רקע

1. ביום 22.10.19 הגיש המבקש בקשה לביטול צו הריסה מינהלי שהוצא על ידי המשיבה ביום 3.10.19 (להלן: "צו ההריסה המינהלי") בקשר לעבודת בניה – חומת בטון באורך כולל של כ- 55 מ"א + גדרות רשת מעליה (להלן: "החומה"), שבוצעה על ידו בקרקע חקלאית הידועה כגוש 20293 חלקה 2 באדמות מעלה עירון (להלן: "המקרקעין").

2. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי יש מקום להורות על עיכוב ביצוע הצו עד לדיון במעמד שני הצדדים, בכפוף להפסקת הבניה לאלתר, והמשיבה נדרשה להגיש תגובתה לבקשה עד ליום 27.10.19

3. דיון בבקשה במעמד הצדדים נקבע ליום 24.11.19, זאת לאחר שנעתרתי לבקשת המשיבה למתן ארכה להגשת תגובתה.

טענות המבקש

4. בבקשתו בכתב ובהופעתו בפני ביחד עם המהנדס מטעמו מר מוחמד ג'עס, מי אשר הסתבר כי ייעץ לו בדיעבד, לאחר שהחומה כבר הוקמה, העלה המבקש את הטענות כדלקמן:

א. המקרקעין הנדונים נרכשו על ידו לשם נטיעת מטע זיתים ומאחר שהיה בהם שיפוע הגורם לסחף של חלק מהאדמה בתקופות גשומות, הוא הקים בה את החומה והתכוון למלא את השטח באדמה וזבל כהכנה לנטיעת המטע.

ב. מדובר בבניה הפטורה מהיתר .

ג. "כל הגדרות שנבנו בכל הארץ, אף אחת לא עם היתר בניה".

5. לבקשת המבקש צורפו תצלומי המקרקעין, צו ההריסה המינהלי ומסמך הנושא את הכותרת "הקמת פרגולה ללא היתר" (ולא צורפו אליה תצהיר לאימות העובדות ו/או תצהיר של מהנדס שיהא בו כדי ללמד על כך שהיתר בניה כחוק נמצא בהישג ידו של המבקש, כנדרש במקרים כגון דא).

עמדת המשיבה

6. בתגובתה בכתב לבקשה, כמו גם בטיעוני בא כוחה בדיון שהתקיים בפני, טענה המשיבה כי:

א. אחד התנאים המהותיים המנויים בתקנה 7 לתקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) תשע"ד-2014 (להלן: "תקנות הפטור"), לקבלת פטור מהיתר לגדר בשטח חקלאי הוא החומר ממנו בנויה הגדר. תקנה 7(א)(3) קובעת כי גדר בשטח חקלאי הפטורה מהיתר, תוקם מחומרים קלים. בהעדר מחלוקת על כך שהחומה נושא צו ההריסה המינהלי נבנתה מבטון, אזי ברי כי מדובר בבניה לא חוקית שהתבצעה מבלי שניתן לה היתר כחוק.

ב. התנאים הקבועים בחוק התכנון והבניה אינם מתקיימים ואין שום עילה המצדיקה את ביטול הצו.

ג. מדובר בבניה שמטרתה שינוי פני הקרקע והיא כבר השחיתה את פניה. לא מדובר בעבודה שבוצעה לצורך עיבוד חקלאי.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

7. צו הריסה מינהלי הינו מכשיר רב עוצמה אותו מסר המחוקק בידי רשויות התכנון והבניה. מדובר בצו המאפשר פגיעה בקניינו של אדם, ללא צו שיפוטי ובהליך מינהלי גרידא. מאחר שמדובר בסמכות מרחיקת לכת, חייבים המופקדים על ביצועה להישמר מפני הפעלתה שלא כדין. לשם כך קבע המחוקק תנאים, נהלים והליכים בהם חייבים לעמוד גם יו"ר הועדה המקומית (שהינו בעל הסמכות המקורית) וגם יו"ר הועדה המחוזית (הרשאי ליטול אותה לעצמו), בטרם יפעילו סמכותם זו.

8. סעיף 221(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 מסמיך את יו"ר הועדה המקומית או המחוזית, במקרים מתאימים, ליתן צו הריסה מנהלי, אף מבלי שהתנהל הליך פלילי נגד מבצע עבירת הבניה. סעיף זה נחקק בשעתו על רקע תופעת הבניה הבלתי חוקית, השלכותיה מרחיקות הלכת, פגיעתה הקשה בשלטון החוק ובסדר הציבורי והקשיים הכרוכים במלחמה בתופעה זו ובמיגורה, בהתחשב בהתמשכות ההליכים המשפטיים בעבירות מסוג זה.

