נגד

1. לפניי שתי תביעות בעילה שטרית.
2. ביום 2.6.19 פתח התובע תיק הוצאה לפועל שמספרו 500241-06-19 נגד הנתבעת אורלי בלסיאנו (להלן: "אורלי" או "הנתבעת"), בגין שיקים אלו:

שיק מספר 1055 ע"ס 4,500 ₪ שמועד פירעונו 09.05.19.

שיק מספר 0343 ע"ס 3,500 ₪ שמועד פירעונו 12.05.19.

עפ"י החומר המצוי בתיק בית המשפט והוגש במסגרת גילוי מסמכים, רשם ההוצאה לפועל אישר צירופם של שיקים נוספים של אורלי לתיק ההוצאה לפועל:

שיק מספר 1056 ע"ס 4,500 ₪ שמועד פירעונו 09.06.19.

שיק מספר 1057 ע"ס 4,500 ₪ שמועד פירעונו 09.07.19.

שיק מספר 1058 ע"ס 4,500 ₪ שמועד פירעונו 09.08.19.

שיק מספר 0345 ע"ס 3,500 ₪ שמועד פירעונו 12.06.19.

שיק מספר 0347 ע"ס 3,500 ₪ שמועד פירעונו 12.07.19.

שיק מספר 0348 ע"ס 3,500 ₪ שמועד פירעונו 12.08.19.

1. ביום 3.6.19 פתח התובע תיק הוצאה לפועל נוסף שמספרו 500256-06-19 נגד הנתבעת בלסיאנו פארם בע"מ (להלן: "החברה") בגין שיקים אלו:

שיק מספר 0163 ע"ס 4,500 ₪ שמועד פירעונו 25.07.18.

שיק מספר 0173 ע"ס 4,500 ₪ שמועד פירעונו 15.05.19.

עפ"י החומר המצוי בתיק בית המשפט והוגש במסגרת גילוי מסמכים, רשם ההוצאה לפועל אישר צירופו של שיק נוסף של החברה לתיק ההוצאה לפועל:

שיק מספר 0174 ע"ס 4,500 ₪ שמועד פירעונו 25.06.19.

1. הנתבעות הגישו התנגדויות בשני התיקים. ההתנגדויות זהות. ההתנגדויות התקבלו בכפוף להפקדת סכומי כסף בקופת בית המשפט. בהחלטה מיום 7.1.20 אוחד הדיון בשני התיקים.
2. אורלי היא בעלת המניות ומנהלת של החברה, והיא הגישה תצהירי התנגדות הן בתיק שלה והן בתיק של החברה.

טענות הנתבעות:

1. בתצהירי ההתנגדות, שהפכו לכתבי הגנה, טענה הנתבעת כי השיקים נגנבו מביתה והחתימה על השיקים זויפה. הנתבעת הגישה תלונה במשטרה בעקבות פריצה לביתה וגניבת מספר פנקסי שיקים, הן של החברה והן שלה. באותו מעמד ביקשה הנתבעת מהבנק לבטל את כל הפנקסים הגנובים. הנתבעת חשדה כי מדובר בגרוש שלה, אילן פרושצקי, בנו של התובע (להלן: "אילן"). לטענתה, יודעת הנתבעת היום בוודאות, בעקבות הפקדת השיקים הגנובים, שאילן הוא הגנב והזייפן, והדבר הועבר לטיפול משטרת ישראל.

התובע צירף לטופס פתיחת תיק ההוצאה לפועל הסכם הלוואה בינו לבין הנתבעת ע"ס 400,000 ₪ מיום 10.3.15. לטענת הנתבעת, ההלוואה נפרעה במלואה כבר בסוף שנת 2017 ואין קשר בין הסכם ההלוואה לבין השיקים הגנובים. לטענת הנתבעת, בעודה עומלת על הכנת תצהירה היא קיבלה התראות נוספות על שיקים גנובים נוספים שהופקדו ונפתחו בעקבותיהם תיקים בהוצאה לפועל והדבר גורם לה נזק רב, כלכלית, נפשית ותדמיתית.

