לפני:

כב' הנשיא מירון שוורץ

החלטה

1. לפניי בקשה מטעם התובעת לפסילת המומחה הרפואי ד"ר ארז אבישר אשר מונה כמומחה מטעם בית הדין בתחום האורתופדיה ומינוי מומחה אחר. לחילופין, מבוקש להפנות שאלות הבהרה.

רקע כללי -

2. במסגרת ההתדיינות בהליך זה, הסכימו הצדדים על מינוי מומחה רפואי אשר יחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ביד ימין ממנו סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה, וזאת בכפוף לעובדות כדלקמן -

א. התובעת היא אדריכלית במקצועה ועיקר עבודתה מול מחשב בהפעלת תוכנות שרטוט.

ב. התובעת עובדת במקצועה משנת 99' ברציפות עד שנת 2019.

ג. היקף עבודתה של התובעת 5 ימים בשבוע, כ- 9 שעות ביום. במהלך יום עבודה קיימת הפסקה של כחצי שעה.

ד. במסגרת עבודתה התובעת עושה שימוש רציף בעכבר מחשב הן לצורך הזזתו והן בלחיצות על הכפתור זאת באמצעות יד ימין שהיא היד הדומיננטית.

3. השאלות שהופנו למומחה הרפואי היו כדלקמן:

א. מהי המחלה או מהו הליקוי שממנו סובלת התובעת ביד ימין?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין עבודת התובעת המתוארת בסעיף 4 לעיל לליקוי?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויה?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

4. בתשובה לשאלות לעיל, השיב המומחה בחוות דעתו שנתקבלה בבית הדין ביום 6.5.20, כדלקמן:

"א. מעיון בתיק רפואי עולה כי התובעת גב' לילא סלימאן סבלה לאורך יד ימין, אצבעות יד ימין ושמאל לסרוגין החל משנת 2000 לערך (משמע לכל היותר כשנה לאחר תחילת עבודתה של התובעת כאדריכלית).

לאורך השנים סבלה התובעת מהתקפי כבאים לאורך יד ימין ולעיתים גם מעורבות של יד שמאל. התובעת אובחנה כסובלת מכאב רדיקולרי ממקור עמוד שדרה צווארי.

בפיענוח בדיקת MRI של עמוד שדרה צווארי, נצפו תהליכים ניווניים בעמוד שדרה צווארי הכוללים אוסטיאופיטים ופריצות דיסק בגבהים שונים.

בתאריך – 7.4.2017 עברה התובעת ניתוח בעמוד שדרה צווארי. בדו"ח הניתוח מצוין כי נצפו שינויים ניווניים לאורך עמוד שדרה צווארי הכוללים – אוסטיאופטים קדמיים ואחוריים לאורך עמוד שדרה צווארי, PLL מעובה ואוסטיאופיט אחורי גדול ודיסק פרוץ.

לסיכום הרשומה הרפואית –

אני מתרשם כי מקור תלונותיה של התובעת גב' לילא סלימאן הוא על רקע מחלה ניוונית בעמוד שדרה צווארי עם עדות ללחץ על שורשים צוואריים בגבהים שונים.

ברשומה הרפואית שהועברה לידי לא נמצאו תלונות מכוונת של התובעת לקיומה של תסמונת תעלה כפית בידיה.

לא תועדה כל בדיקה גופנית מכוונת לאבחנה של תסמונת תעלה כפית. לא הייתה כל הפניה לטיפול בעניין תסמונת תעלה כפית.

כאמור, הסיבה לתלונותיה של התובעת נבעו מלחץ עצבי בגובה עמוד שדרה צווארי. עדות אלקטרופיסיולוגית לקיומה של תסמונת כפית גבולית ביותר, אינו מעיד על העובדה כי התובעת סובלת מתסמונת כפית.

ב. לעניין הקשר הסיבתי בין עבודתה של התובעת לתסמונת התעלה הכפית, ככל שקיימת אצל התובעת.

הספרות המקצועית בתחום הקשר בין עבודה מול מחשב/הקלדה לקיומה של תסמונת תעלה כפית הייתה שנויה במחלוקת.

