בפני

כבוד השופטת מגי כהן

מבקשים

דגמי הוריהן

נגד

משיבים

מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן - פקודת התעבורה) בה נפסל המבקש ע"י קצין משטרה לתקופה של 30 יום בגין ביצוע עבירת שכרות.

על פי עובדות כתב האישום בתאריך 14.10.19 בשעה 03:20 נהג המבקש ברכב מסוג פג'ו מס' רישוי 8883878 (להלן: הרכב ) בכביש 431 ק"מ 10 בשכרות, כאשר על פי בדיקת הנשיפה נמצאו 123 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף העולה על ריכוז של 50 מק"ג שנקבע בפקודה לגבי המבקש, וזאת בניגוד לסעיפים 62 (2), 64 ב (א) (3 א) וסעיף 39 (א) לפקודה.

ב"כ המבקש טוען כי המבקש כופר בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, הקצין פסל אותו עקב סיווגו של המבקש כנהג "אוכלוסייה מיוחדת" ולא הוכח מסוכנות , הכמות שנמדדה הינה מזערית, המבקש השתחרר מצה"ל לפני מספר ימים והוא זקוק לרישיון נהיגה לחיפוש מקום עבודה.

במהלך הדיון ציין ב"כ המבקש כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה וטען לעניין המסוכנות, תוך שהוא חוזר על הטענות שהוא העלה בבקשה ומוסיף כי, הקצין לא הפעיל את שיקול דעתו ופסל את המבקש באופן אוטומטי לתקופה מקסימלית של 30 יום.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין להתייחס בסלחנות, שכן המבקש שייך ל"אוכלוסייה מיוחדת" ולא בכדי המחוקק קבע ריכוז אלכוהול מוקטן לאוכלוסייה זו, וכמות האלכוהול שנמצאה בגופו של המבקש עולה פי 2 מהכמות המקסימלית המותרת ל"אוכלוסייה מיוחדת".

לאחר שעיינתי בבקשה ובתיק המשטרה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת מהנימוקים הבאים:

כאמור, אין המבקש חולק על קיומן של ראיות לכאורה.

בנוגע למסוכנות של נהג היא נמדדת באמצעות שני מקורות:

כבוד השופט מלץ בבש"פ 513/88 "מדינת ישראל נ' רז" קבע:

"השאלה המרכזית במקרים כגון אלה היא, האם נהיגתו של הנהג המעורב מסכנת את בטחון הציבור בדרכים. על אלה ניתן ללמוד משני מקורות : התנהגותו של הנהג בתאונה הנדונה, והתנהגותו בדרכים בדרך כלל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות".

באשר לנסיבות ביצוע העבירה מעיון בנסיבות המקרה, ציין רס"ל קפלן קאי כי במהלך מחסום שכרות הבחין ברכב מול מגיע לכיוונו בנסיעה כאשר הרכב ביצע פרסה במחסום, נסע אחרי הרכב הנ"ל תוך הפעלת אמצעים והרכב נעצר בשטח עפר.

עוד ציין, כי למבקש נמצאה אינדיקציה של 120 מק"ג ושעל פי בדיקת הנשיפה נמצאו 123 מק"ג בליטר אוויר נשוף. עוד הוסיף, כי ברכב הייתה נוסעת נוספת.

מעיון בגיליון הרשעותיו של המבקש עולה כי, הוא הוציא רישיון נהיגה בשנת 2017, צבר לחובתו 4 הרשעות קודמות, אחרונה ממאי 2019 בגין נהיגה שלא בכיוון החץ. כמו כן בעברו אף עבירה של נהיגה בחוסר זהירות.

לאחר שבדקתי את נסיבות אירוע שהמבקש (בשים לב שהמבקש לא חולק על קיומן של ראיות לכאורה), עשה פרסה במחסום השכרות, מסיע נוסעת ברכב, כמות גבוה באלכוהול שנמדד, וותק קצר בנהיגה, עברו התעבורתי הכולל עבירות שיש בהם סיכון כגון: נהיגה בחוסר זהירות, כמות גבוהה של אלכוהול שנמצאה בגופו, מצאתי שקיים סיכון רב בהמשך נהיגתו.

המבקש שייך ל"אוכלוסייה מיוחדת" והמחוקק מצא במקרים כאלה הצדקה להפחית את כמות האלכוהול. במקרה זה, שילוב של כמות גבוהה עם וותק קצר בנהיגה ועבר יחסית מכביד ליחס הוותק, מהווה סיכון והצדקת החלטת הקצין לפסול אותו ל- 30 יום וזאת על אף שעמד במבחני ביצוע בהצלחה.

בדקתי את פסקי הדין שהגיש ב"כ המבקש ובהם בתי משפט מצאו הצדקה בהטלת פסילה מינהלית, אם כי מצאו להקטין את תקופת הפסילה מנימוקים שונים. כך למשל, בע"ח 31877-09-13 – תאונת דרכים ושכרות- נותרה תקופת הפסילה של 30 יום ובדגש לוותק רב של הנהג של 16 שנים, להבדיל מהמקרה שבפניי.

בע"ח 4462-09-17 צומצמה תקופת הפסילה עקב נסיבות מיוחדות (סידורים לחתונה), כאשר כאן לא מצאתי נסיבות מיוחדות.

בתיק מס' 721-08-19 צומצמה תקופת הפסילה כי הנהג היה קרוב לגיל הבגרות, אולם כאמור בכל המקרים האלה מצאו בתי המשפט שיש הצדקה לפסול את הנהג.

אני סבורה כי יש הצדקה בהשארת הפסילה לתקופה של 30 יום וכי לא נפל פגם בשיקול דעתו של הקצין הפוסל ואיני מוצאת עילה להתערב בהחלטתו.

מכל האמור לעיל הבקשה לביטול הפסילה המנהלית נדחית.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים ותחזיר את התיק למשטרה ואת פסקי הדין לב"כ המבקש.