1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 4.9.2019 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה כי למערער נותרה נכות צמיתה בתחום הא.א.ג כדלקמן: 5% בגין ליקוי שמיעה, 10% בגין טנטון ו- 0% בגין הפרעה תחושתית.

רקע

2. המערער, יליד 1984, נפגע בתאונה ביום 20.10.2016 אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה. כמצוין בפרוטוקול - תיאור הפגיעה הוא: "נחבט בכדור בזמן משחק כדורגל" ומהות הפגיעה אשר הוכרה: "ליקוי הילתי ושמעותי מימין". יש להניח כי הכוונה היא לליקוי הולכתי ושמיעתי מימין.

3. ועדה מדרג ראשון קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 5% החל מיום 16.7.2017. ביום 28.10.2018 התכנסה הוועדה בהרכב המומחים – ד"ר רוזן גבריאל, מומחה א.א.ג, ד"ר גולדהמר גאולה – נוירולוגית וד"ר סלטי אליהו – אורתופד. הוועדה קבעה למערער 14.5% נכות יציבה החל מיום 16.7.2017, כדלקמן: 5% בגין ליקוי שמיעה ו- 10% נכות בגין טנטון. באשר לטנטון – ציינה הוועדה כי היא מקבלת בעניין זה את מסקנות ד"ר גולדשר, בחוות דעתו מטעם המערער.

4. על החלטת הוועדה מיום 28.10.2018 הגיש המערער ערעור לבית הדין, אשר נדון במסגרת תיק ב"ל 16817-12-18. ביום 17.6.2019 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ולפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן:

1. תעיין בחוות הדעת של ד"ר גולדשר מיום 17.7.18 ותתייחס במנומק לליקויים ולנכויות הנוספים שנקבעו בחוות הדעת בעניין "הפגיעה בתחושת העצב" ו – "הדלקת באוזן החיצונית".

הוועדה תדון בקשר הסיבתי בין אותם ליקויים לתאונה.

2. תזמן את המערער ובא כחו ותאפשר להם לטעון בעניין".

(להלן: "פסק הדין המחזיר").

5. ביום 4.9.2019 ובעקבות פסק הדין המחזיר, התכנסה הוועדה בהרכב המומחים – פרופ' אבישי גולץ, מומחה א.א.ג, ד"ר גולדהמר גאולה – נוירולוגית וד"ר סלטי אליהו – אורתופד.

החלטת הוועדה בהרכבה המחודש, היתה כדלקמן:

מדברי ב"כ המערער:

"לתובע יש פגיעה בעצב ודלקת עם הפרשות מהאוזן.

הירידה בשמיעה של התובע היא גבוהה יותר מ- 5%. לתובע כמעט חרשות מוחלטת באוזן ימין".

ממצאים בבדיקת הוועדה:

"מוסר על ירידה בתחושה, קיימת ירידה בתחושה באזור הרכה והקרקפת שמסביב לאפרכסת הימנית וכמו כן, חוסר תחושה באפרכסת עצמה".

אבחנות:

"טנטון, ליקוי שמיעה והפרעה תחושתית סביב אוזן ימין".

סיכום ומסקנות:

"הועדה קראה בעיון את החלטת בית הדין האזורי לעבודה בנצרת מיום 17.6.19 - לפיה התיחסה לחוות דעתו של ד"ר גולדשר מיום 17.7.18 ומתייחסת לליקויים באשר לפגיעה בתחושת העצב והדלקת באוזן החיצונית.

הועדה עיינה בבדיקות השמיעה מ- 12.12.16 מ- 23.1.18 ו- 26.6.18 – בדיקה אוטסקופית תקינה אין לראות הפרשות באוזן הימנית.

בנושא זה, יש לציין כי גם בחוות דעתו של ד"ר גולדשר לא נמצאה עדות לדלקת באוזן החיצונית. למעט, היצרות ואודם בתעלה.

גם ד"ר רוזן בוועדה הקודמת לא מצא כל סימנים של דלקת באוזן.

באשר לליקוי השמיעה כאמור, בתיקו 3 בדיקות שמיעה והנכות שנקבעה תואמת את הממוצע של שלושתם, בסף השמיעה בתדרי הבנת הדיבור.

הוועדה קובעת 0% לפי ס' 29(6) א בגין הפרעה תחושתית בלבד. ללא טיפול כרוני ייעודי לכאב נירופתי. כמו כן נכויות באשר לטנטון וליקוי שמיעה נשארות כפי שנקבעו בוועדה הקודמת. מפורט בהמשך."

