לפניי תביעה קטנה על סך 28,000 ש"ח בגין נזקי התובע כתוצאה מהשבתת רכבו המשמש אותו במסגרת העבודה ללא הצדקה וללא הודעה מוקדמת.

טענות התובע

1. ביום 23.1.2019 רכש התובע רכב לאחר שעבר בדיקה ממוחשבת כללית במכון בדיקה. הרכב עבר את המבחן השנתי לרכב ("טסט") ביום 17.4.2018 ונמצא תקין.

2. ביום 17.4.2019, ימים ספורים לפני פקיעת מועד הרישוי של רכבו של התובע, פנה לחדש את רישיון הרכב במכון הרישוי בטירת הכרמל שם נאמר לו, כי הוא אינו יכול לעבור טסט במקום.

למחרת, פנה התובע למכון הרישוי בחיפה וגם שם נמנע ממנו לעבור את הבדיקה.

התובע ביקש לקבל הסברים מדוע הוא אינו יכול לעבור את הטסט אולם הוא לא קיבל תשובות.

למחרת פנה אביו של התובע למשרד הרישוי בחיפה ואז נאמר לו כי הוא מחויב לבדוק את הרכב בעמדה מספר 1 במכון הרישוי בחולון.

אביו של התובע נסע לחולון וחיכה שעות ארוכות. כאשר הגיע תורו של אביו של התובע התקבל בצעקות והאשמות שמדובר ברמאי ששייך לקנוניה שפעלה מול משרד הרישוי בניגוד לחוק.

הבוחן ביקש מאבי התובע לאתר את הטופס המתייחס לרכב התובע מתוך ערמת טפסים ולאחר שעות של חיפושים הסתבר, כי הרכב לא שייך לקטגוריה של ההאשמות.

לאחר מכן, כדי להצדיק את מעשיו, הבוחן טען כי הרכב עבר שינויים ולא עבר בדיקה לאחר ביצוע השינויים.

3. אביו של התובע ביקש ארכה להסדרת כל הדרוש מאחר שהאירוע התרחש בסמוך לחג, אולם הבוחן סרב ועל כן הרכב היה מושבת ללא כל הצדקה.

4. לאחר שביצע התובע את כל התהליך הנדרש הסתבר, כי ממצאי הבדיקה של המעבדה להנדסת רכב היו מתאימים לשינויים שהוטמעו ברכב עם קנייתו והעברת הטסט בשנה קודם לכן.

בשל השבתת הרכב למשך 18 ימים, בדיקות מהנדס הרכב ומכון התקנים ונסיעות לרמלה למוסך המורשה לשם הבאת אישורים ושקילת הרכב, ובשל עוגמת הנפש והטרטור שעבר התובע נתבע סך כולל של 28,000 ש"ח.

טענות הנתבעים

5. הרכב עבר לבעלות התובע ביום 31.1.2018. זמן מה לאחר רכישת הרכב ביצע התובע שינויים במבנה הרכב.

ביום 17.4.2019 ביקר אביו של התובע בעמדה הטכנית - עמדה מספר 1 במכון הרישוי בחולון.

אביו של התובע קיבל מידי הבוחן הפניה לבדיקת מעבדה לצורך בדיקת תקינות השינויים שביצע במבנה הרכב.

ביום 28.4.2019 בוצעה הבדיקה וביום 30.4.2019 הוגשו המסמכים ורישיון הרכב חודש.

6. הנתבעים עמדו על כך, כי בהתאם לתקנה 380 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 שינוי מבנה של רכב דורש היתר בכתב מאת רשות הרישוי. על מנת לקבל את האישור, על בעל הרכב לבצע בדיקת מעבדה; להמציא אישור יצרן מורשה ולשקול את הרכב.

7. נוסף על כך טענו הנתבעים, כי הבוחן בעמדה מספר 1 בחולון קיבל הוראה מאת קצין הבטיחות לבצע ביקורת על התיקים והפעולות המבוצעות על ידי פקידות רישוי בגין שינויים טכניים או שינויי מבנה והאגף מצא מקרים בהם בוצעו שינויי במבנה שלא כדין באופן גורף ועל כן ניתנה הוראה גורפת לבדוק כל שינוי מבנה שבוצע במרחב.

הדיון בבית המשפט

8. ביום 8.7.2020 התקיים דיון בתביעה.

