טוען...

גז"ד

עמית מיכלס17/11/2021

בפני

כבוד השופט עמית מיכלס

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

ליאור אוסקר (עציר)

הנאשם

בשם המאשימה: עוה"ד עידן סטולוב

בשם הנאשם: עו"ד טל גלאון

גזר דין

רקע ועובדות כתב האישום

1. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר דיוני שכלל את תיקון כתב האישום, בעבירות שעניינן שימוש ברכב ללא רשות, לפי סעיף 413ג רישא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: החוק); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם לא הוציא לסוג זה), לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; נהיגה בשכרות בגין סירוב להיבדק, לפי סעיפים 62(3) ו-39א לפקודת התעבורה; נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970 והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק.

כן הורשע הנאשם בעובדות כתב אישום נוסף שצירף, בעבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק (ת"פ 41232-02-20, להלן: כתב האישום המצורף).

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי החנה מר סרגיי שפר (להלן: המתלונן) את אופנעו מסוג קואנג יאנג טיו שנת 2019 בחנייה סמוכה למקום מגוריו בראשון לציון. בתאריך 4.10.2019 בשעה 2:42 הגיע הנאשם למקום בו חנה האופנוע, נטל את מפתח האופנוע מהמנעול, הניע אותו ועזב את המקום כשהאופנוע ברשותו. בעקבות דיווח של חברת האזעקות, הגיעו שוטרים למקום והבחינו בנאשם ביחד עם אחר הנוהג באופניים חשמליות (להלן: האחר) בצומת מרומזר בעיר. משהבחין הנאשם בשוטר מאור (להלן: השוטר) החל להאיץ מהירות נסיעתו, נהג בניגוד לכיוון מעגל תנועה ועלה עליו. בהמשך, האט הנאשם את מהירות נסיעתו, נפל מהאופנוע, התרומם וברח מהמקום תוך שהשוטר דולק אחריו. בשלב מסוים קפץ השוטר מתוך ניידת המשטרה ועצר את הנאשם, אולם נחבל כתוצאה מכך בברך ימין ונשרט בשורש כף ידו הימנית. כל אותה עת נהג הנאשם ללא ביטוח ומבלי שהוציא מעולם רישיון נהיגה לאופנוע. משנדרש הנאשם למסור דגימת נשיפה לצורך ביצוע בדיקת שכרות, סירב לעשות כן.

על פי עובדות כתב האישום המצורף, ביום 23.1.2020 הפר הנאשם הוראה חוקית בכך שנכח בסניף ביטוח לאומי בראשון לציון כשהוא אינו מלווה במפקח, זאת בניגוד להחלטת בית משפט מיום 10.11.2019, לפיה היה עליו לשהות במעצר בית בפיקוח.

3. במסגרת ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים הוסכם שהנאשם יופנה לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר לעונש, מבלי שהוצגו הסכמות עונשיות, ותוך שהמאשימה מצהירה שתבקש לגזור עליו עונש עיקרי של מאסר בפועל. במסגרת הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המצורף, הוסכם שההגנה תבקש להפנותו לממונה על עבודות השירות לצורך בחינת התאמתו לביצוע מאסר בעבודות שירות.

אקדים את המאוחר ואציין שמהודעת שירות המבחן מיום 18.4.2021 עולה שהנאשם לא נענה לפניות שירות המבחן ואף לא יצר עמם קשר מיוזמתו, ובשל כך לא נערך כל אבחון בענייננו. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 29.9.2021 עולה שהנאשם נמצא כשיר לביצוע מאסר בדרך של עבודות שירות.

ראיות ותמצית טיעוני הצדדים לעונש

4. מטעם המאשימה הוגשו גיליון הרישום הפלילי של הנאשם (ת/1) וגיליון הרישום התעבורתי (ת/2).