לטענת הנתבעת, אילן התעלל בה במשך שנים רבות עת היו נשואים, הכה אותה, סחט אותה וניסה להשתלט על עסקיה. בסופו של דבר אזרה הנתבעת אומץ והתגרשה מאילן. או אז, לטענתה, פרץ אילן לביתה וגנב פנקסי שיקים רבים, כספים, חותמות ודברים אישיים. תביעות אלו של התובע הן תוצאה של אותה פריצה.

בין הנתבעת לבין התובע אין כל קשר עסקי ומעולם לא היה כזה. התובע היה חמיה לשעבר וההלוואה שנתן לה נפרעה מזמן.

התובע, בשנות התשעים לחייו, סובל מפרקינסון ודנמציה, שוהה במוסד סיעודי וביום 17.2.21 מינה בית המשפט לענייני משפחה את אילן כאפוטרופוס לתובע לצורך ניהול התביעה דנא.

טענות התובע:

1. בתצהיר שהגיש אילן מטעם התובע בתשובה לטענות הנתבעת, טען אילן כי השיקים מושא התביעה ניתנו ע"י הנתבעת לתובע בגין הלוואות שנתן לה התובע לצורך הפעלת העסק שניהלה הנתבעת באמצעות החברה. במועדים הרלוונטיים היה אילן נשוי לנתבעת (החל מיום 31.12.13). לטענתו של אילן, נודע לו שהנתבעת היא פושטת רגל והנאמן בפשיטת הרגל איתר את העסק של הנתבעת, שם עליו את ידו וביקש למכרו. הנאמן אפשר לנתבעת לפדות את העסק ועפ"י הסדר מיום 15.3.15 סוכם שהנתבעת תפדה את העסק תמורת תשלום של 400,000 ₪ שישולמו לנאמן. מאחר שלנתבעת לא היה כסף לשלם לנאמן, נטלה הנתבעת הלוואה מהתובע בסך 400,000 ₪, העבירה את הכסף לנאמן ובכך פדתה את העסק. לאחר שהנתבעת קיבלה הפטר מחובותיה במסגרת הליך הפש"ר, המשיכה הנתבעת לנהל את העסק תוך שאילן משמש שכיר בעסק. הנתבעת נזקקה לכספים נוספים לצורך השקעות ושיפוצים בעסק ולצורך כך נטלה הנתבעת הלוואות נוספות מהתובע. ההלוואות כולן ניתנו ללא ריבית מתוך רצון מצד משפחתו של התובע לאפשר לנתבעת לחדש ולהפעיל את העסק. כנגד ההלוואות מסרה הנתבעת לתובע סדרות של שיקים לצורך פירעונן של ההלוואות.

לענין טענת הגניבה והזיוף, טען אילן כי כל השיקים המצויים בידי התובע נמסרו ונחתמו ע"י הנתבעת. מדובר בשיקים שנמסרו לידי התובע מבעוד מועד וכסדרת שיקים אשר נפרעה במשך שנתיים ללא כחל וסרק, עד למועד הפירוד בין אילן לנתבעת. החל מאותו מועד התנערה הנתבעת מחובתה לשלם את יתרת החוב לתובע תוך שהנתבעת מעלה טענות סרק בדבר פריצה לדירתה וגניבת שיקים. טענות אלו הועלו לראשונה לאחר הפירוד בין הנתבעת לבין אילן. עיון בסדרות השיקים מלמדנו כי מדובר בשיקים שניתנו מבעוד מועד לסילוק החוב לתובע. הסדרה היא עיקבית ונפרעה כל העת ועל כן לא יתכן עובדתית לטעון כי השיקים נגנבו במהלך שנת 2019 מביתה של הנתבעת בייחוד נוכח העובדה שהשיקים מצויים בידי התובע כבר מיום 27.4.17 ונפרעו מידי חודש.