התובע ואביו העידו בדיון ומטעם הנתבעים התייצבה מתמחה מהפרקליטות. לא התייצב גורם שהיה מעורב באירוע בזמן אמת מטעם הנתבעים ולא היה גורם מקצועי שיכול היה להפריך את טענות התובע ואביו או להסביר את הנסיבות שהובילו להתנהלות שנטענה על ידיהם.

דיון והכרעה:

9. במהלך הדיון הגיש התובע את רישיון הרכב לתקופה שעד 17.4.2018 (סומן ת/4). מדובר ברישיון רכב על שם מר מיכאל טולצ'ינסקי אשר ממנו רכש התובע את הרכב ביום 24.1.2018 (ת/1).

מעיון ברישיון זה עולה, כי השינויים שבוצעו ברכב הוטמעו ומופיעים ברישיון הרכב. כלומר השינויים ברכב לא בוצעו על ידי התובע לאחר שנרכש הרכב אלא בוצעו במועד מוקדם לרכישת הרכב, כאשר השינויים ברכב אושרו והוטמעו ברישיון.

אם כן, טענת הנתבעים לפיה לאחר רכישת הרכב ביצע התובע שינויים במבנה הרכב (סעיף 4 לכתב ההגנה) אינה נכונה; לא ברור על מה היא נסמכת ועיון במסמכים המוקדמים למועד העברת הבעלות (מסמכים אשר הופקו על ידי הנתבעים) מעידים על כך שהשינויים בוצעו במועד שקדם להעברת הבעלות.

10. משעה שהרכב נרכש כאשר השינויים ברכב כבר מופיעים ברישיון, רשאי היה התובע להסתמך על כך שבוצעו כל ההליכים הנדרשים לשם אישור השינויים וכי השינויים הוכשרו כדין.

11. יתר על כן, מעיון ברישיון הרכב לתקופה שמסתיימת ביום 17.4.2019 (כאשר הבעלות ברכב היתה על שם התובע) (עמוד השני למוצג שסומן ת/4) עולה, כי הרכב עבר טסט מבלי שנדרש היה התובע לבצע כל פעולה חריגה לאישור השינויים ברכב.

12. כאשר נשאלה נציגת הנתבעת כיצד יתכן שהשינויים ברכב מופיעים ברישיון הרכב על שם הבעלים הקודם של הרכב ושהרכב עבר טסט כשכבר היה בבעלות התובע, לאור הטענה שלא בוצעו הבדיקות הנדרשות לשם אישור השינויים השיבה, כי הבוחן אמור היה להגיע לדיון אך הוא לא יכול היה (עמ' 3, ש' 11-10).

בהתייחס לנקודה זו הציגו הנתבעים מסמך "פעולות על רכב" לפיו השינוי ברכב עודכן ביום 31.1.2018 (מועד העברת הבעלות ברכב) בטרם בוצעו הבדיקות הנדרשות ובטרם בוצעה השקילה (סומן נ/1).

מסמך זה מעלה שלוש תהיות שלא הוצג להן מענה -

הראשונה, כיצד יתכן שבמועד העברת הבעלות ברכב עודכן השינוי ללא ביצוע הבדיקות?

השניה, ככל שבוצע עדכון במועד העברת הבעלות והשינוי הוכשר והוטמע (כפי שעולה מהמסמך) מדוע נדרש היה התובע לבצע את הבדיקות כדי להכשיר את השינויים על מנת לעבור טסט במהלך שנת 2019?

והשלישית, איזה פעולה בוצעה בתקופה שבין 30.4.2012 ועד ליום 12.8.2012 שכן במועד זה בוצע עדכון של משקל הרכב, כך שניתן להניח שבוצעה שקילה של הרכב לצורך כלשהו.

הנתבעים לא הציגו מענה לתהיות אלה, לא הסבירו כיצד יתכן שהתובע נדרש לבצע סדרת פעולות להכשיר שינוי ברכב שכבר אושר אולם נציגת הנתבעים אישרה, כי מדובר באירוע שאינו תקין (עמ' 3, ש' 15).

13. אף אם אניח, כי נפלה טעות והשינויים אושרו מבלי שבוצע ההליך הנדרש ומבלי שבוצעו הבדיקות ההכרחיות, מאחר שמדובר בטעות שמקורה לא התברר ולמעשה לתובע אין יד בענין (שכן רכש את הרכב לאחר שבוצעו השינויים), מצופה היה שינתנו לתובע ההסברים המלאים, תינתן לו ארכה לביצוע הפעולות הנדרשות וינתן אישור להארכת התקופה להשלמת הטסט כדי למנוע "הורדת הרכב מהכביש".

