1. ביום 31.1.19 חתמה היחידה על בקשה להלוואה בסך של כן 24,576 ש"ח מהמבקשת כנגד כספים הצבורים עבורה בפוליסות הקיימות לה אצל המבקשת שהינן במעמד של קופת גמל. ביום 20.11.19 ניתן צו לפתיחת ההליכים.

בבקשתה מיום 16.11.20 עתרה המבקשת לקזז את יתרת החוב בהלוואה בסך של 22,255 ₪ וזאת בהתבסס על קיומו של משכון מופקד וכבעלת זכות עיכבון וקיזוז החוב כלפיה לאחר שניתן לחייב צו לפתיחת הליכים. על כן, לאחר הלכת פינצ'ב (רע"א 2512/17 פיצ'ב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, 10.4.18) עתרה המבקשת לקזז את חוב ההלוואה. מעבר ליתרת ההלוואה מבוקש לקזז שכר טרחת עו"ד, בהתאם לתעריף המומלץ, והוראות ההסכם, בסך של 3,905 ₪ (כולל מע"מ), ג- 17% מיתרת ההלוואה לפירעון.

היחידה לא הגיבה לבקשה. הנאמן סבר כי לאור ע"א 1057/18 עברון נ' ורדי, 23.1.19 למבקשת שהיא נושה מובטח יש זכות לקזז את החוב, לרבות שכר הטרחה. הממונה תחילה סביר כי יש להיעתר לבקשה במלואה, אולם לאחר הפניית בית המשפט להשלמת תגובתו ביחס לסוגיית קיזוז שכר הטרחה, הפנה לעמדת הממונה והחלטתי מיום 27.2.21 בתיק חדל"פ 45603-02-20 וסבור כי שעה שחוב ההוצאות לא התגבש טרם הצו לפתיחת ההליכים, אין מקום לקזזו.

למרות הסכום הצנוע של ההוצאות, ולמרות העדר תגובה של החייב, מצאתי כי יש לאשר את הקיזוז למעט שכר הטרחה על בסיס השיקולים שיפורטו להלן, ואשר פורטו בהחלטה הנ"ל.

2. בדרישה לקיזוז ההוצאות נסמכת המבקשת על החלטות שונות בתיק פש"ר שהכירו בזכות הקיזוז על הוצאות, לאור ניסוח הסכם ההלוואה. (יוער כי מסקנה דומה נקבעה ברע"א 1514/19 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' סלטי ח'אלד, 16.7.19).

הממונה מפנה לסעיף 255 הדן בקיזוז המאפשר קיזוז של חוב עבר כערכו במועד הצו לפתיחת ההליכים. לשיטתו שעה שהוצאות המימוש לא מפורטות בסעיף 255 לא ניתן לקזז את ההוצאות. עוד מדגיש כי עניין סלטי ח'אלד דן בפקודת פשיטת הרגל ובהוצאות גבייה שהוצאו בפועל לפני צו הכינוס, שהינן בגדר החוב הפסוק.

דיון והכרעה

3. בכל הנוגע לקיזוז יתרת ההלוואה, שעה שהמבקשת הבהירה כי לא עותרת לריבית חריגה לאחר הצו לפתיחת ההליכים, מצאתי כי יש לאשר קיזוז יתרת ההלוואה בסך של 22,255 ₪, כמבוקש.

מסקנה זו מבוסס על העדר התנגדות לעצם הזכות לקיזוז, בשים לב לתנאי הסכם ההלוואה (לרבות זכות הקיזוז העומדת למבקשת לצורך פירעון היתרה הלא מסולקת של ההלוואה),בשים לב לסעיף 255 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשמ"ח- 2018 , ונוכח ההלכה הפסוקה בסוגיה זו (רע"א 2512/17 פינצב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (10.4.2018); ע"א 1057/18 אייל עברון נ' דוד ורדי (23.1.2019); רע"א 1514/19הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' סלטי ח'אלד (16.7.2019)).

ביחס לדרישת תשלום שכר רטחת עו"ד, מסקנתי שונה. החוק מפנה לזכות קיזוז חוב עבר. אמנם ההוצאות הינן חלק מהחוב לפי הוראות ההסכם, אולם לא מצאתי כי הזכות לשכר טרחה התגבשה בטרם מתן הצו לפתיחת ההליכים. שכר טרחת העורך דין מבוקש בפועל בגין בקשה זו לקיזוז, אולם לא מדובר בחוב שהתגבש בטרם הצו לפתיחת ההליכים.

מקובלת עליי האבחנה שעורך הממונה ביחס להוצאות שהתגבשו בהליכי הוצל"פ, כפי שהיה בעניין סלטי ח'אלד. שם נקבע כי הנושה פעל בתום לב עת ניסה לגבות את החוב בהליכי הוצל"פ טרם הפעלת זכות הקיזוז שיש להפעילה כמוצא אחרון, ולכן הוכרה זכותו לקזז הוצאות אלו. גביית שכר טרחת עורך דין רק בגין בקשה לקיזוז אינה מתיישבת עם פסיקה זו או עם חובת תום הלב של הנושה והצורך להימנע ככל הניתן מפגיעה בזכויות פנסיוניות של החייב.

ראוי כי תהיה אחידות בעניין זה ולכן יש להקפיד כי רק הוצאות שהוצאו בפועל והתגבשו בטרם הצו לפתיחת ההליכים יוכרו ככאלו שניתן לקזז. יוער כי רק חלק מהנושים המובטחים עותרים גם לקזז שכר טרחה, דבר המעיד כי לא כולם סבורים שיש להם זכות לקיזוז שכר הטרחה, או כי לא ראוי לעשות כן.

בעניין זה מקובלת עליי עמדתו של כב' השופט ר' אילן מיום 11.1.21 בחדל"פ (ת"א) 58534-07-20 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עו"ד משה תורג'מן (הנאמן), שם אישר בנסיבות דומות קיזוז עלות מכתב התראה, אולם סבר כי אין מקום לעתור לקיזוז שכר טרחת עו"ד מכוח חובת תום הלב של הנושה לא לפגוע בזכויות הפנסיוניות.

4. על כן אני מתיר למבקשת לקזז את יתרת ההלוואה כמפורט בהחלטה זו, ללא שכר טרחת עורך הדין.

לאור הבהרה כי החייבת עובדת אצל המעסיק , הקיזוז יבוצע מכספי התגמולים ולא מכספי הפיצויים.

המבקשת תגיש תוך 20 ימים דיווח על ביצוע הקיזוז, ותפרט את שיעור המס בו חויבה היחידה ואת יתרת הכספים שנותרו לזכותה.

לגבי יתרת הכספים של היחידה, לאחר הקיזוז, נשארים הם צבורים לטובתה בהתאם להוראות הדין והסכם בין הצדדים.

ניתנה היום, י"א ניסן תשפ"א, 24 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.