1. בפני בקשה לביטול פסק דין מתאריך 30.12.19 שניתן כנגד המבקשת בהעדר הגנה, לאחר שכתב התביעה וההזמנה לדין נמסרו למבקשת בתאריך 31.10.19.
2. בקשת המבקשים הוגשה בתאריך 05.02.20, במסגרתה עותרת המבקשת לביטול פסק הדין שניתן כנגדה בהעדר הגנה.
3. המשיבה הגישה תגובתה לבקשה לביטול פסק דין, וטענה כי המבקשת לא הצביעה על צידוק לביטולו של פסק הדין שניתן כדין, לא מסרה שום נימוק משכנע מדוע לא הגישה כתב הגנה במועד וטענותיה באשר לסיכויי הגנתה נטענו בכלליות וסתמיות.
4. עסקינן בתביעה כספית ע"ס 18,252 ₪ בהליך של סדר דין מהיר, בגין נזקים שנגרמו לרכב המשיב כתוצאה מתאונת דרכים. המבקשת הינה מבטחת הרכב, שלטענת המשיב, פגע ברכבו.
5. כפי שיפורט להלן, המבקשת טוענת בבקשתה, אשר נתמכה בתצהירה של עו"ד נעמה רחמים – העובדת במשרד ב"כ המבקשת, כי אי הגשת כתב ההגנה והתייצבות לדיון לא נבעה מזלזול בבית המשפט אלא מאחר וסברה כי משרד ב"כ המשיב יעמוד בסיכום ביניהם למתן ארכה עד ליום 31.12.19 ולא יבקש פסק דין בהעדר הגנה בטרם חלף מועד הארכה.
6. לדברי המבקשת, עו"ד נעמה רחמים פנתה לב"כ המשיב בבקשת ארכה להגשת כתב הגנה ואכן ב"כ המשיב הסכים ונתן ארכה להגשת הגנה, וזאת עד ליום 12.12.19; לאחר מכן ובטרם הוגשה בקשה למתן פסק דין, עו"ד רחמים פנתה בשנית לב"כ המשיב טלפונית וביקשה ארכה נוספת להגשת הגנה עד ליום 31.12.19, בקשה שאושרה ע"י ב"כ המשיב טלפונית.
7. עוד טוענת המבקשת כי להפתעתה, הארכת המועד להגשת כתב הגנה שניתנה לה ע"י ב"כ המשיב לא כובדה על ידו והאחרון עתר לקבלת פסק דין בהעדר הגנה עוד ביום 30.12.19, בטרם תמה הארכה הטלפונית אשר ניתנה על ידו.
8. עוד טוענת המבקשת כי יש בפיה טענות הגנה טובות כנגד התביעה , שכן לשיטתה לא קיים כיסוי ביטוחי לאירוע התאונה וזאת הן מהטעם של זהותו של הנהג ברכב המבוטח, אשר אינו מורשה לעשות כן עפ"י תנאי הפוליסה, והן מהטעם של מסירת מידע כוזב ביודעין ובכוונת מרמה.

דיון והכרעה:

1. לאור העובדה כי הבקשה שלפנינו הוגשה בחלוף 30 יום ממתן פסק הדין, אנו נדרשים לתקנה 528 לתקנות אשר קובעת כלהלן: "מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".
2. דרישתו של "טעם מיוחד" להארכת המועד יונקת מתוקף עיקרון סופיות הדיון והצורך בקיומה של מערכת משפט סדורה, תקינה ויעילה (ראו: רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה – ירושלים, פ"ד נה (4) 198, 201 (2001); ע"א 10152/07 פדידה נ' רפאלי (פורסם בנבו, 15.12.2010)). אין רשימה סגורה של נסיבות המהוות "טעם מיוחד". בעבר נקבע בפסיקה כי אם נסיבות חיצוניות, שאינן בשליטת בעל הדין, גרמו לאיחור, הריהן טעם מיוחד. לעומת זאת, כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ (ראו: רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ (פורסם בנבו, 21.4.2015), פסקאות 17-16 והאסמכתאות שם).
3. עם זאת, לאור ההכרה הגוברת בחשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות, רוככה במשך השנים הדרישה בפסיקה לקיומו של אותו טעם מיוחד. נקבע כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד (בע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 והאסמכתאות שם (פורסם בנבו, 20.3.2012)). כמו כן נקבע בפסיקה כי לעניין זה יש להתחשב בסיכויו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד (רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי, פסקה 26 (פורסם בנבו, 3.1.2013); רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ, פסקה 18 (פורסם בנבו, 16.8.2012)).
4. אם כן, בין השיקולים שעל בית המשפט לאזן בבואו להכריע בבקשה להארכת מועד ניתן למנות את עיקרון סופיות הדיון ויעילותו, התנהגותם של הצדדים ותום-לבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגיה וחשיבותה הציבורית, וסיכויו של ההליך (חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 182-181 וההפניות שם (מהדורה שלישית, 2013)). ר' לעניין זה פסק דינו של ביהמ"ש השלום בקריות בת.א. 47564-03-18 פלוני נ' רימי הובלות ומסחר בע"מ [פורסם בנבו].
5. לאור האמור בפסיקה ולאור העובדה כי המבקשת הגישה כתב הגנתה ימים ספורים לאחר מועד מתן פסק הדין, מצאתי כי יש מקום להאריך למבקשים את המועד להגשת בקשת הביטול, בכפוף לאמור להלן.