תשובת הנתבעות:

1. בתצהיר העדות הראשית שהגישה הנתבעת השיבה הנתבעת על טענות התובע וטענה כי לבד מההלוואה ע"ס של 400,000 ₪ שנתן לה התובע לצורך פדיון העסק במסגרת הליך הפש"ר (הלוואה שנפרעה), לא נטלה הנתבעת הלוואות נוספות מהתובע. את שיפוץ בית העסק ורכישת ציוד, מימנה הנתבעת באמצעות הלוואות שהיא נטלה בערבות מדינה ולא באמצעות הלוואות מהתובע. לטענת הנתבעת, היא שילמה לתובע כספים ביתר משום שאילן מירר לה את החיים והתעלל בה והנתבעת נאלצה לפתוח נגד אילן כ-27 תיקים במשטרה בגין אלימות. אילן הכריח את הנתבעת לשלם לתובע את השיקים. השיקים מושא התביעה הם שיקים שניטלו ע"י אילן במהלך חיי נישואיה של הנתבעת עמו. השיקים נלקחו מהנתבעת ע"י אילן בכוח הזרוע ובאמצעות התעללות נפשית ופיזית, ובאמצעות גניבה ללא רשותה של הנתבעת. אילן הדפיס על השיקים את שם התובע, רשם סכומים ומוטבים וזייף את חתימתה של הנתבעת עליהם. הנתבעת מעולם לא מסרה לתובע שיקים מודפסים וחתומים. לטענת הנתבעת, אילן גם זייף את חתימתו של קרוב משפחה על שיקים. אילן גם ריצה עונש מאסר בגין עבירות הונאה ומרמה, זיוף שטרות כסף והדפסתם. אילן רצה להיות שותף בעסקיה של הנתבעת וברווחיה ומשלא הסכימה הנתבעת לכך מצא אילן דרך להעביר לעצמו את רווחיה של הנתבעת באמצעות משיכת כספים מאביו לטובתו האישית והנתבעת נאלצה בעל כורחה ובאלימות לפרוע כספים אלו. תקופה ארוכה נפרעו שיקים של הנתבעת בדרך זו מבלי שהנתבעת קיבלה כל תמורה אולם הנתבעת לא יכלה להתנגד לכך או לעשות דבר לנוכח האלימות וההתעללות של אילן. אותו דפוס התנהגות התקיים לטענת הנתבעת גם עם גרושתו הראשונה של אילן.

דיון והכרעה:

1. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובסיכומים בכתב שהם הגישו, והתרשמתי מעדויות הצדדים בחקירתם הנגדית, מצאתי לנכון לקבל את התביעה. להלן נימוקיי - אשר יובאו בתמצית כמצוות תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
2. טענת ההגנה של הנתבעת כעולה מתצהיר ההתנגדות שהפך לכתב הגנה ואשר בגינה התקבלה ההתנגדות, היא כי אילן גנב פנקסי שיקים מביתה, מילא את השיקים מושא התביעה וזייף את חתימתה ע"ג השיקים. אינני סבור שהנתבעת הרימה את נטל הראיה להוכחת גרסתה.
3. יאמר כבר עתה, כי טענת הנתבעת - למצער ביחס לשיק מספר 0163 ע"ס 4,500 ₪ שמועד פירעונו 25.07.18 - מופרכת על פניה שכן שיק זה הופקד בבנק ולא כובד, ביום 26.7.18, קרי חודשים רבים לפני פריצתו של אילן לדירת הנתבעת וגניבת השיקים כטענתה.
4. בתצהיר העדות הראשית שינתה הנתבעת את חזית ההגנה. במקום לפרט את טענת הגניבה והזיוף של השיקים שנטענה בהתנגדות, ולבסס אותה, מיקדה הנתבעת את רובו הגדול של תצהיר העדות הראשית, ועל פני עשרות סעיפים, בטענות ביחס להתנהגותו האלימה של אילן ולהתעללותו בה, לטענתה. ראו סעיפים 30-75 לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת. עפ"י האמור בתצהירה של הנתבעת, התנהגותו האלימה והמאיימת של אילן הם אשר הביאו לפירעון של השיקים מבלי שהנתבעת קיבלה תמורה בעדם לטענתה, וכלשונה: "מבלי שיכלה להתנגד לכך או לעשות דבר בענין לנוכח האלימות הבלתי פוסקת, ההתעללות הנפשית, האיומים ברצח והשיימנג" שעשה לה אילן (ראו סעיף 29 לתצהיר העדות הראשית).

שינוי החזית החל בתצהיר העדות הראשית ונמשך בחקירתה הנגדית של הנתבעת בדיון ההוכחות, במסגרתו נשאלה הנתבעת על שיקים רבים אם החתימה עליהם היא חתימתה אם לאו. במקום להשיב באופן נחרץ כפי שהצהירה בתצהיר ההתנגדות, כי החתימות על השיקים אינן שלה והן מזויפות, נזהרה הנתבעת בלשונה והשיבה כי היא אינה יודעת אם החתימות על השיקים הן חתימותיה.

