התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת בפיצויים בסכום של כ-8,000 ₪ בגין איחור באספקת דלת כניסה לדירתה. יובהר כי התובעת ביטלה את העסקה עם הנתבעת, כאשר לטענת הנתבעת הביטול נעשה שלא כדין.

1. לטענת התובעת ביום 5.7.19 הזמינה דלת פלדלת בסכום של 6,950 ₪ (סכום הכולל התקנה והרכבה) וכי שילמה סכום זה ב-6 תשלומים שווים בכרטיס האשראי שלה.
2. ביום 10.7.19 הגיע מודד מטעם הנתבעת לדירת התובעת לצורך לקיחת מדידות להזמנת הדלת (טופס המדידות צורף כנספח ב' לכתב התביעה).
3. התובעת טענה, כי בהתאם להסכם התחייבה הנתבעת, כי יצור הדלתות יחל מיד לאחר לקיחת המדידות הסופיות ויסתיים תוך 45 ימי עבודה (סעיפים 2.2 ו- 3.3. לתנאי ההזמנה – נספח ג' לכתב התביעה).
4. לטענת התובעת כבר ביום 15.8.19 הבינה שהנתבעת לא תעמוד בלוח הזמנים שסוכם, וביום 13.9.19 פנתה פיזית לנציג הנתבעת וביקשה לבטל את העסקה. במהלך אותה שיחה הבטיח נציג הנתבעת, כי הדלת תהיה מוכנה עד ליום 15.9.19 ותותקן ביום 16.9.19. למרות זאת, הדלת לא הותקנה ובשיחה אחרת הובטח, כי הדלת תוקן ביום 23.9.19, אך היא לא סופקה. משלא יצרו קשר עם התובעת עד ליום 22.9.19, התקשרה היא אל הנתבעת ונמסר לה לטענתה שהדלת עדיין אינה מוכנה על אף שהובטח לה שהדלת תותקן לפני החגים.
5. בנסיבות אלה טענה התובעת, כי ביום 22.9.19 נאלצה לפנות לחברת האשראי כדי לבטל את העסקה ואת החיובים העתידיים. ביום 24.9.19 אישרה חברת האשראי את הביטול. עד למועד הביטול, שילמה התובעת שני תשלומים בסכום מצטבר של 2,317 ₪. משום כך, ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת להשיב לה את הסכום ששילמה, וכן פיצוי בגין נזקים ועוגמת נפש בסכום של 5,000 ₪.
6. הנתבעת טוענת, כי התובעת לא הייתה רשאית לבטל את העסקה ובוודאי לא לבטל את החיובים עם חברת האשראי. לטענתה, הדלת נמצאת ברשותה לאחר שבוצעה הזמנה מיוחדת בהתאם למידות שביקשה התובעת, ולכן לטענתה יש לחייב את התובעת לשלם את יתרת הסכום וכן לאפשר לנתבעת להתקין את הדלת.
7. לטענת הנתבעת לא חל איחור באספקת הדלת, שכן בהתאם לתנאי ההזמנה המועד לאספקה הוא 45 יום מיום ביצוע המדידות כאשר איחור של 14 ימים מעבר למועד הנ"ל, לא ייחשב כאיחור מצד הנתבעת (בעניין זה הפנתה לסעיף 3.8 לטופס ההזמנה שצורף כנספח ג' לכתב התביעה).
8. לטענת הנתבעת היה עליה לספק את הדלת עד ליום 10.9.19 ובתוספת איחור של 14 ימי עבודה, עד ליום 6.10.19 שכן, במניין ימי העבודה, אין להביא בחשבון ימי שישי ושבת ובנוסף בתקופה זו חל יום שבתון, יום בחירות ביום 17.9.19 וכן ראש השנה שחל בין המועדים 29.9.19 ועד 1.10.19.
9. אין חולק כי ביום 25.09.2019 התקשר נציג הנתבעת וביקש לתאם את התקנת הדלת למחרת – ה- 26.09.19, אך התובעת סירבה (ר' סעיף 11 לכתב התשובה של התובעת) .
10. יובהר, כי עד היום הדלת לא הותקנה בדירת התובעת בשל הפסקת חיובי האשראי, וסירובה של התובעת לאפשר את התקנת הדלת והשלמת העסקה.
11. במהלך הדיון לפניי נעשו ניסיונות להביא את הצדדים לפשרה אך התובעת הודיעה שאינה מעוניינת בהתקנת הדלת ועומדת על ביטול העסקה.

