בפני | כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי | |
תובע | איתן נמני | |
נגד | ||
נתבעים | 1.מוחמד עמאר 2.סאלח עמאר |
פסק דין |
לטענת התובע הנתבע 1 התחייב למסור לידיו את הרכב שרכש בתוך שבוע וחצי מיום העסקה אלא שלמעשה עד היום למרות שהועברה התמורה לא סיפק הנתבע 1 לתובע את הרכב שרכש.
במהלך התקופה קיבל התובע לידיו כלי רכב חלופיים עד להעברת הרכב שרכש.
לטענת התובע שילם לנתבע 1 סך של 16,800 ₪.
בנסיבות אלה הוגשה התביעה לביטול עסקה והשבת התמורה בשל הפרת ההסכם מצד הנתבע 1 וכן לפיצוי בגין עגמת נפש.
לגופה של התביעה, טוען הנתבע 1 כי סכום העסקה עמד על 13,000 ₪ וכי חל עיכוב בהעברת הבעלות ברכב לתובע מאחר שזה נרכש משיקום ונדרשים בו תיקונים שונים. לטענתו, התובע לא רצה לרכוש בסופו של דבר את הרכב המדובר והוצע לו רכב אחר תחתיו.
מובהר כי טענות אלה אינן נדרשות לצורך הכרעה במחלוקת שבפניי. יתרה מזאת על-פי דברי הצדדים הוגשה בגין אותן טענות תלונות הדדיות במשטרה.
על פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.
דיון ומסקנות:
עד היום לא סיפק הנתבע 1 את הרכב לתובע.
נעשו נסיונות במהלך הזמן להציע לתובע רכב אחר, אלא שהצדדים לא הגיעו בעניין זה להסכמה.
בנסיבות אלה משלא סופק הרכב לפי ההסכם הפר הנתבע 1 את ההסכם שבין הצדדים ולפיכך זכאי התובע להשבה של התמורה ששולמה ולפיצוי כספי.
מהקלטת שיחה שבין רעייתו של התובע לנתבע 1 עולה כי הנתבע 1 אישר ששולמו לו 16,800 ₪ (עמ' 3, ש' 25).
זאת ועוד ממסמך ת/1 עליו חתם הנתבע 1 בכל פעם שקיבל כסף מאת התובע, עולה כי הנתבע 1 מאשר קבלת כספים 3 פעמים: פעם אחת על סכום של 10,000 ₪; פעם שניה על סכום של 3,000 ₪ ופעם שלישית נרשם "קיבלתי את כל הסכום". יש בכך כדי לאשש גירסת התובע כי שולם סכום מעבר ל- 13,000 ₪ וזאת בשונה מכפי שביקש הנתבע 1 לטעון.
יש אפוא להורות על השבה של 16,800 ₪.
לאור הפרת ההסכם מצד הנתבע 1 ובשל חלוף הזמן מאז העסקה והנסיונות החוזרים לקבל כל רכב חלופיים או לפתור את הבעיה בדרך של קבלת רכב אחר, שלא צלחו אני מוצא לפסוק לתובע פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון (סע' 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), סך של 5,000 ₪.
הנתבע 2, שהוא אביו של הנתבע 1 הוא בעלים של המוסך בו עובד הנתבע 1 כשכיר. לטענת הנתבע 2 הוא לא צד לעסקה והמוסך שלו הוא לא צד לעסקה. לטענתו, החותמת של המוסך הושמה על-ידי בנו הנתבע 1 וכי הוא עצמו לא ידע מכך (עמ' 5, ש' 19).
יש לראות הטענה של הנתבע 2 כי חותמת המוסך הוטבעה על טופס התשלומים בין התובע לנתבע 1 ללא הרשאה שלו כבעלים של המוסך.
בנסיבות אלה אני מוצא כי לא עומדת לתובע עילת תביעה נגד הנתבע 2. ואולם, מאחר שחותמת המוסך היתה על גבי הטופס באופן שיכול היה התובע להניח כי המוסך קשור בעסקה, תידחה התביעה נגד הנתבע 2 ללא צו להוצאות.
התוצאה:
אני מורה על ביטול עסקת רכישת הרכב ומורה לנתבע 1 לשלם לתובע 21,800 ₪ בתוספת 750 ₪ הוצאות משפט וזאת תוך 30 ימים מהיום.
התביעה נגד הנתבע 2 נדחית ללא צו להוצאות.
התובע מחזיק ברכב של הנתבע 1 מסוג יונדאי אקסנט. החזקת הרכב היא כדין מכוח זכות עכבון שיש לתובע נגד הנתבע עד שהנתבע 1 ישלם לתובע את הסכום שנפסק.
מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מים המצאת פסק הדין לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.
ניתן היום, כ"ד טבת תש"פ, 21 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
21/01/2020 | פסק דין שניתנה ע"י אורן כרמלי | אורן כרמלי | צפייה |
05/04/2022 | החלטה על בקשה של תובע 1 העברת חזקת הרכב | אורן כרמלי | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | איתן נמני | |
נתבע 1 | מוחמד עמאר | |
נתבע 2 | סאלח עמאר |