החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתבי האישום.

1. לפני שלושה כתבי אישום לפי סעיף 2(א) לחוק עזר לרעננה (שימור רחובות), התש"ל-1970.

2. על פי כתבי האישום, ביום 25.8.19 בשעה 09:29, ביום 8.9.19 בשעה 10:15 וביום 12.9.19 בשעה 11:45, ברחוב הפלמ"ח ליד בית מספר 9 ברעננה, הניח הנאשם קונוסים (ובמקרה אחד פח ירוק ושלושה תמרורים) על מקטע כביש שאבני השפה במדרכה לאורכו מסומנות בצבע אדום-לבן, על מנת למנוע חניה של כלי רכב במקום.

3. מטיעוני המאשימה עולה כי בשלוש הזדמנויות שונות סגר הנאשם את הקטע האמור על מנת למנוע חניית שכנים במקום, זאת בשל עבודות שיפוץ שנערכו בביתו ורצונו להבטיח תנועה נוחה של כלי עבודה והעמסת חומרי בנין לביתו. עוד נטען כי הגם שביום 26.6.19 קיבל הנאשם היתר לצבוע את אבני שפת המדרכה במקום באדום-לבן על מנת למנוע חניה בכניסת ביתו, הרי שבאותו מועד קיבל הנאשם התראה מהמאשימה להסיר את הקונוסים מהרחוב, ועל כן לפנים משורת הדין, ומכיוון שבאותו יום עוד טרם נצבעו אבני השפה והנאשם נאלץ לחסום את המקום באמצעי נוסף, בוטל הדו"ח הראשון שניתן בעניינו. עם זאת, לדידה של המאשימה, התראה זו מוכיחה כי מכאן ואילך הנאשם ידע כי מבצע עבירה שקנס בצידה. למרות זאת, הנאשם המשיך במעשיו, לא הסיר את דבר העבירה וקיבל שלושה דו"חות נוספים, מושא כתבי האישום, תוך שהוא מביע זלזול בחוק וברשויות האכיפה. בכל הנוגע לטענותיו של הנאשם באשר אכיפה בררנית, נטען כי מעלה טענות אלו לראשונה בבית המשפט ועל כן המאשימה אינה יכולה להידרש אליהן.

בנסיבות אלה, נוכח העובדה כי הנאשם מזלזל בהוראות החוק ועושה דין לעצמו חרף קבלת דו"חות חוזרים ונשנים באותו מקום בגין אותה עבירה, נטען כי יש להרשיעו בדין ולהשית עליו כפל קנס לאור העובדה כי מדובר ב-3 דו"חות שניתנו בסמיכות.

4. מטיעוני הנאשם עולה כי למעשה הוא בונה בית חדש מן היסוד ולא עושה עבודות שיפוץ כנטען. במסגרת בקשתו להיתר בניה קיבל היתר לצבוע את אבני השפה ליד הבית באדום-לבן לאורך שתי חניות ברחוב, כדי למנוע חניית רכבים, אלא שבשל העובדה שאנשים המשיכו לחנות במקום מתוך הרגל, חרף הסימון, נאלץ לשים קונוסים כדי להבטיח טעינה ופריקה של חומרי בנין בקלות לחצר ביתו. לטענת הנאשם, הוא לא ביצע עבירה בניגוד לסעיף החיקוק המיוחס לו שכן הוא אינו מפריע לציבור או לניקיון ברחוב, ואף טען כי מדובר באכיפה בררנית כלפיו, הואיל ובכל רחבי העיר קיימים קונוסים וגדרות פלסטיק ליד אתרי בניה והמאשימה לא אוכפת את החוק ולא מחלקת דו"חות. עוד נטען כי את הדו"ח הראשון ביטלה המאשימה בטענה כי מדובר זוטי דברים, כיוון שהוא לא מזיק או מפריע לתנועה ברחוב. הנאשם טוען כי הוא הניח את התמרורים במקום, אולם את הקונוסים הניח קבלן הביצוע.

לאור כל האמור טען הנאשם כי יש לזכותו.