מעיון בספרות מקצועית עדכנית בנושא הקשר בין התפתחות תסמונת תעלה כפית לעבודה מול מחשב, פורסמה עבודת מטה אנליזה גדולה בעיתון היוקרתי של האיגוד האמריקאי לרפואה תעסוקתית American college of occupational and environmental medicine העבודה סקרה מאמרים מ 20 שנה אחרונות בנושא הקשר בין עבודת מחשב לגווניה לבין התפתחות תסמונת תעלה כפית. בעבודה שבחנה גורמי סיכון ביומכניים להתפתחות תסמונת תעלה כפית בקרב 2474 משתתפים לאורך מספר רב של שנים, נמצא כי גורמי הסיכון להתפתחות תסמונת תעלה כפית הם – תנועות חוזרניות של היד מלווה בכח – forceful repetition rate מהווה גורם סיכון להתפתחות תסמונת תעלה כפית.

לסיכום –

לאור שכיחות תסמונת התעלה הכפית באוכלוסייה הכללית והעובדה כי תסמונת תעלה כפית שכיחה באוכלוסייה הכללית, משלח ידה של התובעת כאדריכלית עובדת מחשב עם עכבר, תסמונת תעלה כפית, ככל שקיימת אצל התובעת, ספרות מקצועית עדכנית השוללת קשר בין עבודה מול מחשב לסוגיה להתפתחות תסמונת תעלה כפית, אני סבור כי אין קשר סיבתי ולא על דרך החמרה בין תנאי עבודתה של גב' לילא סלימאן להתפתחות תסמונת תעלה כפית ביד ימין".

בקשות התובעת -

5. חוות הדעת הועברה לצדדים. מטעם הנתבע הוגשה בקשה לדחות את התביעה, וזאת לנוכח קביעותיו האמורות של המומחה. מטעם התובעת הוגשה הבקשה מושא החלטה זו.

עיקר טענות התובעת בבקשה הינה כי השקפתו של המומחה מושתתת על אסכולה רפואית אשר שוללת קשר סיבתי בין עבודה מול מחשב או הקלדה לבין התפתחות תסמונת התעלה הקרפלית. נטען כי קביעותיו של המומחה אינן עולות עם הפסיקה והנחיות הנתבע בעניין זה.

לחילופין, מבקשת התובעת להפנות אל המומחה את השאלות הבאות:

"א. האם נכון כי עפ"י הספרות הרפואית, אצל 50% ויותר מנשים הלוקות בתסמונת התעלה הקרפלית התופעה היא דו-צדדית?

ב. האם נכון כי עבודתה של התובעת, כמתואר בהחלטה מיום 27.2.20, משנת 99 עד שנת 2019 (משך עשור) שבמסגרתה היא עושה שימוש רציף בעכבר מחשב הן לצורך הזזתו והן בלחיצות על הכפתור זאת באמצעות יד ימין היא היד הדומיננטית, החישה, גם אם לא גרמה למחלה, אלא השפיעה על בואה או החמירה את המחלה?

אם תשובתך שלילית, מדוע אם כך לא סובלת התובעת מהתסמונת האמורה רק בידה השמאלית (היד בה לא עשתה העבודה דלעיל) אלא רק בידה הימנית בה השתמשה בביצוע העבודה המתוארת?

ג. מה הכוונה ל"תנועות חוזרניות של היד מלווה בכח" כקביעתך בחוות דעתך ומנין קבעת כי התובעת אינה מבצעת "תנועות חוזרניות" כאלה?

ד. האם מדויק יותר לקבוע כי תסמונת התעלה הקרפלית ממנה סבלה התובעת, בידה הימנית, לא נגרם באופן בלעדי כתוצאה מעבודתה, כי אם הוחמרה או הוחשה באופן חלקי בעקבותיה?

ה. איך הייתה זוקף ו/או מכמת באחוזים את האחריות לגורמי הסיכון השונים, כולל עבודתה של התובעת, האחראים לפי דעתך להתפתחות התסמונת האמורה?".

6. הנתבע בתגובתו התנגד לבקשה על שני חלקיה. נטען כי חוות דעת המומחה מפורטת, מנומקת ונסמכת על החומר הרפואי והעובדות שהובאו בפני המומחה, כמו גם על ספרות רפואית עדכנית ולפיה אין להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית כתוצאה מפעולות שביצעה התובעת במהלך עבודתה.

