1. זו בקשה להטלת עיקולים זמניים במעמד המבקש בלבד בגין תביעה שהגיש נגד המשיבים על סך 317,099 ₪.
2. לאחר עיון בבקשה, בכתב התביעה ובמסמכים המצורפים אליהם, אינני מוצא מקום לתת צו עיקול זמני.
3. הלכה פסוקה היא כי עיקול זמני אנו ניתן 'על דרך השגרה' בתובענות לתשלום סכום כסף וכי שומה על המבקש לסמוך את בקשתו על "מסמך" או "ראיות מהימנות אחרות", כאשר עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, שומה על בית המשפט לייחס משקל רב מבעבר לאיכות הראיות שיש בהן כדי לתמוך בבקשת העיקול. בנוסף, נדרש ביהמ"ש לאזן בין האינטרסים של שני הצדדים, בין האינטרסים של התובע להגשים את הזכויות כפי שיקבעו בפסק הדין העתיד להינתן לבין אינטרס הנתבע שזכות הקנין שלו לא תפגע כשאין הצדקה לכך. כמו כן, יש לבחון אם קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.
4. על-פי תקנה 374(ב) לתקנות סד"א, יש להוכיח, בראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. אכן, כבר נפסק כי תוחלת ההכבדה שיש להוכיחה בגדרי העיקול הזמני, היא הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים, אלא שגם בהינתן שמדובר ברף נמוך, עדיין יש לבססו. בחינת יסוד ההכבדה נעשית על רקע נסיבותיו הפרטניות של המקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצדו.
5. בענייננו, נטען לקיומו של חוב "ישן" שלא נפרע. לא ברור מה הדחיפות בקבלת צו במעמד צד אחד להבטחת גביית חוב ישן כאמור. נוסף על כך, בכל הנוגע ליכולתם של המשיבים לשלם את אשר ייפסק נגדם, ככל שיפסק, נטענו טענו כלליות בלבד. לא נטען בבקשה כי המשיבים עומדים להבריח נכסים. הטענה לקיומו של חוב ישן שלא נפרע אין בה כשלעצמה כדי ללמד על כוונה להבריח נכסים. אמנם שיעורו של הסכום הנתבע עשוי לשמש אינדיקציה לקושי לממש את פסק הדין, אולם הדבר נכון כאשר מתקיימים שאר התנאים המצדיקים הטלת העיקול וזה לא המקרה. יש לזכור, כי בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ותיקון תקנות סד"א, הוחמרו הדרישות לקיומו של יסוד ההכבדה, ועתה נדרשות ראיות מהימנות לכאורה לכך שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין לכשינתן. בעת בחינת יסוד זה, לא יבחן בית המשפט את השאלה האם אי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין, אלא האם קיימות ראיות מהימנות לכאורה כי אי מתן הצו עשוי להכביד על ביצוע פסק הדין (להרחבה ראו: ת"א (עכו) 28770-11-16 רוני מועלם נ' אלון הכרמל 2004 בע"מ (20.03.2017)).
6. מכל האמור ומבלי להידרש לתנאי הראשון של סיכויי התביעה, אני קובע, כי המבקש לא עמד ברף הראייתי הנדרש להוכחת יסוד ההכבדה.
7. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה למתן צו עיקול זמני.
8. המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לב"כ המבקש.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תש"פ, 27 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.