1. לפניי בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה אשר ניתן בת"א 11187-08-16.

2. המשיבה, בעלים של דירה המצויה ברחוב יונתן 24 חיפה, גוש 10819 חלקה 24 (להלן: "הדירה"), הגישה נגד המבקש תביעה לפינויה. בדירה התגוררה, כדיירת מוגנת ממשיכה, הגב' זהבה אריה, אשר הלכה לבית עולה (להלן: "המנוחה"). תביעת הפינוי הוגשה נגד בנה של המנוחה, הוא המבקש. לאחר דיון בטענות הצדדים קבע בית משפט קמא בפסק דינו כי המנוחה לא נטשה את הדירה וכי שעה שזו הלכה לבית עולמה התגורר עימה המבקש בדירה שהיתה מקום מגוריו הקבוע. עם זאת, קיבל בית משפט קמא את התביעה והורה על פינוי המבקש, שכן בד בבד נקבע כי למבקש היתה דירה אחרת למגוריו. עוד הורה בית משפט קמא למבקש לשלם למשיבה את אגרת בית המשפט והוצאותיה בסכום כולל של 17,600 ₪.

המבקש ממאן להשלים עם פסק הדין, הגיש ערעור ואת הבקשה מושא החלטה זו.

3. לטענת המבקש דין הבקשה להתקבל שכן סיכויי הערעור טובים. המבקש טוען כי הערעור מבוסס על טיעונים משפטיים. כמו כן, טוען המבקש כי אם יפונה מהדירה, עובר למתן פסק הדין בערעור, ייגרם לו נזק בלתי הפיך, שכן לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. נוסף על כך, מבוקש לעכב את ביצוע פסק הדין הכספי. בעניין זה טוען המבקש כי מצבו הכלכלי אינו שפיר וכי הוא ייאלץ ליטול הלוואות לשם ביצועו. עוד טוען המבקש כי היה והערעור יתקבל ספק אם המשיבה תוכל להשיב לו את החיוב הפסוק.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה, הערעור תוקף ממצאים עובדתיים בפסק הדין ובאלה אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב. באשר לעיכוב הביצוע של הרכיב הכספי של פסק הדין, טוענת המשיבה כי היא בעלת רכוש וככל שהערעור יתקבל ברי שתשיב את התשלומים שתקבל.

כך, לעניין פינוי הדירה, טוענת המשיבה כי כשומרת חוק, חזקה שתאפשר את שובו של המבקש לדירה, היה והערעור יתקבל.

המבקש, בתגובתו, חוזר על טיעוניו ומדגיש כי הערעור מבוסס על טיעונים משפטיים ולא עובדתיים. עוד מבהיר המבקש כי מצבו הכלכלי אינו שפיר ובקושי רב גייס, באמצעות עזרה ממשפחתו המורחבת, את התשלום לצורך אגרת בית המשפט והעירבון.

4. ככלל, מכוח תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 בעל דין זכאי להינות מפירות זכייתו ואין בהגשת ערעור, כשלעצמו, כדי לעכב את ביצוע פסק הדין.

על מנת שבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין תתקבל על המבקש להוכיח שני תנאים מצטברים והם:

א. סיכויי הערעור טובים.

ב. היה וביצוע פסק הדין לא יעוכב, ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך במקרה בו יתקבל הערעור שכן לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו. תנאי זה ידוע כ"מאזן הנוחות".

שני תנאים אלה מקיימים יחס של "מקבילית כוחות". דהיינו, ככל שסיכויי הערעור טובים יותר, יקל בית המשפט בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך. עם זאת, בדרך כלל, מירב המשקל יינתן לשיקול מאזן הנוחות. ראו לעניין זה עא 8560/17 אדרי אל ישראל נ' אפיקי נדל"ן (פורסם במאגרים).

5. ההלכה הפסוקה נוטה, בדרך כלל, להקל בדרישת מאזן הנוחות כאשר עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לפינוי מקרקעין. ראו לדוגמא ע"א 7986/17 אלוק נ' אפרת (פורסם במאגרים) וכן רע"א 10068/17 אחמידי נ' רשות מקרקעי ישראל – מחוז דרום (פורסם במאגרים). קל וחומר נוטה ההלכה הפסוקה לעכב ביצוע של פסק דין לפינוי דירת מגורים נוכח הקשר שבין הדייר והדירה והקושי להשיב את המצב לקדמותו, ככל שהערעור יתקבל.

6. בענייננו, הדירה היא דירת מגוריו של המבקש. המדובר בדירה שהמשיבה השכירה למנוחה ומעולם לא עשתה בה שימוש אחר. לכל אלה יש להוסיף את המועד הקרוב לשמיעת הערעור.

באשר לסיכויי הערעור- בכל הזהירות הנדרשת, עיון בפסק הדין ובהודעת הערעור מלמד כי עיקר הערעור מופנה לעבר ממצאים עובדתיים שהוסקו מתוך מסמכים שונים ולאו דווקא התרשמות בלתי אמצעית מעדים. עוד מופנה הערעור לעבר מסקנות שהוסקו וקביעת נטלי הוכחה. אשר על כן, אין לקבוע כי סיכויי הערעור מופרכים.

7. על כן, ככל שהמבקש יפקיד ערובה, בנוסף לעירבון, בסך של 10,000 ₪ לא יאוחר מ-, 10.11.19 יעוכב ביצוע פינוי הדירה.

8. באשר לעיכוב ביצוע פסק הדין הכספי-

נקבע בהלכה הפסוקה כי לשיקול מאז הנוחות נתונה הבכורה בכל הקשור לחיוב כספי. ראו לעניין זה ע"א 2397/16 המאגר הישראלי לפיתוח רכב נ' פלוני (פורסם במאגרים) והאסמכתאות שם.

עוד ראו ע"א 8721/16 אס.פי. מוקד תקשורת בע"נ נ' אלתא מערכות בע"מ (פורסם במאגרים) שם נקבע כי: "כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין, הקובע חיוב כספי, הנטייה הברורה היא שלא להיעתר לבקשה, אלא במקרים חריגים...".

כמו כן ראו ע"א 8374/13 איי. פי. סי,. טכנולוגיות נ' GEO ׁׁ(פורסם במאגרים) שם נקבע:

"על המבקש להוכיח כי ככל שפסק הדין יבוצע ללא דיחוי הרי שהוא יתקל בקושי משמעותי בהשבת המצב לקדמותו. ודוק, לא די בהפרחת טענות כלליות, בדבר מצבו הכלכלי הקשה של המשיב או בדבר חוסר פעילותו. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על מבקש עיכוב הביצוע ועליו להציג תשתית ראייתית ועובדתית לתמיכה בטענתו, כי לא ניתן יהיה לגבות בחזרה מהזוכה את הכספים שישולמו לו." (סעיף 14 שם).

9. המבקש כשל להוכיח כי ככל שלא יעוכב ביצוע החיוב הכספי, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. המשיבה היא בעלת נכסים ולא הוכח כי לא יעלה בידה להשיב את החיוב הכספי. כך גם, לא הוכיח המבקש כי ככל שבקשתו בנושא החיוב הכספי תידחה, ייגרם לו נזק בלתי הפיך.

10. אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע החיוב הכספי נדחית.

ניתנה היום, ו' חשוון תש"פ, 04 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.