החלטת הוועדה בקשר לנכות הצמיתה היתה:

5% בגין ליקוי שמיעה לפי סעיף 72(1) י ו לתקנות, 10% בגין טנטון לפי סעיף 72(4)ד' II ו – 0% נכות בגין הפרעה תחושתית לפי סעיף 29(6)א.

על החלטה זו הוגש הערעור אשר לפניי.

6. להלן עיקר טענות המערער:

א. בהתאם לפסק הדין המחזיר, היה על הוועדה להתכנס באותו הרכב. באופן מפתיע וללא כל הודעה מראש, התכנסה הוועדה בהרכב שונה כאשר מומחה בתחום הא.א.ג הוחלף ללא ידיעת המערער וללא אישורו.

מדובר בפעולה בלתי תקינה של המשיב ובפגיעה קשה בזכויות המערער.

ב. מן הראוי כי הגורם אשר התרשם מהמערער יהיה חלק מההחלטה בעניינו כפי שקבע פסק הדין ואין זה ראוי ליתן את זכות ההכרעה לבודק אשר לא ישב בוועדה קודמת ולא התרשם מהמערער. על כן, יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב כפי שנקבע בפסק הדין המחזיר.

ג. ככל שאין אפשרות להחזיר את התיק לוועדה באותו הרכב טרם מתן פסק הדין המחזיר, אזי יש להחזיר את ענינו של המערער לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש לחלוטין, אשר תתייחס באופן מנומק ומפורט לחוות דעתו של ד"ר גולדשר.

ד. למען הזהירות נטען כי הוועדה אשר התכנסה לאחר פסק הדין המחזיר, שגתה באופן ברור משלא נימקה את קביעתה ביחס לחוות דעתו של ד"ר גולדשר תוך התעלמות מהאמור בחוות דעת זו, הן בעניין ליקוי השמיעה, הן בעניין הפגיעה התחושתית והדלקת באוזן החיצונית.

יצוין כבר עתה כי בדיון אשר התקיים בערעור, חזר בו המערער מטענותיו לעניין ליקוי השמיעה, בשים לב לכך כי פסק הדין המחזיר אינו כולל הוראות בעניין זה.

7. להלן עיקר טענות המשיב –

א. כאשר מוחזר עניינו של המבוטח לדיון מחדש בפני הוועדה לעררים מכוח פסק דין, עם הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין. במקרה כזה, הביקורת השיפוטית של בית הדין על החלטת הוועדה תוגבל לבחינת השאלה, האם מילאה הוועדה אחר מצוות פסק הדין.

ב. לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. מעיון בפרוטוקול עולה המסקנה הברורה כי הוועדה קיימה את פסק הדין באופן מנומק ואין כל הצדקה להתערבות שיפוטית בהחלטה.

ג. נבצר מד"ר רוזן מומחה א.א.ג להמשיך את דיון בעניינו של המערער ועל כן הוא הוחלף בד"ר גולץ (במסגרת התשובה צוין כי ד"ר רוזן הוחלף בד"ר גולגהמר, אך בדיון תיקן ב"כ המשיב טענה זו). כאשר נבצר מאחד מפוסקי הוועדה להמשיך לדון בעניינו של המערער, מכל סיבה שהיא, אין כל מניעה להחליפו במומחה אחר מאותו תחום מומחיות.

ד. המערער אשר התייצב לוועדה בליווי בא כוחו, לא העלה כל טענה בפני הוועדה לעניין שינוי ההרכב והוא לא התנגד לשינוי האמור. על כן דין טענתו בהקשר הזה, להידחות על הסף.

ה. הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר משה גולדשר מיום 17.7.18 והתייחסה במנומק לליקויים שנקבעו בעניין הפגיעה בתחושת העצב ולדלקת באוזן החיצונית. אשר לדלקת באוזן החיצונית, ציינה הוועדה כי בדיקת האוטוסקופיה אשר בוצעה למערער הייתה תקינה וכי גם בחוות דעתו של ד"ר גולדשר לא נמצאה עדות לדלקת באוזן החיצונית, למעט היצרות ואודם בתעלה. כן ציינה הוועדה כי בבדיקת ד"ר רוזן בהתכנסותה הקודמת של הוועדה, לא נמצאו סימנים של דלקת באוזן.