שינוי החזית נמשך גם בסיכומי הנתבעת, כאשר גם בסיכומים נטען ששיקים שנפרעו בחתימתה נפרעו בכוח הזרוע עקב אלימות של אילן כלפיה עת הכריח אותה לחתום ולכבד את השיקים שלא היו עוד חלק מההלוואה ע"ס 400,000 ₪ שנפרעה. גם בסיכומים לא מצאה הנתבעת לנכון לבסס את טענת הפריצה, הגניבה והזיוף.

1. מעבר לשינוי החזית הפסול, טענת הגניבה והזיוף אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם טענת הנתבעת שאילן הכריח אותה לחתום על השיקים. טענת הנתבעת כי היא חתמה על השיקים מאונס – סותרת את טענתה שאילן הוא זה אשר חתם על השיקים תוך זיוף חתימתה. טוענת הנתבעת כי חלק מהשיקים נחתמו על ידה מאונס וחלק נגנבו ממנה וזויפו ע"י אילן, אלא שהנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה בענין זה. היא לא פירטה, ולא ביססה בראיות של ממש, איזה "חלק" נחתם באונס ואיזה "חלק" נגנב וזויף.
2. גרסתה של הנתבעת אינה עקבית. מחד טוענת הנתבעת כי לאחר שהיא אזרה אומץ והתגרשה מאילן, פרץ אילן לביתה, גנב את השיקים וזייף את חתימתה, ותביעה זו היא תוצאה של אותה פריצה (סעיפים 10 ו-11 לתצהיר ההתנגדות). מאידך טוענת הנתבעת כי השיקים שהוגשו לביצוע ואשר בגינם הוגשה ההתנגדות הם שיקים אשר ניטלו ממנה ע"י אילן במהלך חיי נישואיהם (סעיף 10 לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת).
3. אם לא די באמור, אזי טענת הגניבה והזיוף – היא גופה אינה אמינה. בתצהיר העדות הראשית מיום 23.2.20 מטעם התובע, התייחס אילן לטענת הגניבה והזיוף שהעלתה הנתבעת, והסביר (בסעיפים 21 ו-22) שאין אפשרות עובדתית לטעון שהשיקים נגנבו מביתה של הנתבעת במהלך שנת 2019 כטענתה, שכן מדובר בסדרות עקביות של שיקים שמסרה הנתבעת לתובע עוד בחודש אפריל 2017 בעת נטילת ההלוואה מהתובע, ומאז ועד למועד גירושיה של הנתבעת מאילן כשנתיים לאחר מכן (אפריל 2019) נפרעו סדרות השיקים כל העת ובאופן רצוף. מיד לאחר גירושיהם של אילן והנתבעת - באורח פלא או שמא לא – רק אז השיקים לא כובדו, למרות שכאמור מדובר בשיקים עוקבים מאותה סדרה. הנתבעת, אשר הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה אחרי התובע, ביום 1.4.19, לא הסבירה את הכשל הלוגי בגרסתה כפי שפורט ע"י אילן. בסיכומי התובע שב התובע והסביר את חוסר ההיגיון בטענת הגניבה והזיוף של הנתבעת, שכן מדובר בסדרות עקביות של שיקים שנמסרו שנים לפני גירושיהם של אילן והנתבעת, שנפרעו בעקביות על למועד הגירושין. ראו סעיפים 21, 26, 27 ו-28. מצופה היה מהנתבעת כי היא תנצל את ההזדמנות האחרונה שניתנה לה ובמסגרת סיכומיה תתייחס לדברים. שתיקתה של הנתבעת בנושא זה מעצימה את הכשל בטענת הגניבה והזיוף שטענה הנתבעת, ואת מופרכות הטענה.
4. הנתבעת בעצמה צירפה דפי חשבון בנק שלה, כנספח ג' ברשימת המסמכים מטעמה, מהם עולה באופן ברור ששיקים מאותן סדרות, נפרעו באופן שיטתי על ידי הנתבעת, על אף שהם נגנבו כביכול ולטענתה בחודש מרץ 2019 מביתה. כך למשל, שיק ע"ס 4,500 ₪ לפקודת התובע נפרע מחשבונה של הנתבעת ביום 25.9.18. מספר השיק הוא 0165. שק נוסף ע"ס 4,500 ₪ נפרע ביום 25.10.18. מספר השיק הוא 0166. כך, חוזר חלילה, נפרעו השיקים שמספריהם 0167, 0168, 0169, 0170, 0171, 0172 באופן עקבי ומידי חודש בחודשו עד לחודש אפריל 2019. שיקים אלה מהווים כולם חלק מסדרת שיקים אשר שיק מספר 0173 מושא התביעה דנא גם הוא חלק ממנה, אולם שיק זה – 0173 – לא נפרע משום שמועדו 15.5.19, קרי לאחר גירושיהם של אילן והנתבעת. דפוס עובדתי זהה נמצא גם בסדרות השיקים הנוספות, כפי שמופיע בדפי החשבון שצירפה הנתבעת כנספח ג'. כך, עפ"י דפי החשבון, שיק ע"ס 3,500 ₪ נפרע מחשבונה של הנתבעת ביום 12.9.18. מספר השיק הוא 0335. שוב, חוזר חלילה, נפרעו השיקים שמספריהם 0336, 0337, 0338, 0339, 0340, 0341, 0342 באופן עקבי מחשבונה של הנתבעת חודש בחודשו עד לחודש אפריל 2019. והנה, השיקים שמספרם 0343, 0345, 0347, 0348 מושא התביעה הם מאותה סדרה אולם הם לא נפרעו אך ורק משום שמועד פירעונם הוא מחודש מאי 2019 ואילך, קרי לאחר הגירושין של אילן והנתבעת.