9. תכליתו של צו ההריסה המינהלי היא להסיר בניה בלתי חוקית המצויה בשלביה הראשונים, לשם מניעת היווצרות עובדות מוגמרות בשטח (ר' רע"פ 5584/03 מאיר פינטו ואח' נ' עיריית חיפה (1.12.04); רע"פ 5738/00 סלאמה סלאמה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים (24.10.00)).

משניתן צו הריסה כדין, נודעת חשיבות מרובה לביצועו במסגרת המועד הקבוע לביצוע (ר' רע"פ 1288/04 נימר נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (9.3.04).

עוד נקבע בפסיקה כי עיכוב ביצוע צו הריסה יינתן רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כאשר היתר הבניה נמצא ב"הישג יד" (ר' רע"פ 2341/14 קבועה סלים נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה (28.5.14) ורע"פ 1651/09 מחמוד יוסף עבאסי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים (23.02.09)). משכך, הוגבלה סמכותו של בית המשפט להתערב בשיקול דעתו של מוציא הצו, לטעמים מצומצמים למדי והנטל להוכיח כי אלה מתקיימים, מוטל על הטוען לביטול הצו. לעניין זה יפים דברי כב' השופט א. שוהם ברע"פ 2958/13 תייסיר סבאח נ' מ"י (8.5.13):

"הצו שבו עסקינן הינו "צו הריסה מינהלי" וכפי ששמו מעיד עליו, אין הוא בגדר אקט עונשי, אלא שמדובר בצו שחלים עליו כללי המשפט המינהלי (רע"פ 1088/86 מחמוד נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגליל המזרחי, פ"ד מד(2) 417 (1990); ע"פ 874/78 סואעד נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגליל המרכזי, פ"ד לה (1) 678 (1980))... נזכיר, כי בהתאם לעילות המנויות בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, יפעיל בית המשפט ביקורת שיפוטית על צווי הריסה מינהליים, באופן מצומצם למדי. העילה הראשונה, דורשת כי יוכח לבית המשפט כי הבניה נעשתה כדין, והעילה השנייה, עניינה בכך כי ביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת (רע"פ 5285/12 מורחי נ' יו"ר הועדה לתכנון ובניה תל אביב-יפו [פורסם בנבו] (21.8.2012))".

מן הכלל אל הפרט

10. במקרה שלפני, אין חולק על כך שמדובר בבניה ללא היתר של חומה שבנייתה טרם הסתיימה. במצב דברים זה מדובר בצו הנדרש לשם מניעת עובדה מוגמרת בשטח (ר' התצלומים שצורפו לתגובת המשיבה).

11. הוראת החוק המתירה לבית המשפט לעכב ביצועו של צו הריסה מנהלי מצויה בסעיף 228 לחוק התכנון והבניה.

תקנה 2(ג) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), תש"ע-2010 קובעת כיצד יש להגיש בקשה שכזו:

"הבקשה תיתמך בתצהיר לאימות העובדות העומדות בבסיסה;

בקשה הכוללת טענות עובדתיות, לרבות הטענה כי קיים סיכוי

ממשי כי היתר הבנייה יינתן בתוך פרק זמן קצר, תיתמך גם

בתצהיר של איש המקצוע המטפל בהליך הרישוי, ויצורפו אליו

העתקים של כל המסמכים הנוגעים לעניין".

המבקש לא צירף לבקשתו תצהיר לאימות העובדות העומדות בבסיסה וגם לא תצהיר של

איש מקצוע המטפל בהליך הרישוי של החומה או כל מסמך אחר הנוגע לעניין. כל שהובא

בפני היה עדות המהנדס שאת שירותיו שכר המבקש בדיעבד, ואשר מניח בטעות כי מדובר

בבניה הפטורה מהיתר.

12. המבקש גם לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת טענת המהנדס מטעמו בדבר "אכיפה בררנית" מצד המשיבה ("כל הגדרות שנמצאות בכל הארץ, אף אחת לא עם היתר בניה") ולא הציג בפני אף לא ראשית ראיה שתתמוך בטענה זו. לפיכך לא נותר לי אלא לדחות טענתו זו גם כן (ר' למשל ע"פ (י-ם) 35911-10-16 עסאם אבו אלתין נ' מדינת ישראל (10/7/17)).

סוף דבר

13. מפני כל הטעמים שפורטו לעיל ולאחר שנתתי דעתי גם לבקשת המבקש שתינתן לו ההזדמנות "לעשות כל מה שיבקשו ממנו כי הוא לא התכוון לעבור על החוק", או "שתימצא איזו נוסחא באמצע, אולי לקבל איזה קנס", דומני כי אין מנוס מדחיית הבקשה.

הנני מחליטה אם כן לדחות את הבקשה לביטול הצו.

הצו יבוצע על ידי המשיבה בתוך 60 ימים מיום נמצאת ההחלטה לידיה.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים בפקס ובדאר רשום.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תש"פ, 27 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.