אשר לשאלות ההבהרה, טען הנתבע כי השאלות נוגעות לעניין סוגיית הקשר הסיבתי, ואשר קיבלו מענה בחוות הדעת. בהתאם לקביעת המומחה, התובעת אינה סובלת מתסמונת תעלה קרפלית, ועל כן, גם אם התשובות על שאלות ההבהרה יהיו חיוביות, אין בכך כדי לשנות את התוצאה, ולכן אין טעם בהפניית שאלות ההבהרה. התובעת ויתרה בדיון על טענותיה באשר למיקרוטראומה צווארית, ולכן תלונותיה בידיים שמקורן בעמוד שדרה צווארי אינן מהוות פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראמה.

דיון והכרעה -

7. מינוי מומחה נוסף או אחר

במסגרת הנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, כב' השופטת ורדה וירט-ליבנה, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (מיום 10/9/19), הותוו כללים הנוגעים להליכים בהם מתמנים מומחים רפואיים. במסגרת ההנחיות נקבעו הכללים הבאים בנוגע למינוי מומחה נוסף או אחר:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה העוצה בתשובות אלה.

17. בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך.

18. בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון".

במאמרו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה כב' השופט (בדימוס) סטיב אדלר (ס' אדלר, מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה, המשפט ב' 199), נאמר כי פסילת מומחה הנה צעד חריג שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום". סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת היא כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע, כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה, או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן.

באשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה הרפואי שמונה, נמנו במאמר האמור, מספר סיבות וביניהן כאשר "בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה".

בפסק דינו של בית המשפט העליון רע"א 337/02 מזרחי – כלל חברה לביטוח בע"מ (מיום 13/3/2002) נקבע לעניין מינוי מומחה רפואי נוסף כי:

"המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נדרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות-דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על-כן בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות-הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות-דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו".

עוד נקבע בפסק הדין כי:

"פסילתו של מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב (ראו גם א' ריבלין תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים [3], בעמ' 583-577). לעומת זאת מינוי מומחה נוסף יכול שייעשה, כאמור, גם בכל אותם מקרים שבהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו. כשתתקבל חוות-דעתו של המומחה הנוסף, תעמודנה שתי חוות-הדעת – הישנה והחדשה – זו בצד זו, ועל השופט יהא להכריע בעת כתיבת פסק-הדין בדבר המשקל שהוא נותן לכל אחת מהן".

בעב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי – בן סימון (מיום 8/3/2010), נקבע כדלקמן:

"הנחיות הנשיא באשר למינוי מומחה רפואי נועדו ליתן מענה יעיל, מהיר וזול (למעשה ללא כל עלות לנפגע), לשאלות הרפואיות שבית הדין נדרש להן בבואו להכריע בשאלה המשפטית של הכרה בפגיעה כפגיעת עבודה.

לאור האמור, על בית הדין קמא להסתפק ככלל במינוי מומחה רפואי אחד. אחר קבלת חוות דעת המומחה מטעמו, שבה הוא פורש משנתו בתשובותיו לשאלות שנשאל, יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות, שהרי שאלות ההבהרה מחליפות את החקירה הנגדית של המומחה בבית המשפט.

במקרים המתאימים, בהעדר תשובה מניחת דעת של המומחה לשאלות ההבהרה, יש לאפשר להפנות אליו שאלות הבהרה נוספות; ובכך יש למצות, ככלל, את הליך מינוי המומחה".

ובנוגע למינוי מומחה רפואי אחר נקבע כי:

"מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה. לא על נקלה תיפסל חוות דעתו של המומחה, אלא צריך טעם ממשי לפסילתה; כמו - התעלמות חוזרת ונשנית מן המסכת העובדתית למרות ששימת הלב הופנתה לנסיבותיה, או התקבעות בדעה מסוימת חרף ההנחיה המשפטית שניתנה, או פגם אישי שנפל בנותן חוות דעת לבית הדין".

8. לאחר עיון בחוות הדעת, בבקשה ובתגובה לה, לא שוכנעתי כי מתקיימות בענייננו הנסיבות המצדיקות פסילת חוות דעתו של המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו ואף לא מומחה רפואי נוסף.

9. המומחה נתן מענה לשאלות שהוצגו לו על ידי בית הדין וערך דיון מפורט ומנומק בעניינה של התובעת. חוות הדעת מנומקת, והמומחה הסביר כיצד הגיע למסקנותיו. במסגרת זו, הבהיר המומחה כי הליקוי ממנו סובלת התובעת ביד ימין נובע ממחלה ניוונית בעמוד השדרה הצווארי, וכי למעשה התובעת אינה סובלת מתסמונת תעלה קרפלית ביד ימין:

"אני מתרשם כי מקור תלונותיה של התובעת גב' לילא סלימאן הוא על רקע מחלה ניוונית בעמוד שדרה צווארי עם עדות ללחץ על שורשים צוואריים בגבהים שונים.

