23 דצמבר 2020

לפני:

כב' השופטת סאוסן אלקאסם

החלטה

לפני בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף.

רקע לבקשה:

1. התובעת ילידת 1969, עובדת כסייעת בגן ילדים.
2. ביום 3.10.2018, מעדה התובעת ונפלה בגן ונפגעה לטענתה בכתף ימין.
3. ביום 16.7.2020, מונה ד"ר ברוסקין, מומחה בתחום האורתופדיה לחוות דעתו מהו הליקוי ממנו סובלת המבקשת והאם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של ההחמרה בין הליקוי כאמור, לבין האירוע בעבודה מיום 3.10.2018 (להלן: "המומחה").
4. ביום 9.8.2020, הוגשה חוות דעתו של המומחה לבית הדין, (להלן: "חוות הדעת"), בה קבע המומחה כלהלן –

"בעובדות המקרה תואר המקרה כאירוע של נפילה בזמן עבודתה. התובעת פנתה לטיפול רפואי כחודש וחצי לאחר קרות האירוע ללא כל אזכור של תאונה. כמו כן, לאחר טיפול מקומי חדלה התובעת מלהתלונן על כאבים בכתף ימין. יש לציין שבדיקת ה-US שבוצעה לתובעת אינה חד משמעית ומעלה חשד בלבד לקרע. מאידך, צילום הרנטגן דווקא מצבע על תהליך של הסתיידות ועל הליך ניווני ישן – ממצא שהוא יותר אובייקטיבי מאשר בדיקת US.

לאור כל אלה איני מוצא קשר סיבתי בין האירוע מיום 3.10.18 לבין הממצא הניווני התחלואתי שאובחן בכתף ימין לא על דרך של גרימה ולא על דרך של החמרה."

1. ביום 8.11.2020, הוגשו לבית הדין תשובות המומחה לשאלות הבהרה, כלהלן:
2. בתיקה הרפואי של התובעת לא נמצאו מסמכים אודות כאבים בכתף ימין עובר למועד התאונה.
3. ההבדל בין צילום רנטגן ולבדיקת US הוא שצילום רנטגן מראה לנו באופן אובייקטיבי שינויים במבנה הגרמי ובדיקת US מצביעה אך ורק על שינויים ברקמות הרכות.

בצילום רנטגן של כתף ימין מתאריך 11.12.18 צוין כי אובחנה הסתיידות באזור המתאים לחיבור של גיד השרוול המסובב עם הכתף.

בבדיקת US לא ניתן להבדיל האם הממצא שאובחן יכול להתפרש כתהליך של הסתיידות (..) בכתף ימין או כקרע. כמו כן, הסתיידות של גיד השרוול המסובב יכולה גם היא לגרום לקרע או לסימנים המתאימים לקרע. ראו מאמר...במאמר זה מצוין כי התהליך הסימפטומטי יכול להווצר לאחר תקופה מסוימת של הצטברות המרכיבים לגרימת תהליך ההסתיידות. ישנם מספר שלבים לתהליך זה, בהם התסמינים הקליניים יכולים להגרם בכל שלב (שלב טרום הסתיידותי, הסתיידותי ובתר הסתיידותי). מדובר בתהליך שלוקח פרק זמן לא קצר, ואין קשר בינו לבין האירוע מהתאריך 3.10.18 לא על רקע של גרימה או החמרה.

1. אין בשאלות אלה לשנות מחוות דעתי. הממצא שאובחן לתובעת הינו ממצא תחלואתי ניווני ישן והוא זה שגרם לתסמינים בכתף ימין.
2. ביום 1.12.2020, הגישה המבקשת בקשה למינוי מומחה נוסף, בין השאר, טענה כי המומחה קבע כי לא התלוננה על כאבים בכתף קודם לתאונה, כי המומחה התעלם מסמיכות הזמנים בין התאונה לבין תחילת הכאבים בכתף, כי המומחה התבצר בעמדתו כי אין קשר סיבתי, גם בשאלות ההבהרה, וכי לפי תשובת המומחה, בצילום רנטגן לא ניתן לראות קרע בגיד – זאת נצפה רק בצילום US. כן הדגישה כי המומחה פועל בדרך מחמירה עם המבקשת.
3. ביום 6.12.2020, הגיש המשיב התנגדותו למינוי מומחה נוסף בין השאר מהטעמים הבאים - כי חוות הדעת ועמדת המומחה מבוססות וענייניות, כי לא ניתן להוסיף עובדות חדשות בבקשה למינוי מומחה נוסף, כי המומחה התייחס בחוות דעתו לתלונות המבקשת אודות כאב בכתפה והסביר היטב מדוע עדיף צילום רנטגן בנסיבות אלו.
4. ביום 13.6.2020, הוגשה תשובת המבקשת בה חזרה על טענותיה, הדגישה כי המומחה הוא זרועו הארוכה של בית הדין אך אינו מחליף את שיקול דעתו של בית הדין וכי יש מקום לקבל חוות דעת נוספת לבחון את המצב העובדתי והרפואי.

דיון והכרעה

1. לפי הנחיה 17 להנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים-יועצים רפואיים מיום 10.9.2019, נקבע כי בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף, אם מצא כי יש בדבר צורך.

"על פי ההנחיות החדשות, מוקנה לבית הדין שיקול דעת רחב ביותר בהחלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף, וזאת בשונה מההנחיות הקודמות שבהן נקבעו נסיבות קונקרטיות המצדיקות מינוי מומחה רפואי נוסף (המומחה לא נתן מענה לכל השאלות שהוצגו; המומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע השוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; דרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; טעמים מיוחדים אחרים)."^[1]

1. עם זאת, הכלל הוא מינוי מומחה אחד לכל פגימה – ומינוי מומחה נוסף עדיין נחשב למקרה חריג בו על בית הדין לנמק מדוע סטה מהכלל (הנחיה 16 להנחיות הנ"ל).
2. העדר הסכמה עם מסקנות מומחה אינה עילה למינוי מומחה נוסף. במקרה דנן, המומחה השיב על כל השאלות שהועברו אליו בין היתר שאלות ההבהרה. המומחה התייחס לחומר הרפואי הרלוונטי, למועדים של הופעת כאבי המבקשת כרשום בכרטיסים הרפואיים. המומחה התייחס במנומק לבדיקות השונות ולהבדלים בין ממצאיהם והמשמעות הרפואית של שוני זה. בין היתר הסביר המומחה שהממצאים בבדיקת US יכולים להתפרש כתהליך של ההסתיידות.
3. טענת המבקשת לפיה המומחה החמיר אתה נטענה בעלמא. המומחה הבהיר והסביר כיצד הגיע למסקנתו, הפנה למאמר המבסס דבריו ולרשומות הרפואיות של המבקשת.
4. טענות המבקשת אינן מצדיקות מינוי מומחה רפואי נוסף וזאת על אף הגמישות שהוספה לסמכות בתי הדין במינוי מומחה נוסף.
5. על כן, אני דוחה את הבקשה.
6. המבקשת תגיש סיכומיה עד ליום 13.1.2021, המשיב יגיש סיכומיו עד ליום 3.2.2021.
7. למעקב קבלת סיכומי המבקשת 14.1.2021.

ניתנה היום, ח' טבת תשפ"א, (23 דצמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. בר"ע (ארצי ) 22859-05-19 שלמה חיומי - המוסד לביטוח לאומי (07.01.2020)‏‏ ↑