בפניי בקשת המבקש שהוגשה בהתאם לסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט 1969 (להלן: הפקודה) ובמסגרתה, מבקש הוא מהמשיבה לשחרר את רכבו מסוג מאזדה ל.ז. 46-791-61 (להלן: הרכב) אשר נתפסה במסגרת חקירת תיק פל"א 313720/2019 (ימ"ר ארז).

פתח דבר:

בקצרה ייאמר, כי ביום 18.07.19 עצרה המשטרה את המבקש יחד עם שניים אחרים - עומראן וניזאר (להלן: עומראן ו- ניזאר בהתאמה) ואף תפסה את רכבו של המבקש וזאת בעקבות חשד לאירוע ירי ונשיאת נשק ברכב בכפר עכברה.

בהמשך, יום לאחר מכן, הגישה המשיבה בקשה להארכת מעצרו של המבקש ואולם, בית המשפט המחוזי בנצרת במסגרת עמ"י 48627-07-19 הורה על שחרורו של המבקש תוך שנקבע כי אין בחומר החקירה מספיק ראיות הקושרות את המבקש לביצוע העבירות.

בבקשתו מציין ב"כ המבקש, כי בסופו של יום כתב האישום הוגש אך ורק כנגד ניזאר ועל כן, בשים לב לעובדה כי לא קיימת תשתית ראייתית כנגד המבקש, אשר גם סובל ממחלה קשה ונזקק לרכבו להגעה לטיפולים, הרי שיש להורות על שחרורו של הרכב וזאת בשל הפגיעה הקשה שיש בקניינו של המבקש ובעניינו האישי.

ב"כ המבקש הוסיף, כי התפיסה של הרכב נעשתה שלא כדין והמשך התפיסה אינה לתכלית ראויה ועל כן באיזון הנכון יש להורות על שחרור הרכב לאלתר ולחייב את המשיבה בהוצאות הבקשה.

המשיבה, בתגובתה הכתובה מיום 24.9.19 ציינה, כי תיק החקירה מנוהל בפרקליטות מחוז צפון, הרכב המדובר מהווה מוצג האמור לשמש ראייה בתיק המתנהל בבית המשפט המחוזי כנגד אותו ניזאר ובנוסף, המבקש דנן עדיין מצוי בסטטוס של חשוד וטרם התקבלה החלטה אם להגיש כנגדו כתב אישום או לאו.

אשר על כן, ביקשה המשיבה לדחות את הבקשה ולהותיר את הרכב ברשותה.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה שהועמד לעיוני הגעתי למסקנה כי לעת הזו אין מקום להורות על שחרור הרכב לידי המבקש ואסביר.

עיון בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בעניינו של ניזאר מלמד, כי במקרה דנן הרכב המדובר הינו בלב המחלוקת הראייתית שבתיק ובמה הדברים אמורים?

עיון בחומר החקירה ובעיקר בחוות דעת מומחה מעבדת סימנים וחומרים מיום 18.8.19 מלמד, כי ברכבו של המבקש דנן נמצאו שרידי ירי ועל כן, מקובלת עלי טענת המשיבה ולפיה המדובר בראיה חשובה בתיק.

על כן ובזיקה לחומר הראיות שהונח לעיוני, ייתכן ותתקיים מחלוקת של ממש בדבר עצם ביצוע ירי מתוך רכבו של המבקש כפי שאף מתואר בעובדות כתב האישום שהוגש כנגד ניזאר.

עניין זה מקבל משנה חשיבות לאור העובדה כי בחקירותיו במשטרה, הכחיש המבקש מכל וכל כי ניזאר היה ברכבו בשעת האירוע והכחיש כי בוצע כלל ירי מתוך הרכב.

זאת ועוד, למקרא גרסתו של ניזאר במשטרה, אשר גם כן הכחיש כי פגש במבקש בזמן האירוע ואף הכחיש כי ביצע ירי מתוך הרכב, הרי שבהחלט יש חשיבות לשאלה אודות הימצאות שרידי ירי לכאורה בתוך רכבו של המבקש, כמו גם ליכולתו של ניזאר במהלך משפטו להתמודד עם טענה שכזו.

בנוסף יש לזכור, כפי שאף מתואר בעובדות כתב האישום שהוגש כנגד אותו ניזאר, היינו, כי המבקש ועומראן היו ברכב בזמן הירי, כי המבקש דנן עדיין הינו בגדר חשוד בפרשה אשר טרם התקבלה החלטה בעניינו.

אמנם, כפי שציין ב"כ המבקש, בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט חנא סבאג) קבע כי אין די ראיות להותרת המבקש במעצר והורה על שחרורו, אולם, מעבר לעובדה כי אין בקביעה זו כדי לשלול מניה וביה את המסקנה כי המבקש עדיין חשוד בתיק, הרי שיש לערוך הבחנה של ממש בין עניין זה לבין הטענה לפיה הרכב, להבדיל מהמבקש, מהווה ראיה בתיק באשר נמצאו בו כאמור שרידי ירי.

ברי, כי ככל שחולף הזמן ולא מתקבלת החלטה בעניינו של המבקש יש בדבר כדי להשפיע באופן ישיר על האיזון שיש לערוך בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס הפרטי והקנייני של המבקש, אשר הינו סובל ממחלה קשה ונזקק לרכבו, אולם, בשלב הנוכחי בשים לב למסקנותיי שלעיל, אין מקום להורות על שחרורו ואף לא תוך הפקדת ערבויות מתאימות, באשר כאמור לא יהא בהן כדי לפגום באותה ראיה שבמחלוקת.

יחד עם זאת, ככל שלא תתקבל החלטה בעניין המבקש בתקופה הקרובה ו/או תחול התפתחות במסגרת ההליך הפלילי בבית המשפט המחוזי בנצרת אשר תייתר את הצורך בהמשך החזקת הרכב בידי המשיבה, יהיה מקום לקבוע נקודת איזון שונה שבין האינטרסים המתנגשים.

אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה ואולם, ככל שלא יוגש כתב אישום כנגד המבקש בתוך 45 יום מהיום הרי שיוכל לפנות בבקשה נוספת להשבת הרכב.

כמו כן, ככל שתחול התפתחות כלשהי בתיק הפלילי כנגד ניזאר, לרבות גיבוש הסכמות בין הצדדים שם באותו הליך ביחס לרכב, יוכל המבקש לפנות גם כן בשנית.

חומר החקירה יועמד לרשות נציג המשיבה במזכירות ביהמ"ש בקרית שמונה.

ניתנה היום, ג' תשרי תש"פ, 02 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.