דיון והכרעה

1. כפי שיפורט להלן, הגם שהתובעת הצביעה על איחור מסוים באספקת הדלת, הרי שלא הוכח כי מדובר באיחור שהקנה לתובעת זכות ביטול, או כי ניתנה לנתבעת שהות מספקת לתיקון ההפרה.
2. בהתאם לסעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970, נפגע זכאי לבטל חוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית. ככל שההפרה אינה יסודית, הוא רשאי לבטל את החוזה רק לאחר שנתן למפר, ארכה לקיום החוזה, אך זה לא קוים. הפרה יסודית של החוזה היא כאשר אדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה כלשון סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות).
3. בשים לב למועדים שפורטו לעיל לרבות תנאי ההזמנה, הקובעים במפורש כי איחור של 14 ימים לא יחשב כאיחור באספקה, הרי שאפילו הייתי מניח לטובת התובעת כי חל איחור מסוים, אין מדובר בהפרה יסודית של ההסכם בפרט כאשר אין מחלוקת כי כבר ביום 25.09.19 ביקשה הנתבעת לספק את הדלת ביום המחרת, והתובעת לא נתנה לנתבעת שהות מספקת לתיקון ההפרה. התובעת לא הוכיחה כי היה על הנתבעת להתקין את הדלת לפני ה-10.09.19.
4. בהקשר זה יש לזכור, כי התובעת ביטלה את העסקה עם חברת האשראי כבר ביו ם22.09.19 ופנתה להכנת כתב תביעה נגד הנתבעת כבר ביום 25.9.19 (ראה נספח ו' לכתב התביעה, קבלה על התייעצות עם עו"ד לצורך הגשת התביעה).
5. באופן דומה ר' ת"ק (חדרה) 21270-07-17 לנדור נ' מ.ט.י.מ בע"מ (פורסם בנבו), שם דחה בית המשפט תביעה לביטול עסקה ולהשבת התשלום ששולם עבור הדלת, תוך שנקבע כי ביטול העסקה נעשה שלא כדין. יצויין כי בעניינינו התובעת לא טענה לפגם בדלת, אלא רק לאיחור באספקתה.
6. באשר לטענת הנתבעת לפיה היא ביקשה לספק את הדלת עוד קודם לכן, אך אמה של התובעת ביטלה את מועד האספקה (טענה שהתובעת הכחישה), הרי שלעניין זה לא הובאו ראיות או אסמכתאות המעידות על מועד אספקה מתוכנן קרוב יותר, ומכאן שלא מצאתי לקבל טענה זו.

עם זאת אין חולק כי ביום 26.9.19 הנתבעת שלחה לתובעת הודעה בה חזרה וביקשה לתאם מועד חדש לאספקת הדלת לאחר שהמועד הקודם שתואם בוטל (ר' נ/1).

1. בנסיבות אלה התובעת גם לא עמדה בחובת הקטנת הנזק שחלה עליה, לפי סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות) באופן שהיה עליה לאפשר לנתבעת להתקין את הדלת ולכל היותר לאחר מכן לתבוע פיצויים על האיחור הנטען (בשים לב למשך האיחור).
2. עוד שוכנעתי כי בנסיבות המקרה, אכן מדובר ב"טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות" בהתאם לתקנה 6(א)(2) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א- 2010, מכאן שהתובעת גם לא הייתה רשאית לבטל את הזמנת המוצר בהתאם לתקנות אלה. גם מכוח חוק המכר, התובעת לא הוכיחה כי היתה רשאית לבטל את העסקה שכן התובעת לא טענה לאי התאמה או פגמים בדלת, שכן כלל לא היתה מוכנה לאפשר לנתבעת להתקין את הדלת.
3. באשר לסעדים שביקשה הנתבעת, ובהם חיוב התובעת בתשלום עלות הדלת, ודמי אחסנה של הדלת בסכום של 550 ₪ לחודש, הרי שלא הוגשה תביעה שכנגד ולכן לא מצאתי ליתן סעדים בעניין. עם זאת, טוב תעשה התובעת אם תאפשר את התקנת הדלת ותעביר את הפרש התשלום לנתבעת. בעניין זה כאמור התובעת שילמה רק חלק מעלות הדלת - סכום של 2,350 ₪.
4. התובעת גם לא הוכיחה נזק מיוחד שנגרם לה בשל האיחור באספקת הדלת, כאשר התובעת אישרה כי עד היום היא נותרה עם אותה דלת ישנה שהייתה לה עוד קודם להזמנת הדלת מושא התביעה, כך שמלבד פיצויים בגין עוגמת נפש, טרחה וטרדה לא הוכח נזק מיוחד.
5. אפשר שבמצב דברים רגיל היה מקום לפסוק לטובת התובעת פיצוי מצומצם בשל האיחור באספקת הדלת (ר' למשל ת"ק (ראשל"צ) 2255-09 יהודה כהן נ' וי.אם.גי.אריאל קומודיטיס (1996) בע"מ (פורסם בנבו) שם פורטו השיקולים שיש לקחת בחשבון במקרה דומה) אלא שבענייננו משמצאתי כי התובעת ביטלה שלא כדין את ההסכם, ומבלי שנתנה לנתבעת שהות מספקת לתיקון ההפרה, מצאתי לדחות את התביעה מבלי לחייב בהוצאות (סכום ההוצאות היה מתקזז עם אותו פיצוי מינימאלי).

התוצאה

אני מורה על דחיית התביעה.

משבוטלה העיסקה שלא כדין, התובעת אינה זכאית בנסיבות המקרה לפיצויים בשל איחור מסויים באספקת הדלת.

יובהר כי על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, בתובענה בהליך של תביעות קטנות, פסק הדין ינומק באופן תמציתי, ובהתאם ניתן פסק הדין.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין, וזאת תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין, לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, א' אלול תשפ"א, 09 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.