העולה מדפי החשבון שצירפה הנתבעת, מתיישב היטב עם גרסת התובע לפיה כל השיקים שבתביעה – אלה ועוד אחרים מאותה סדרה, לא נגנבו כלל וכלל, הם נחתמו ע"י הנתבעת ונמסרו כולם לתובע שנים לפי הגירושין. השיקים נפרעו אחד לאחד עד חודש אפריל, ומחודש מאי ואילך לא כובדו.

1. על כל אלה יש להוסיף את התרשמותי מחוסר האמינות של הנתבעת, אשר טענה שוב ושוב כי היא לא חתמה על שיקים מודפסים (עמ' 6 שורה 21 לפרוטוקול הדיון, עמ' 7 שורה 19 ושורה 27), בעוד שמתדפיסי הבנק שהנתבעת צירפה (נספח ג') ניתן לראות שיקים מודפסים של הנתבעת למכביר, שנפרעו באופן עקבי.

הנתבעת טענה כי היא הגישה נגד אילן תלונה במשטרה בעקבות פריצתו לדירתה כביכול וגניבת השיקים, אולם הנתבעת לא טרחה לפרט מה עלה בגורל אותה תלונה.

הנתבעת טענה כי היא קיבלה התרעות נוספות על שיקים גנובים שהופקדו ונפתחו בעקבותיהם תיקי הוצאה לפועל אולם היא לא טרחה לפרט ממי היא קיבלה התרעות ומי פתח נגדה תיקי הוצאה לפועל נוספים.

כלל הנקוט על ידי בית המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, אזי הדבר פועל לרעתו. ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני (16.12.80)

1. לאור כל האמור אני מקבל את התביעות במלואן. הפועל היוצא הוא שהתובע רשאי לשפעל את ההליכים בהוצאה לפועל בתיק 500241-06-19 ובתיק 500256-06-19 על מלוא סכום החוב בתיקי ההוצאה לפועל.
2. הנתבעת בתיק 17612-11-19, אורלי בלסיאנו, תשלם לתובע את אגרות בית המשפט בהליך שלפניי בסך 532 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪. הנתבעת בתיק 10146-10-19, בלסיאנו פארם בע"מ, תשלם לתובע את אגרות בית המשפט בסך 596 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪.
3. המזכירות תעביר את הפיקדונות שהופקדו ע"י הנתבעות בכל אחד מהתיקים, על פירותיהם, לתובע באמצעות בא כוחו, ע"ח תשלום החובות מושא פסק הדין.

ניתן היום, ל' שבט תשפ"ב, 01 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.