5. ב"כ המאשימה עמד על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם ועל נסיבות ביצוע העבירות, והפנה לפסיקה המשקפת את מדיניות הענישה הנוהגת בכל אחת מהעבירות בהן הורשע. בכל הנוגע לעבירה של סירוב לבדיקת שכרות, ביקש התובע לקבוע מתחם ענישה הנע בין 6 ל-9 חודשי מאסר. עוד הפנה לחובת הפסילה בחוק בגין עבירת הנהיגה בשכרות, למשך שנתיים לפחות, וחובת פסילה של שלושה חודשים לכל הפחות בגין הרשעה בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה. ביחס לעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, ביקש התובע לקבוע מתחם עונשי הנע בין 4 ל-8 חודשי מאסר, ואשר לעבירה של שימוש ברכב ללא רשות, ביקש לקבוע מתחם ענישה הנע בין מאסר לתקופה קצרה לבין 10 חודשי מאסר. בהתחשב בכל האמור, עתר ב"כ המאשימה לקבוע מתחם עונשי כולל הנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר ומתחם פסילה הנע בין 2 ל-4 שנים.

אשר לעונש בתוך המתחם – הוטעם שמדובר בנאשם בעל עבר פלילי מכביד, הכולל שש הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אשר ריצה בעבר עונשי מאסר ממושכים מאחורי סורג ובריח. כן הפנה התובע לעברו התעבורתי של הנאשם, הכולל 6 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, בגינה נדון לעונש מאסר בן 8 חודשים. בהתחשב באמור ובהינתן שהנאשם לא עבר כל הליך שיקומי, ביקש התובע למקם את עונשו ברף הגבוה של מתחם הענישה, באופן שיוטל עליו עונש מאסר שלא יפחת מ-15 חודשים. כן עתר להטיל על הנאשם פסילה שלא תפחת מ-4 שנים לצד פסילה על תנאי, מאסר מותנה וקנס משמעותי.

6. מנגד, עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות וביקש שלא להחמיר עמו מעבר לשנתיים פסילה שנקבעו כפסילת מינימום לאדם שהורשע בעבירה של סירוב לבצע בדיקת שכרות. ב"כ הנאשם גרס כי נסיבות ביצוע העבירות אינן ברף הגבוה של החומרה, בהתחשב בכך שלעבירה לא קדם תכנון, הנאשם השתמש במפתחות האופנוע שנמצאו במנעול והאירוע כולו הסתכם ב-9 דקות נסיעה, בסופן הוחזר האופנוע למתלונן ללא פגע. עוד טען שמעשי הנאשם לא גרמו לנזק, מלבד שריטה בברך שנגרמה לשוטר, כאשר לא יוחסה לנאשם עבירה של גרימת החבלה. ב"כ הנאשם ביקש להגיש מסמך מטעם היחידה החוקרת ממנו עולה שמהירות נסיעת הנאשם לא עלתה בשום שלב על 26 קמ"ש. הואיל ואין מדובר בעובדה מוסכמת שמצאה ביטויה בכתב האישום המתוקן, ובהינתן שהמאשימה התנגדה להגשת המסמך, קבעתי שלא ניתן להגישו, הגם שלטיעוני הצדדים בסוגיה יינתן משקל בעת קביעת מתחם הענישה.

ב"כ הנאשם סבר שיש להתבונן על האירוע כמכלול, ולקבוע בהתאם מתחם עונשי הנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד לשנת מאסר, כאשר לשיטתו, וכעולה מפסיקה שהגיש, לאור נסיבות ביצוע העבירות שאינן חמורות ובהעדר נזק ממשי, ניתן להסתפק בעונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לצד פסילה בפועל למשך שנתיים. אשר לעבירה של הפרת הוראה חוקית, נטען שמתחם הענישה נע בין מאסר מותנה ועד לחודש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

ב"כ הנאשם הפנה לנסיבות חייו המורכבות של הנאשם, אשר עלה, לדבריו, לאחרונה על דרך המלך. עוד טען שעל אף שהנאשם לא לקח חלק בהליך שיקומי באמצעות שירות המבחן, הרי שמאז בוצעו העבירות, במהלך שנתיים, לא הוגשו נגדו כתבי אישום חדשים, למעט כתב האישום המצורף בגין הפרת ההוראה החוקית. בנוסף ציין שלנאשם חובות כבדים, הפנה להודאתו בשני התיקים, כמו גם לתיקון המשמעותי בכתב האישום המקורי, שכלל הקלה בסעיפי העבירות.

במסגרת טיעוניו הפנה ב"כ הנאשם ל"דוח וועדת דורנר", לפיו יש להימנע מהטלת ענישה של מאסר מאחורי סורג ובריח, מקום בו אין הכרח לעשות כן. באותו עניין טען ששליחת הנאשם לממונה על עבודות השירות יצרה אצלו ציפייה כי יוטל עליו עונש מאסר לריצוי בדרך זו.

7. הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה, הביע צער על מעשיו והוסיף כי הוא רוצה "לפתוח בדרך חדשה בעבודות שירות", וכי הוא מעוניין לעלות על דרך הישר בשביל שני ילדיו אותם הוא מגדל. לדבריו, לא נפתחו נגדו תיקים חדשים והוא אינו מסתבך עוד במעשים פליליים.

קביעת מתחם העונש ההולם

8. קביעת מתחם העונש ההולם לאירוע הפלילי נעשית בהתאם לעיקרון ההלימה, היינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירות בנסיבות בהן בוצעו ומידת אשמתו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם הענישה ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

9. הצדדים אינם חלוקים על כך שיש לקבוע מתחם ענישה כולל לעבירות המנויות בכתב האישום המתוקן ומתחם ענישה נוסף לעבירה של הפרת הוראה חוקית.

הערכים החברתיים שנפגעו ונסיבות ביצוע העבירות

10. במעשיו פגע הנאשם בזכות הפרט על קניינו ובערך של שמירה על שלומם וביטחונם של המשתמשים בדרך. בהתנהלותו אל מול השוטרים ובהפרת ההוראה החוקית, פגע הנאשם בערך המוגן שעניינו שמירה על שלטון החוק ועל עליונות החוק ובחשיבות השמירה על הסדר הציבורי, ובכלל זה היענות להוראות שוטרים ובתי המשפט.

נסיבות ביצוע העבירות

11. אדם הנוטל לידיו אופנוע ונוהג בו כשהוא שיכור מבלי שהוציא אי פעם רישיון נהיגה על אופנוע, מסכן באופן ממשי את ביטחון הציבור. במקרה זה, ולמרבה המזל, הסיכון לא התממש, למעט החבלה הקלה שנגרמה לשוטר, אולם הנזק שיכול היה להיגרם כתוצאה ממעשיו חסרי האחריות של הנאשם היה יכול להיות חמור בהרבה. ניסיונו של הנאשם להימלט מאימת הדין, תוך שהאיץ מהירות נסיעתו ופתח בנהיגה מסוכנת בניגוד לכיוון התנועה שבמעגל, מלמדים על תעוזה רבה ועל היעדר מורא. עם מעצרו של הנאשם, הושב האופנוע למתלונן ללא פגע. כמו כן נתתי דעתי לכך שלא נטען שלמעשי הנאשם קדם תכנון מוקדם. נסיבות ביצוע העבירות מלמדות אפוא על פגיעה בעוצמה בינונית בערכים המוגנים.

אשר לטענות הנאשם בנוגע לנסיעתו האיטית של הנאשם לאורך האירוע כולו, הרי שלא ניתן לקבלן משלא מצאו מקומן בכתב האישום המתוקן. לצד זאת יודגש שלמהירות הנסיעה אין חשיבות במקרה זה משלא הורשע הנאשם בנסיעה במהירות העולה על המותר, אלא בהאצת מהירות הנסיעה אך ורק בשלב בו הבחין בשוטר.

  1. מדיניות הענישה הנוהגת

12. מטעם המאשימה הוגשו פסקי דין העוסקים באחת או יותר מהעבירות בהן הורשע הנאשם, זאת במטרה להצביע על אמות המידה לקביעת המתחם העונשי בקשר לאירוע העברייני בכללותו. מטעם ההגנה הוגשו פסקי דין העוסקים, ככלל, בעבירות בנסיבות קלות מענייננו.

ב"כ המאשימה הפנה לפסקי הדין הבאים:

א. בהתייחס לעבירה של נהיגה בשכרות בנסיבות של סירוב הנהג לדרישת שוטר לספק דגימת אוויר נשוף- רע"פ 4820/17 כדורי נ' מדינת ישראל (15.6.2017), במסגרתו אושר עונש של 30 חודשי פסילה, קנס ופסילה על תנאי ולרע"פ 5911/13 חסון נ' מדינת ישראל (8.9.2013), במסגרתו אושר עונש של שנתיים פסילה, פסילה על תנאי, קנס ומאסר על תנאי.

