רקע וטענות הצדדים

1. לטענת התובעת, בתחילת חודש אוקטובר 2018, או בסמוך לכך, הגיעו הנתבעים לביתה והוסכם כי הנתבעים יבצעו שיפוץ כללי בביתה תמורת סך 90,000 ₪. התובעת שילמה, לטענתה לנתבעים ואחרי כל תשלום הייתה רושמת בפתק את הסכום והנתבעים חתמו בחתימת ידם לאישור קבלת הסכום.
2. לאחר שהנתבעים החלו בעבודה, היו הנתבעים מוסיפים ומבקשים מהתובעת והיא היתה מעבירה כספים. נטען, כי אחרי כמה ימי עבודה החלה התובעת לגלות ליקויים בעבודת הנתבעים ואף העירה להם על כך, והם הבטיחו לטפל בכך.
3. התובעת טוענת, כי לאחר תקופה מסוימת ולאחר שהועבר לידי הנתבעים סך
   כ - 80,000 ₪, החלו הנתבעים להיעדר מעבודתם ואף שלחו עובדים אחרים מטעמם. העובדים אף הם החלו לבקש מהתובעת כספים.
4. התובעת טוענת, כי נגרמו לה נזקים בשל עבודת הנתבעים, כי הנתבעים נעדרו מעבודתם ולא השלימו את העבודה, ובלית ברירה, פנתה התובעת לקבלן אחר להשלמת העבודה.
5. הנתבע 1 טען בכתב הגנתו כי יש להורות על סילוק התביעה כנגדו, שכן אין לתובעת עילת תביעה. לטענתו, אין כל הסכם בינו לבין התובעת והוא התבקש על ידי הנתבע 2 להגיע לעבוד יומית תחת קבלן בשם "אברהם", כעובד מטעמו, אך הוא חלה ולא חזר לעבודה, ואילו "אברהם" נעלם ממקום העבודה והשאיר את הנתבע 1 ועובד נוסף בדירה.
6. הנתבע 1 טען, כי התובעת ביקשה להביא בעלי מקצוע ולהעביר כספים לבעלי המקצוע, וכי הסכומים הועברו כאמור לבעלי המקצוע. הנתבע 1 טען כי עבד אצל התובעת במשך 22 יום, ואז הופיע הקבלן "אברהם" אשר הפריע לו בעבודתו ופעל לסילוקו מהדירה ולאחר שהוסבר לו ע"י התובעת כי "אברהם" הוא הקובע בשטח, סיים הנתבע 1 את עבודתו אצל התובעת.
7. הנתבע 2 טען בכתב ההגנה, כי לא חתם עם התובעת על הסכם, הוא עבד בעבודה מזדמנת אצל קבלן בשם "אברהם" ששילם לו שכר יומי. נטען, כי במסגרת העבודה אצל הקבלן ביקר הנתבע 2 אצל התובעת. במסגרת העבודות הוסכם כי הנתבע 2 יספק חומרים לטייח שהוזמן לעבוד אצל התובעת.
   בדיון בהסכמת הצדדים, נדחתה התביעה כנגד הנתבע 2.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים, שמעתי את העדים והתרשמתי מהם ישירות, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבע 1 להתקבל בחלקה. בהתאם לתקנה 214ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 פסק הדין ינומק בתמצית.
2. התובעת טוענת כי הנתבע 1 (להלן : "הנתבע") קיבל את מלוא הכסף אך לא השלים את העבודה ואף ביצע את עבודתו בצורה לקויה, אשר גרמה לתובעת הפסדים.
3. כלל בהליך אזרחי כי "המוציא מחברו עליו הראייה", היינו, התובע נושא בנטל השכנוע לכל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. התובעת סמכה תביעתה על עדותה היחידה ומסמך בשפה הרוסית בו הופיעה רשימת עבודות ועלות העבודה בסך 90,000 ₪, כן הופיעו במסמך שורה עם סכומים, אשר שולמו לכאורה לנתבע, וחתימתו, לטענתה.
4. כן הגישה התובעת בכתב התביעה קבלה בסך 3,300 ₪ בעבור קרמיקה, אישור בדבר הגשת תלונה במשטרה וחוות דעת מומחה על העבודות שבוצעו בביתה ועלותם.
   
5. התובעת העידה כי הקבלן אברהם בנה עבורה את שלד הבית בלבד (בפרוטוקול בעמ' 9 שורה 2). התובעת נשאלה מי הזמין את הנתבע 2 לעבוד אצלה, והשיבה כי כולם מכירים את אברהם. כן העידה כי הנתבע 1 עבד עד אשר ברח ונאמר לה ע"י אחיו כי הוא נעצר ע"י המשטרה (בפרוטוקול בעמ' 10) ולפני כן הוא לקח אותה לקנות סחורה לשיפוצים בחנויות. לטענתה, אחרי שהוא ברח, אברהם בא להשלים את העבודה.
6. התובעת העידה כי הנתבע "גנב לה את הכסף" והלך (בפרוטוקול בעמ' 12 שורות 11-12).
7. התובעת נשאלה כמה כסף שילמה לאברהם, והשיבה כי שילמה לו סך 40,000 ₪ בגין סיום השיפוץ ואולי גם יותר מזה. לא היה לה כסף והיא לוותה מבנה ואחותה.
   