ברשומה הרפואית שהועברה לידי לא נמצאו תלונות מכוונת של התובעת לקיומה של תסמונת תעלה כפית בידיה.

לא תועדה כל בדיקה גופנית מכוונת לאבחנה של תסמונת תעלה כפית. לא הייתה כל הפניה לטיפול בעניין תסמונת תעלה כפית.

כאמור, הסיבה לתלונותיה של התובעת נבעו מלחץ עצבי בגובה עמוד שדרה צווארי. עדות אלקטרופיסיולוגית לקיומה של תסמונת כפית גבולית ביותר, אינו מעיד על העובדה כי התובעת סובלת מתסמונת כפית".

10. בבסיס הבקשה עומדת למעשה הטענה, לפיה כביכול אוחז המומחה באסכולה מחמירה השוללת באופן עקרוני קיומו של קשר סיבתי בין תסמונת תעלה קרפלית לבין עבודתה של התובעת. אלא, שגם בקבלת הנחה זו (ואיני קובע זאת), הרי שמינוי מומחה אחר או נוסף בנסיבות העניין, רק מפאת עילה זו, אינו מוצדק מקום שלא נמצא כלל קיומו של הליקוי הנטען, והדיון שערך המומחה בשאלת הקשר הסיבתי, היה רק לנוכח השאלה שהופנתה אליו ולמען הזהירות בלבד.

11. שאלות ההבהרה –

לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו לשקול האם להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה, אם לאו, כבר נקבע בפסיקה כי:

"הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה יינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו". (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז/368).

כן נפסק כי:

"שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי שיש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון".(דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

12. לאחר עיון בבקשה, בשאלות ההבהרה שפורטו ובתגובה עליה, סבורני כי אין בשאלות שהתובעת מבקשת להפנות למומחה כדי להבהיר את קביעותיו של המומחה בנושא השנוי במחלוקת, כאשר חלק מהשאלות אף קיבל מענה ברור בחוות הדעת.

אשר לשאלה א' לשאלות ההבהרה, מדובר בשאלה תיאורטית שאינה מתאימה למסגרת שהותוותה לעניין שאלות הבהרה.

אשר לשאלות ב', ד' ו – ה' לשאלות ההבהרה, שאלות אלו קיבלו תשובות שליליות במסגרת התייחסות המומחה בחוות דעתו למצבה הרפואי של התובעת. המומחה קבע כי התובעת למעשה אינה סובלת מתסמונת תעלה קרפלית, וכי הליקוי ממנו סובלת ביד ימין נובע ממחלה ניוונית בעמוד השדרה הצווארי, שאינו נובע מתנאי עבודה ולא על דרך החמרת מצב:

"...אני סבור כי אין קשר סיבתי ולא על דרך החמרה בין תנאי עבודתה של גב' לילא סלימאן להתפתחות תסמונת תעלה כפית ביד ימין".

אשר לשאלה ג' לשאלות ההבהרה, השאלה מיותרת ואין בה כדי לתרום להבהרת חוות הדעת. ראשית, מן הטעם שלא נמצא כי התובעת סובלת כלל מן התסמונת. שנית, משום שממילא המומחה אינו קובע כי התובעת אינה מבצעת תנועות חוזרות של היד, אם כי מפנה לעבודה שבחנה גורמי סיכון להתפתחות תסמונת תעלה קרלפית, ולפיה נמצא כי גורמי סיכון אלו מתקיימים כאשר קיימות פעולות חוזרות שמלוות בכח: "תנועות חוזרניות של היד מלווה בכח - forceful repetition rate (ההדגשה אינה במקור, מ.ש)".

13. סוף דבר – הבקשה נדחית על שני חלקיה.

14. התובעת תודיע עמדתה לעניין המשך ההליכים בתיק בתוך 10 ימים מהיום. ככל שלא תעשה כן, תחשב כמי שמסכימה למסקנות שבחוות הדעת.

15. למעקב המזכירות בהתאם.

ניתנה היום, א' תמוז תש"פ, (23 יוני 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.