אשר לליקוי השמיעה, הוועדה הסבירה כי הנכות שנקבעה תואמת את ממוצע שלוש בדיקות השמיעה אשר הונחו בפני הוועדה בסף השמיעה בתדרי הדיבור. לעניין הפרעת בתחושה - קבעה הוועדה למערער נכות בשיעור 0% בגין הפרעה תחושתית בלבד, ללא טיפול כרוני ייעודי לכאב נוירופתי וזאת לפי סעיף ליקוי 29(6)(א).

ו. הוועדה רשאית להעדיף את ממצאי בדיקתה על פני בדיקה אחרת, מדובר בהחלטה מנומקת וברורה ואין להתערב בה.

8. בדיון בערעור, אשר התקיים לפני כב' הרשמת מירב ניר שלו, הוסיף וטען ב"כ המערער, כי מפרוטוקול הוועדה עולה כי פרופ' גולץ לא בדק את המערער וכי הוא הסתמך על בדיקת ד"ר רוזן. נטען כי ב"כ המערער היה עמו בבדיקה ויכול להעיד על כך שפרופ' גולץ לא ערך בדיקה למערער.

כמו כן נטען, כי ב"כ המערער השיג בפני הוועדה על כך כי לא הודע לו מראש על החלפת ההרכב, והוא נענה בוועדה עצמה כי באפשרותו לפנות לבית הדין לעבודה אם הדבר לא מקובל עליו. כן נטען, כי מתשובת המשיב עולה כי לא מדובר בנבצרות של ד"ר רוזן אלא כי לא היה באפשרות ד"ר רוזן להופיע לוועדה באותו היום שבו התכנסה.

ב"כ המשיב ביקש לשוב ולבחון את עמדת המשיב בשים לב להחלטה אשר התקבלה ביום 12.1.2020 בבר"ע (ארצי) 52739-06-19 המוסד לביטוח לאומי - מלכה רובינוב חלדרוב, וכן את הסיבה בגינה נבצר מד"ר רוזן מלשבת בוועדה.

כן הודיעו ב"כ הצדדים בדיון: "אנו מסכימים כי ככל שבאפשרות ד"ר רוזן לשבת בועדה, יוחזר עניינו של המערער לועדה באותו הרכב שבו התכנסה ביום 28/10/18 על מנת שתפעל בהתאם להוראות פסק הדין מיום 17/6/19 במסגרת תיק ב.ל 16817-12-18. פרוטוקול הועדה מיום 4/9/19 לא יונח בפניה".

9. לאחר הדיון ובהתאם להחלטה שניתנה, הגיש המשיב הודעה ובה מסר כי נבצר מד"ר רוזן לשבת בוועדות לצמיתות כיוון שפרש לפנסיה עובר להתכנסות הוועדה ביום 4.9.2019. בנסיבות אלו, הוחלף ד"ר רוזן בפרופ' גולץ. כן נמסר כי על פי תרשומת פנימית הודע על כך לב"כ המערער, אולם לא עלה בידי המשיב לאתר את הפנייה. כן הודע כי על אף שהמערער ובא כחו לא הביעו בדיון בפני הוועדה התנגדות להתכנסות הוועדה בהרכב אחר, ומחמת הספק ונוכח העדר קיומו של המכתב, "מסכים המשיב כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית באותו הרכב שהתכנס בעקבות פסק הדין (הוועדה שהתכנסה ביום 4.9.2019) על מנת שתבצע בדיקה קלינית בנושא דלקת באזניים ותשקול את החלטתה מחדש".

בתגובה, הודיע המערער כי הוא עומד על ערעורו וכי יש להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב חדש, כך שהחלטת הוועדה לעררים נשוא ערעור זה לא תעמוד בפניה, וזאת לאור ההתנהלות אשר חרגה באופן ברור מהוראות פסק הדין ומשום שלא הודע למערער על שינוי ההרכב, כפי שנדרש.

10. דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להתקבל בחלקו.

11. בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, במסגרת ערעור על החלטות וועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו בין היתר עב"ל (ארצי) 1004/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213, 1999). עוד נפסק בהקשר זה, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הינן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של הוועדה, וכי בית הדין אינו מתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22.6.06), כשאחת החובות המוטלות על הוועדה לעררים, שהינה גוף מעין-שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-1318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60).