8. הנתבע 1 והנתבע 2, אשר התביעה כנגדו נדחתה בהסכמת התובעת, העידו כי עבדו אצל אברהם והוא הביא אותם לדירת התובעת, אך מדובר בהיכרות בלבד. הנתבע 1 הודה כי עבד ישירות למול התובעת וקיבל ממנה את הכספים אך הוא טען כי שילם לבעלי המקצוע מבלי לפרט ומבלי להביא חשבוניות או עדות כלשהי של מי מבעלי המקצוע. הנתבע עבד בדירת התובעת, הוא לקח אותה לקנות אביזרים ופרק את המזגנים. מדובר בבית אליו עברה התובעת לפי עדותה רק מספר שנים קודם ולכן והמזגנים היו חדישים.
9. הנתבע הודה כי קיבל את העבודה מאת התובעת ולטענתו עבדו יומית, הוא הודה בקבלת סך כ – 51,000 ₪ מאת התובעת. מרבית הסכומים ומרבית העבודה נשוא חוו"ד מומחה התובעת שולמו לנתבע 1 והוא אחראי להשלמת העבודות ואיכותן. ראה בעדות הנתבע בפרוטוקול בעמ' 13 שורות 20-28 :
   "ש: אני מפנה לסעיף 10 בתצהירך. את כל הכסף הזה מי נתן לך?
   ת: היא.
   ש: אמה?
   ת: כן.
   ש: מה עשית עם הכסף?
   ת: נתתי לבעלי מקצוע, מי שעבד קיבל את הכסף. אם אני צריך לחשב מה שעבדתי ומה
   ששילמתי יעלה גם יותר. חשמלאי 70% היה גמור וקיבל כסף, אינסטלטור היה
   שחור גמור...
   ש: את ה-50,900 ₪ זה מעט או הרבה כסף מה שנתנה עבור העבודה?
   ת: מעט".
10. כך אישר הנתבע גם בעדותו בפרוטוקול בעמ' 14, אך הוא לא היטיב להסביר איך קיבל סכומים אלו ולא סיים את העבודה או לא ביצע עבודה המשקפת את הסכומים הללו :
    "ש: באיזה שלב של עבודה הייתם כשהוא נכנס?
    ת: 80% מהעבודה.
    ש: אתה אומר שהיא נתנה לך 50,000 ₪?
    ת: 49 בערך.
    ש: אז אתה חושב, אם כבר סיימתם 80% מהעבודה בסכום של 50,000 ₪ ואתה אומר
    בתצהירך בסעיף 7 שהעבודה תעלה לה פחות או יותר 50,000 ₪ איך אתה יכול
    להסביר את ההפרשים?
    ת: הבאתי קבלן גבס, עבדו ביומית, עלה לה 4,000 ₪ עבודה וחומר 4,500 ₪ לא
    12,000 ₪ רק עבודה, אני חסכתי לה".
    
11. הנתבע גם הודה בעדותו כי לא הסתיימו העבודות עבורן קיבל תשלום מאת התובעת ואין לו חשבוניות להוכיח כי העביר את הכספים אשר קיבל מהתובעת לאותם קבלנים, כפי שטען. כאמור, לא הובאה כל עדות פרט לעדותו היחידה של הנתבע.
    
12. בכדי להסביר את הסתירות והעדר הראיות טען כי הם לא סיימו עבודתם – (בפרוטוקול בעמ' 14 בשורות 1-3) אך התחמקותו מלמדת כי יש להטיל ספק רק בטענה כי הוא העביר כספים, בוודאי לא מלוא הסכומים אשר קיבל מאת התובעת וכן הוא אישר, ממילא, כי לא סיים את העבודות ומכאן מחזיק בכספי התובעת עבורם לא ניתנה תמורה.
    
13. לא התרשמתי לחיוב מעדות הנתבע. לא שוכנעתי כלל כי סיפק את העבודה עבורה קיבל מאת התובעת יותר מ – 50,000 ₪ והוא ביצע את העבודות בהן היו ליקויים לפי חוו"ד מומחה התובעת.
    
14. התובעת תמכה תביעתה בחוו"ד מומחה מטעמה. הנתבע לא הגיש חוו"ד מומחה מטעמו ועובדת קיומה של חוו"ד מומחה ידועה היתה לו מכתב התביעה. הנתבע גם לא ביקש לזמן את מומחה התובעת לעדות לחקירה על חוות דעתו לפי תקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי ומכאן חווה"ד לא נסתרה ויש לקבלה במלואה.
    
