לפני בקשת התובע למתן פטור מאגרה עקב מצבה הכלכלי.

התובע עתר לחיוב הנתבעת בסך של 14,954 ₪ בגין נזקים ממוניים שנגרמו לו על ידי הנתבעת.

1. בהתאם לסעיף 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות").. על פי תקנה 14(א) לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ו-2007:

"(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

(א1) נתבע הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה בעד בקשה בכתב בהליך אזרחי, יגיש עם כתב בי-דין הראשון בקשה לפטור מאגרה בצירוף המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א)."

התובע צרף את המסמכים הנדרשים בהתאם לתקנות.

2. תקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט אגרות התשס"ז-2007, קובעת את התנאים לפטור מאגרה:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד; ואולם לעניין בקשה לפטור מתשלום אגרה בעד בקשה בכתב בהליך אזרחי בית המשפט לא יידרש לשאלה האם הבקשה בכתב מגלה עילה. "

על פי תקנה זו על המבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח שני תנאים מצטברים:

האחד – היעדר חוסר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה;

השני – כי התביעה מגלה עילה.

רק בהתקיים שני התנאים המצטברים דלעיל, רשאי בית המשפט להיעתר לבקשת תובע ולהורות על מתן פטור מתשלום אגרה.

לעניין זה יפים סיכומם של דברים אשר הובאו לאחרונה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי תא (י-ם) 35270-09-11 סהר-ינאי שוקר נ' inspecs ltd (פסק הדין מיום 10/11/11):

"בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות האגרות מגלמת איזון בין האינטרסים הנוגדים בסוגיה זו. אכן נכון, "... נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד, שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך, מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין לעבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה". (עניין מונדז לעיל, פסקה 9 לפסק הדין). לפיכך, פטור מתשלום האגרה יינתן מקום בו שוכנע בית המשפט כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה וסיכוייו של ההליך אותו יזם המבקש, להתקבל. התנאים לפטור – מצב כלכלי קשה וסיכויים טובים להצלחת ההליך – מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם בנבו, 17.1.2007). בעניין זה ראוי להדגיש, כי משמעות הנטל המוטל על המבקש להוכחת קיומן של התנאים הקבועים בתקנות האגרות למתן הפטור, הינו כי על המבקש " ...לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות". (שם). ודוק, על המבקש פטור מאגרה לתמוך את בקשתו בתיעוד בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה ואין די באמירות בעלמא. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי, והתקנות מחייבות אותו ליתן פרטים מלאים ומפורטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החדשים האחרונים שקדמו לבקשה (תקנה 14(א) לתקנות האגרות)." (שם בעמ' 3-4 לפס"ד).

3. לאחר שבחנתי את הבקשה ואת כל המסמכים שהוגשו, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל.

במקרה זה שלפנינו התובע הוכיח בדרגה סבירה, דבר העדר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה.

התובע הוא משמורן יחיד לשלושה ילדים, משכורתו אינה גבוהה, והוא נושא בתשלום שכ"ד גבוה. לנוכח ההוצאות הגבוהות מההכנסות לתובע תיקים בהוצל"פ וחובות לגופים שונים. לתובע אין כל נכסים והוא מתפרנסת רק מעבודתו כטבח.

4. באשר לסיכויי התביעה - התביעה מגלה עילה לכאורה לנזק ממוני לתובע.

בבחינת התנאי המשפטי של עילת התביעה, אין בית המשפט נכנס לעמקם של דברים והבחינה היא לכאורית על מנת לוודא כי אין מדובר בהליך חסר סיכוי. אין כל סיבה לקבע בשלב זה שאין לתובע עילת תביעה וההליך חסר סיכוי. בפרט כך, שמדובר בבית משפט לתביעות קטנות.

אשר על כן, לאור האמור, אני מורה לפטור את התובעת מתשלום אגרה.

לנוכח פטור התובע מאגרה, אין צורך להיזקק לבקשה להקטין את סכום התביעה.

ניתנה היום, י"ג חשוון תש"פ, 11 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.