ב. בהתייחס לעבירות של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח - רע"פ 2666/12 עטאללה נ' מדינת ישראל (23.4.2012), בו אישר בית המשפט העליון עונש של 7 חודשי מאסר בפועל שירוצו במצטבר לעונש מאסר בן 15 שנים אותו ריצה הנאשם באותה עת בגין מעורבותו בתאונת דרכים בה קופחו חייהם של ארבעה בני אדם. ביחס לאותן עבירות הפנתה המאשימה גם לרע"פ 2208/16 גוהר נ' מדינת ישראל (17.5.2016), בו אושר עונש של חודשיים מאסר בפועל והפעלתו בחופף של מאסר מותנה בן 7 חודשים, לצד 24 חודשי פסילה ורכיבי ענישה נוספים. בתוך כך אושר מתחם הענישה ההולם שנקבע בערכאה הדיונית, הנע בין חודש מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות לבין שנת מאסר.

ג. בנ"ב (תעבורה ת"א) 6745-07-15 מדינת ישראל נ' הרמן (4.1.2017), הורשע הנאשם לאחר ניהול הוכחות בעבירה של נהיגה בשכרות בגין סירוב להיבדק והתנהגות הגורמת נזק. באותו מקרה נקבע מתחם ענישה הנע בין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד ל-9 חודשי מאסר, ועל הנאשם הוטלו כעונש עיקרי 5 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית הכוללת פסילה לשנתיים.

ד. בהתייחס לעבירה של שימוש ברכב ללא רשות - ת"פ (רח') 49596-08-20 מדינת ישראל נ' בוטה (11.11.2020), בו נקבע מתחם הנע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל-10 חודשי מאסר בנסיבות בהן בוצעו עבירות של שימוש ברכב ללא רשות. עונש המאסר הכולל שהוטל אינו רלוונטי מהטעם שהנאשם הורשע גם בעבירות נוספות.

ה. בהתייחס לעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו - רע"פ דמתי נ' מדינת ישראל 6838/14 (19.11.2014), במסגרתו הורשע נאשם בשתי עבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. בנסיבות העניין אושר עונש של 3 חודשי מאסר שהוטל עליו במסגרת הערעור, כאשר לאחר הפעלת מאסר מותנה הצטברו לכדי 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. יש לציין שבערכאה הדיונית נקבע מתחם ענישה כולל הנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם הפנה לפסקי הדין הבאים:

א. ברע"פ 3021/14 ספיר נגד מדינת ישראל (13.5.2014) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירות של הסגת גבול, גניבת ברזל ונהיגה נמהרת ורשלנית. על הנאשם הוטלו 6 חודשי מאסר, שהצטברו לאחר הפעלת מאסרים מותנים לכדי 12 חודשי מאסר.

ב. ברע"פ 9043/14 ברששת נ' מדינת ישראל (18.1.2015) נדון עניינו של נאשם "בגיר צעיר", נעדר עבר פלילי, שהורשע בעבירות של הסגת גבול וגניבה, ובכתב אישום נוסף בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות ונהיגה ללא רישיון נהיגה. בית המשפט העליון אישר עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, ובתוך כך את מתחם הענישה שנקבע על ידי הערכאה הדיונית הנע בין 3 ל-18 חודשי מאסר בפועל.

ג. ברע"פ 1052/17 ג'ברין נ' מדינת ישראל (12.3.2017) אושר עונש של 8 חודשי מאסר בפועל שהוטל על נאשם שהורשע בעבירות של גניבת רכב ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. יש לציין שבית המשפט המחוזי נתקבל ערעור המדינה על קולת העונש של 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, שהוטלו על הנאשם בערכאה הדיונית.

ד. בעפ"ג (מרכז-לוד) 55838-10-17 בשארה נ' מדינת ישראל (17.12.2017) אושר עונש מאסר של 7 חודשי מאסר בפועל לנאשם שהורשע בעבירת שימוש ברכב ללא רשות, הגם שנסיבות המקרה מצביעות על עבירה מתוכננת ומתוחכמת באופן יחסי. בתוך כך אושר גם מתחם הענישה שנקבע בערכאה הדיונית הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר, לגביו נקבע שהוא מקל במקצת.

