאור האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי נכון יהיה לדחות את התביעה דנן.

בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשפ"ב, 02 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.