12. בפסק הדין אשר ניתן ביום 12.1.2020 בבר"ע (ארצי) 52739-06-19 המוסד לביטוח לאומי - מלכה רובינוב חלדרוב, קבע בית הדין הארצי את הכללים הבאים, אשר יפים לענייננו:

"הכלל הוא כי ועדה רפואית תדון בעניינו של מבוטח מתחילתו ועד תומו. במקרים חריגים בהם קובע בית הדין כי יש להחליף את הרכב הוועדה כולה, חברי הוועדה החדשים דנים בעניין מראשיתו ואינם כפופים להליכים אשר התנהלו בפני הוועדה בהרכבה הקודם. במקרים המתאימים אף ניתן להורות כי הוועדה החדשה לא תחשף לפרוטוקולים ולמסמכים בגין אותם הליכים קודמים

במקרים, דוגמת המקרה הנדון, בהם במהלך ההתדיינות בעניינו של מבוטח נבצר מחבר ועדה יחידי להמשיך בתפקידו, נקבע בפסיקה באופן ברור, וכך אף פסק בית הדין האזורי, כי אין צורך בהחלפת הרכב הוועדה כולה וכי ניתן להסתפק בהחלפת חבר הוועדה אשר מנוע מלהמשיך ולכהן בוועדה.

אשר לשאלה האם יכולה הוועדה במקרים אלו להמשיך מן המקום בו הפסיקה עובר להחלפת אחד מחבריה, או שמא עליה לדון בעניין מראשיתו, דעתנו היא כי על הוועדה בהרכבה המחודש לדון בעניין מראשיתו.

החשיבות של הכלל הקובע כי עניינו של מבוטח יידון בפני אותו ההרכב מראשית עד אחרית ידועה ומובנת. תכליתו של כלל זה להבטיח כי המבוטח יזכה לבירור יסודי ומלא של תביעתו וכי תינתן לו הזדמנות לטעון בצורה סדורה את כל טענותיו. לפיכך, גם כאשר מוחלף רק אחד מתוך חברי הוועדה יש לדון בעניינו מראשיתו.

אשר לשאלה אם במסגרת זו יש לבצע בדיקה רפואית חדשה – נקודת המוצא היא שמדובר בעניין המסור בראש ובראשונה לשיקול דעת רפואי, בדיוק כפי ששאלת היקף הבדיקה של מבוטח (אם בכלל) שעורר לראשונה לוועדה מסורה לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה. נזכיר כי בנסיבות מסויימות אף יתכן כי הדיון לפני הוועדה יתקיים על יסוד מסמכים בלבד. ולענייננו, יש להבחין בין התחום לגביו הוחלף המומחה לבין התחומים הנוגעים למומחים האחרים. מקום בו המומחה שהוחלף ערך בדיקה, מתבקש כי המומחה החדש שבא תחתיו יבדוק אף הוא את המבוטח, אלא אם כן ניתן טעם רפואי לאי עריכת הבדיקה. אשר לתחומים הנוגעים למומחים האחרים – שאלת הצורך בעריכת בדיקה חוזרת מסורה לשיקול דעתה הרפואי של הוועדה.

אשר לשאלת חיסיון הפרוטוקולים - דעתנו היא כי אין למנוע מחברי הוועדה בהרכבה החדש חשיפה לפרוטוקולים של ההרכב הקודם. בית הדין מורה על חסיון פרוטוקולים במקרים בהם נפל פגם בעבודת הוועדה. שונה הדבר מקום בו השינוי שחל בהרכב הוועדה נבע מהנבצרות של אחד מחבריה. במקרה כזה אין צורך בחסיון הפרוטוקולים. על אחת כמה וכמה במצב העניינים הנתון, בו חלק מחברי הוועדה בהרכבה החדש השתתפו בדיונים הקודמים".

(ההדגשות אינן במקור).

13. בעניינינו, נבצר מד"ר רוזן לדון בעניינו של המערער בעקבות פסק הדין המחזיר. בנסיבות אלו ועל פי הפסיקה, אין צורך בהחלפת הרכב הוועדה כולה וניתן היה להסתפק בהחלפתו בפרופ' גולץ, כפי שנעשה.

14. עם זאת, היה על הוועדה לדון בעניינו של המערער מראשיתו;

לאור האמור ולאור פסיקת בית הדין הארצי בעניין מלכה רובינוב חלדרוב, ולו למען הסדר הטוב ולמען הסר ספק, יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתדון בערר מחדש.

בנסיבות העניין, לא שוכנעתי כי הוועדה נעולה בדעתה ולכן לא מצאתי הצדקה לשינוי הרכב הוועדה.

15. בנסיבות העניין, על המשיב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪ וזאת תוך 30 יום.

16. ככל ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו ניסן תש"פ, (20 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.