ה. בעפ"ג (מרכז-לוד) וובניאנקו נ' מדינת ישראל (19.7.2021) אושר עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, שלאחר הפעלת מאסר מותנה הצטברו לכדי 14 חודשים. באותו מקרה הורשע הנאשם בעבירות שימוש ברכב ללא רשות, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. על פי עובדות המקרה, נטל הנאשם את רכב גיסו ללא רשות, התנגש ברכב חונה וגרם לו נזק בשווי 13,000 ₪, ברח משוטר תוך נסיעה בניגוד לתמרור אין כניסה ובהמשך השיב את הרכב הביתה. בית המשפט שלערעור אישר את מתחם הענישה שנקבע על ידי הערכאה הדיונית, הנע בין מספר חודשים ועד ל-18 חודשי מאסר.

בשים לב למכלול העבירות בהן הורשע הנאשם ונסיבות ביצוען, אני סבור שדווקא פסקי הדין שהוגשו מטעם ההגנה מלמדים על כך שעתירת ההגנה לקבוע רף ענישה תחתון של מאסר לריצוי בדרך של עבודות אינה יכולה לעמוד, זאת מן הטעם שהיא אינה משקפת את חומרת המעשים.

13. אשר על כן, לאחר שנתתי דעתי לערכים המוגנים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם, לצבר העבירות בהן הורשע הנאשם ולנסיבות ביצוען, כמו גם למדיניות הענישה הנוהגת כפי שהובאה לעיל, מצאתי לאמץ את מתחם הענישה שהתבקש על ידי המאשימה בתיק העיקרי, הנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

אשר לעבירה של הפרת הוראה חוקית בכתב האישום המצורף – מתחם הענישה בגין עבירה זו שבוצעה בנסיבות בה הפר הנאשם החלטה של בית המשפט, ללא עבירות נלוות נוספות, נע בין מאסר מותנה ועד לתקופת מאסר קצרה [ראו לדוגמא רע"פ 6349/17 עמרם נ' מדינת ישראל (6.11.2017), כאשר באותו מקרה לא התערב בית המשפט העליון במתחם הענישה שנקבע בערכאה הדיונית].

קביעת עונשו של הנאשם – נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

14. הנאשם כבן 36, לחובתו עבר פלילי עשיר הכולל 6 הרשעות קודמות בעבירות סמים, רכוש ואלימות. נוסף על כך, לחובת הנאשם 6 הרשעות תעבורה, אחת מהן בגין נהיגה בזמן פסילה ופקיעת רישיון נהיגה מעל 6 חודשים, בגינה הושת עליו מאסר בפועל בן 8 חודשים בשנת 2010, שכאמור לא מנעה ממנו מלשוב ולבצע אותה עבירה בדיוק בחלוף מספר שנים. הנה כי כן, אין זו הפעם הראשונה בה הנאשם מסכן את שלומם של המשתמשים בדרך או פוגע ברכושו של אחר. מלבד עונש המאסר שצוין לעיל, ריצה הנאשם עוד 5 עונשי מאסר נוספים, מהם ממושכים (18 ו-45 חודשים), לעתים לאחר שהופעלו נגדו עונשי מאסר מותנים. מהאמור עולה שהנאשם אינו מורתע מההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

15. הנאשם לא עבר הליך שיקום בהעדר שיתוף פעולה עם שירות המבחן, כאשר מהודעת שירות המבחן עולה שהנאשם כלל לא טרח ליצור עמו קשר.

16. הודאת הנאשם, נטילת האחריות מצדו, החיסכון בזמן השיפוטי בשני התיקים וכן היותו אב לשני ילדים צעירים, ייזקפו לזכותו, אולם אין בהם כדי לגבור על שיקולי הגמול וההרתעה, לרבות הרתעת הרבים, המצדיקים למקם את עונשו בחלק המרכזי-גבוה של מתחמי הענישה שנקבעו. בנקודה זו אציין שאמירות שונות הנוגעות ל"מצבו הכלכלי הקשה" של הנאשם ולכך שעלה על דרך המלך נטענו בעלמא ולא הוצגה כל אסמכתא לביסוסן.