אוסיף, כי אביו של התובע העיד, כי הרכב משמש אותם לעבודתם (עמ' 2, ש' 31) ועל כן, בנסיבות הענין, כאשר התובע לא ידע ולא יכול היה לדעת, כי תידרשנה פעולות חריגות לשם העברת הטסט, שכן מהמידע שהיה מצוי בידיו השינויים כבר אושרו, היה מקום ליתן התראה מתאימה ולהאריך את המועדים להשלמת הבדיקה, הצגת אישור היצרן והשקילה כדי למנוע את נזקי השבתת הרכב.

מאחר שלא התייצב לדיון גורם שיכול היה להעיד על ההתרחשות בזמן אמת ועל ההתנהלות בעמדה מספר 1 בחולון, לא הוצג מענה לטענות התובע ביחס למסכת הטרטורים שחווה אביו ועדות האב לגבי האשמה שהוטחה בו לגבי אי חוקיות השינויים והשתייכותו לקנוניה לא נסתרה.

14. לאור כל האמור, היות והמסמכים תומכים בכך שהשינויים ברכב לא בוצעו על ידי התובע; ואישור השינויים ניתן על ידי מי מהנתבעים עוד כשהרכב היה בבעלות הבעלים הקודמים, וגם לאחר העברת הבעלות, במסגרת הטסט שתוקפו עד ליום 17.4.2019; מאחר שהתובע רשאי היה להסתמך על רישיונות הרכב הקודמים; היות ולא ניתנה לתובע התראה מבעוד מועד או ארכה בדיעבד; אני סבורה שיש לנתבעים, יחד ולחוד, אחריות לנזקי התובע.

15. כעת יש להידרש לשאלת שיעור הנזק:

בכתב התביעה טען התובע, כי נזקיו הכספיים בגין בדיקות מהנדס רכב ומכון התקנים, נסיעות להבאת האישורים ושקילת הרכב הם בסך כולל של 6,000 ש"ח; אולם מעיון במסמכים עולה, כי התשלום עבור אישור מעבדה מוסמכת היה בסך של 750 ש"ח; כי עבור השקילה ביום 17.4.2019 שולם סך של 70 ש"ח; ביום 28.4.2019 שולם סך של 150 ש"ח; וסכום נוסף בסך 250 ש"ח שולם ביום 28.4.2019 ביום (ת/5). לא היו בידי התובע קבלות נוספות המעידות על נזק ישיר בו נשא ועל סכומים ששולמו עבור ביצוע הבדיקות.

נוסף על כך תבע התובע סך של 18,000 ש"ח בגין השבתת הרכב משך 18 ימים וסך של 4,000 ש"ח בגין עוגמת נפש וטרטורים.

התובע לא הציג מסמכים שניתן להסתמך עליהם כדי לקבוע את שיעור הנזק שנובע מהשבתת הרכב; פרטים אודות שיעור הכנסות העסק במסגרתו מבוצע שימוש ברכב; והאם בוצעו פעולות להקטנת הנזק, כגון שכירת רכב חלופי ומה היו העלויות בהקשר זה.

16. לאור כל האמור, בשקילת המשמעות של הדרישה של ביצוע הבדיקות כאשר התובע הסתמך על מסמכים רשמיים (רישיון הרכב) ולא יכול היה לדעת, כי יידרש לביצוע בדיקות נוספות; המשמעות של השבתת הרכב לתקופה של 18 ימים מבלי שניתנה התראה מוקדמת ומבלי שאושרה ארכה להשלמת הבדיקות באופן שהיה מונע השבתת הרכב; הערכת הזמן שהושקע בביצוע הבדיקה, השקילה והגשת המסמכים; ובהסתמך על חישוב הסכומים ששילם התובע עבור ביצוע הבדיקה והשקילות, אני מעריכה את סך נזקיו של התובע בסך כולל של 8,000 ש"ח.

סכום זה נקבע תוך הערכת האפשרות שהיתה בידי התובע לשכור רכב חלופי, עלויות הנסיעה לחולון וחישוב העלויות בהם נשא בפועל.

סוף דבר:

אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך כולל של 8,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

בנוסף אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, בהוצאות התובע הכרוכות בניהול הדיון בסך כולל של 350 ש"ח.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין זה הוא 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"א תמוז תש"פ, 13 יולי 2020, בהעדר הצדדים.