העילות לביטול פסק דין שניתן בהעדר:

1. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי דנה בביטול פסק דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, וזו לשונה:

ביטול החלטה על פי צד אחד

201 . ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה בהעדר באין כתבי טענות מצד שני והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה- לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או עניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם.

ביטול מחובת הצדק

1. כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום – ובדרך כלל נובע הפגם מאי המצאה כדין- הוא יבוטל בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.
2. ביטול כזה נעשה מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה הוא פגום ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין.
3. במקרה שלפנינו, המבקשים קיבלו את כתב התביעה וההזמנה לדין לידם, על כן אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק ונבחן האם מתקיימים התנאים הדרושים לביטולו של פסק הדין על פי שיקול דעת.

ביטול על פי שיקול דעת

1. בבקשה לביטול פסק דין על פי צד אחד יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת.

אלא שכך או כך , יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן. (ר' א. גורן בספרו, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12, 2015 עמ' 642.

1. ברע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן [פורסם בנבו] נקבעו בין היתר הדברים הבאים:

..." אין לכחד כי למתן פסק דין בהעדר התייצבות עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין... וזאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה הזדמנות להוכיח טענותיו. משכך ראוי שהשימוש בסנקציה זו ישמר למקרים קיצוניים בהם בעל הדין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכויי הגנה כלשהם. יהיו מקרים בהם סנקציה זו של אי ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד לא תהיה מידתית בהתייחס לכלל נסיבות המקרה, ולאיזון שבין סיבת אי ההתייצבות לבין סיכויי ההגנה..".

1. אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקשת ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקשת את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות. (ר' החלטה מיום 2.3.16 בת"ק 10332-03-15 הכשרה חב' לביטוח בע"מ נ' חי ויקטור לב [פורסם בנבו].
2. והדברים יפים גם לענייננו- המבקשת טוענת כי אי הגשת כתב הגנה נבעה עקב הסתמכות ב"כ המבקשת על הסכמת ב"כ המשיב למתן ארכה להגשת. מנגד, טען המשיב כי ב"כ המבקשת ביקשה ארכה עד ליום 12.12.19 ולא הייתה כל בקשה נוספת לארכה מטעמה.
3. לאור זאת, נראה שמחדל זה אינו נובע מהתעלמות מכוונת או מזלזול בהליך המשפטי, אלא נבע מבעיית תקשורת בין הצדדים או מטעות אנוש, שכן הגישה המבקשת את כתב הגנתה בתאריך 02.01.20, ימים ספורים לאחר מתן פסק הדין ועל כן, דומה כי מחדל זה ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות.

1. לעניין סיכויי הגנתה של המבקשת מפני התביעה- המבקשת טוענת להעדר כיסוי ביטוחי בגין תאונה זו מאחר ונמסר לה ע"י מבוטחה מידע כוזב ועובדות לא נכונות בניסיון להטעותה באשר לזהות הנהג ברכב בזמן התרחשות התאונה.
2. אמנם המבקשת אינה מציגה ראיות התומכות בגרסתה לקרות התאונה, אולם בשלב זה אין בודקים את אמיתות טענות המבקשת, אלא ביהמ"ש מניח כי נכונות המה, ובוחן אך את השאלה באם יש בפיה טענת הגנה לכאורית מפני התביעה. בנסיבות העניין ונוכח הטענה להעדר כיסוי ביטוחי, די בכך, על מנת להוות טענת הגנה לכאורית הראויה להישמע.
3. בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 30.12.19 יבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות לתובע בסך של 700 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

התשלום יבוצע ע"י הנתבעת לידי ב"כ התובע.

ניתנה היום, כ"ד שבט תש"פ, 19 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.