17. בשולי הדברים מצאתי לדחות מכל וכל את טענת ב"כ הנאשם לפיה שליחת הנאשם לממונה על עבודות השירות יצרה אצלו ציפייה כי יוטל עליו לרצות עונש מאסר בדרך של עבודות שירות. כאמור, הנאשם נשלח לממונה במסגרת ההסדר הדיוני שהושג ביחס לכתב האישום המצורף בלבד, שהוא הקל מבין שני התיקים, זאת לבקשת הנאשם וללא הסכמת המאשימה, אשר הצהירה בעת הצגת ההסדר הדיוני בתיק העיקרי, כי עמדתה להטלת עונש מאסר בפועל. לא ברור כיצד סבר הנאשם שיוטל עליו עונש מעין זה בשים לב לעברו הפלילי המכביד, לעונשי המאסר שריצה, להעדר שיקום ולאחר שבעבר הוטל עליו לרצות עונש של מאסר בפועל בגין עבירה דומה, כמו גם הצהרתה המפורשת של המאשימה כי תעתור להטיל עליו עונש של מאסר בפועל. טענה זו מוטב היה לה שלא הייתה נטענת.

18. בכל הנוגע למשך הפסילה נתתי דעתי לעברו התעבורתי של הנאשם, לעונשים שהוטלו עליו בגין הרשעותיו אלו, לעובדה שהנאשם הורשע בשתי עבירות המחייבות הטלת פסילת רישיון נהיגה, כאשר לגבי אחת מהן, עבירת הנהיגה ללא רישיון נהיגה כבר הורשע בעבר ואף נדון לעונש מאסר שלא הרתיע אותו. בנסיבות אלו לא מצאתי נימוק לבקשת ההגנה להסתפק בפסילת רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופה המינימאלית, לא כל שכן לחפיפה בין שתי התקופות.

19. בכל הנוגע לרכיב הקנס, נתתי דעתי מחד גיסא לעובדה שמדובר בעבירה מתחום הרכוש, ומאידך גיסא לעובדה שהאופנוע הוחזר לבעליו (גם אם בשל תפיסתו על ידי המשטרה) ולעובדה שהנאשם עתיד לרצות עונש מאסר. בסופו של יום, ועל אף שהדבר לא התבקש על ידי המאשימה, מצאתי להפריש מתוך עונש הקנס שבכוונתי היה להטיל על הנאשם מחצית מהסכום לצורך תשלום פיצוי לשוטר שנחבל במהלך האירוע, למרבה המזל באופן קל.

20. אשר על כן, ולאחר שמצאתי לגזור על הנאשם עונש כולל בגין העבירות שבשני כתבי האישום, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

  1. 19 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מיום 4.10.2019 – 10.11.2019 ומיום 20.2.2020 – 25.2.2020.

הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר במתקן כליאה "הדרים", או בכל מקום עליו יורה שב"ס, ביום 28.11.2021 עד השעה 08:30 כשברשותו תעודת זהות ועותק מגזר הדין. מובהרת לנאשם האפשרות לתאם את כניסתו למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים 08-9787377, 08-9787336; פקס 08-9193314; דואר אלקטרוני [email protected].

  1. מאסר למשך 6 חודשים אותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסר על אחת או יותר מעבירות התעבורה בהן הורשע, עבירת רכוש בקשר לרכב, עבירה של נהיגה בשכרות או נהיגה ללא רישיון נהיגה או בזמן פסילה.
  2. פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 30 חודשים מיום שחרורו ממאסר.
  3. פסילה על תנאי מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור על אחת או יותר מעבירות התעבורה בהן הורשע, עבירת רכוש בקשר לרכב, עבירה של נהיגה בשכרות או נהיגה ללא רישיון נהיגה או בזמן פסילה, זאת במשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.
  4. קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.1.2022.
  5. פיצוי לשוטר מאור (ע"ת 4 בכתב האישום המתוקן) בסך של 1,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.1.2022 ויועבר לשוטר על ידי מזכירות בית המשפט בהתאם לפרטים אותם תעביר המאשימה בתוך 7 ימים. יובהר שכל סכום שיופקד בקופת בית המשפט ייזקף תחילה לצורך תשלום הפיצוי.

20. ניתן בזאת צו כללי למוצגים.

21. כסף שהופקד על ידי הנאשם במסגרת תיק זה או אחד מתיקי המעצר הקשורים אליו, ולא חולט, יושב לנאשם, בהעדר מניעה חוקית אחרת, לרבות עיקול.

22. המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י"ג כסלו תשפ"ב, 17 נובמבר 2021, במעמד הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
17/11/2021 גז"ד עמית מיכלס צפייה
22/05/2022 החלטה שניתנה ע"י קרן וקסלר קרן וקסלר צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מבקש 1 מדינת ישראל ליאת פטרזיל שפיר
משיב 1 ליאור אוסקר טל גלאון