דיון והכרעה

5. סעיף 2(א) לחוק העזר העירוני קובע –

"2(א) לא יניח אדם ברחוב ולא יבליט מעל רחוב כל דבר העלול לגרום נזק לרחוב או להפריע לניקויו או לתנועת הציבור בו, אלא אם דרוש לעשות כן לטעינתו או לפריקתו של אותו דבר ולא יותר מן הזמן הסביר הדרוש לכך".

בענייננו אין חולק כי המקום בו הונחו הקונוסים נמצא ברחוב הפלמ"ח 9 ברעננה, מול בית קרקע אותו בונה הנאשם (ת/1). עוד אין מחלוקת כי במקום הנחת הקונוסים קיבל הנאשם היתר מהועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה לשתי חניות לא מקורות, שבהתאם לכך אף נצבעו אבני השפה באדום-לבן על ידי המאשימה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מביתו של הנאשם (ת/3; ת/4).

מהתמונות המתעדות את העבירות וצורפו לדו"חות המאשימה עולה כי הקונוסים הונחו על גבי אזור החניה בלבד, ולא על הכביש, מול אבני השפה הצבועות באדום-לבן, באופן שאינו יוצר נזק ו/או הפרעה לתנועת הציבור ו/או לניקוי הרחוב בהתאם ללשון סעיף החוק.

יתרה מכך, אף בהנחה שהיה במעשי הנאשם כדי להוות אחד מאלה, אני סבור שעניינו נכנס ממילא בגדר החריג שבסעיף המאפשר זאת מקום בו הדבר דרוש לשם פריקה וטעינה בטווח זמן סביר לכך. בנסיבות שלפניי מדובר בבניית בית קרקע, על כל המשתמע מכך, בנייה שבשלה וודאי יש צורך בפריקה וטעינה של חומרי בנין ממשאיות וציוד הנדסי כבד המחייבים פינוי מקום רב בקרבת אתר הבנייה. באופן זה, טווח הזמן במסגרתו ניתנו הדו"חות מצד המאשימה, במהלך כחודש וחצי, הוא בבחינת זמן סביר בנסיבות הענין, נוכח העובדה כי מדובר בבניית בית מן היסוד ולא בשיפוץ בית מגורים.

יש לומר כי מלשון ההתראה אותה קיבל לידו הנאשם ביום 26.6.19 עולה כי נדרש "לנקות את סביבת הנכס בסוף כל יום עבודה, אין להשאיר מכולות בניין בימי שישי חייב לפנות עד 12 בצהרים, אין להשאיר חומרי בנייה ברחוב, אין לחסום את הרחוב" (ת/2). רוצה לומר: הפניה לנאשם נסובה סביב ניקיון השטח וחסימת התנועה ברחוב, כשסוגיית החניה כלל לא אוזכרה.

בנסיבות אלה, כלל לא נטען לפניי כי התנהלותו של הנאשם מפריעה לניקיון הרחוב, וכן לא הוכח כי מדובר בהפרעה לתנועת הציבור מקום בו מדובר בתיחום שטח שאינו נתיב נסיעת כלי רכב או מעבר להולכי רגל, ושהחניה בו אסורה, בהתאם להיתר שקיבל הנאשם.

במצב דברים זה לא הוכח לפניי כי התגבשו יסודות העבירה שבסעיף 2(א) לחוק העזר העירוני.

6. למעלה מן הצורך אציין כי גם לו היה עולה בידי המאשימה להוכיח את התגבשות יסודות העבירה בעניינו של הנאשם, אני סבור כי עדיין הייתה עומדת לנאשם הגנת זוטי דברים בהתאם לסעיף 34יז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שכן מדובר בהנחת קונוסים לאורך אבני שפה הצבועות באדום-לבן, מול חניית ביתו של הנאשם, כשאין הפרעה לתנועה וכאשר מדובר בזמן תחום לשעות העבודה באתר הבניה, כאשר המקרה הוא קל ערך ופוגע באינטרסים חברתיים במידה קלה ביותר, אם בכלל.

7. לאור כל האמור, אני מורה על זיכויו של הנאשם מכתבי האישום.

המזכירות תסרוק את המוצגים.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.

ניתן היום, ו' כסלו תש"פ, 04 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.