15. מאחר והנתבע ביצע את העבודות נשוא חווה"ד הרי הוא אחראי לנזקים וכן יש לחייבו להשיב כספים לתובעת מאחר ולא סיים את העבודה עבורה שולם לו. כל זאת בהסתייגות אשר תפורט בהמשך.
    
16. מחוו"ד מומחה התובעת עולה כי ערך העבודה אשר בוצעה בניכוי התיקונים בשל ביצוע פגום הינו בסך 11,570 ₪, זאת יש לנכות מהסכומים אשר שולמו לנתבע 1 כפי שאישר אולם אין הפרדה בין עבודות אשר בוצעו ע"י הנתבע ועבודות אשר בוצעו ע"י אברהם בהתחלת העבודה וכן בחווה"ד יש התייחסות לתשלום לקבלן אחר ולכן ביחס לתשלום לנתבע 1 יובא בחשבון סך 50,000 ₪ כפי אישורו ובניכוי הסך 11,570 ₪ מתקבל סך 38,430 ש"ח. למען הזהירות תיוחס לנתבע אחריות בגין 70% מהנזקים ובסך 26,901 ₪.
    
17. בהתייחס לסע' 54א לפקודת הראיות (נוסח חדש), התובעת אמנם העידה בעדות יחידה אך קיים חיזוק לעדותה בעדות הנתבע אשר אישר ביצוע העבודות וקבלת התשלום, הסתירות בעדותו ביחס לתמורה עבור הסכומים אשר קיבל, ההתרשמות מהעדויות, התלונה אשר הגישה התובעת במשטרה לאחר שלטענתה הנתבע ברח עם הכסף, כל זאת מוביל לקבלת התביעה, אם כי לא במלוא סכומה.
    
18. התובעת לא זימנה לעדות את אברהם, אשר לדבריה סיים את העבודה. אין ספק כי עדותו במקרה זה יכלה לסייע בבירור המחלוקת הן בשאלה מי הזמין את הנתבעים לבצע את העבודות אצל התובעת, למי שולמו הכספים, מהן העבודות שבוצעו על ידי הנתבע ומי אחראי לליקויים. בד בבד, הנתבע אף הוא יכל לזמן לעדות את אברהם בכדי לתמוך טענתו או מי מבין העובדים או קבלני המשנה הרבים אשר עבדו, לטענתו, מטעמו בדירה והוא הסתמך על עדותו היחידה. מאחר והנטל מוטל על התובעת והיא נמנעה מזימון עד רלוונטי, אני מוצאת לתת לכך משקל בהפחתת הפיצוי בשיעור 30% מסכומי הנזק.
    
19. ביחס למזגנים, גם כאן עדות התובעת היתה אמינה והיא לא נסתרה בעדות הנתבע. הנתבע
    אישר בעדותו כי פרק את המזגנים, אם כי טען כי פרק מזגן אחד בלבד אך כאשר עומת בחקירתו הנגדית עם הסתירה בין טענה זו לבין הטענה כי כל הקירות הורדו, התייחס לקירות החיצוניים בלבד - בעדותו בפרוטוקול בעמ' 15:
    "ת: היא אמרה לי תפרק אותם, שמנו בצד על המיטה.
    ש: איזה מהם?
    ת: הגדול בסלון. אמרה לי תפרק רק מבפנים.
    ש: כמה מזגנים היו לה בבית?
    ת: 2 אני חושב.
    ש: כמה פירקתם?
    ת: 1.
    ש: אם נחזור שאלות אחורה אמרת שאתה נכנסת בשביל להתחיל לבצע עבודות ולא
    השארת שום קיר במקום, נכנסת לבית עם "עצמות" שלד, איך יכול להיות
    שהורדתם את כל הקירות ויש עדיין מזגנים על הקיר?
    ת: המזגנים היו על הקירות בחוץ ולא היו מפריעים בכלל, על הקירות של החיצוני.
    ש: איך אפשר לעבוד וזה עדיין בפנים?
    ת: מזגן ככה קטן אולי, 1.5, השני לא הפריע לי נשאר".
    
20. התובעת לא הגישה ראיות לנזק הנתבע עבור המזגנים ואף כי אני מקבלת את גרסתה, ללא ראיות וכאשר קיימת התייחסות מסויימת בחווה"ד למזגנים, לא מצאתי להוסיף לפיצוי בגין ראש נזק זה.
    
21. ביחס לחשבונית רכישת קרמיקה, אשר התובעת טוענת כי קנתה והנתבע "גנב" את הסחורה בסך 3,300 ₪ החשבונית בכתב התביעה הינה למר ודיע ומחמת הספק, לא מצאתי לפסוק לחובתו סכום זה.
    
22. במכלול הנסיבות, לא מצאתי לקבל את התביעה ביחס לנזק הלא ממוני.
    
23. לסיכום, הנתבע ישלם לתובעת סך 18,830 ש"ח בתוספת הוצאות המשפט בסך 5,000 ₪.
    הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג כסלו תשפ"א, 09 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.