לפני בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 11.07.2019 בתיק הוצל"פ 18-10598-11-8.

ביום 11.07.2019 ניתנה החלטה על ידי כב' הרשמת ההוצאה לפועל ד' פסו- ואגו ולפיה "בהינתן כי אין בידי צדדי ג' אסמכתא או עילה ממשית לביטול הליך הכינוס והיות ולחייבת המנוחה זכויות, באשר לנכס מקרקעים, אני דוחה את ברשת צדדי ג' לביטול הליך הכינוס."

לטענת המבקשים החלטה זו לא הובאה לידיעתם וממילא ימים ספורים בלבד לאחר שנתקבלה אצלם הם הגישו את בקשה וזאת לאחר שחלף המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל.

המועד להגשת ערעור בזכות על החלטת רשם נקבע בחיקוק. סע' 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל ותקנה 120(ב) לתקנותיו קצבו לכך 20 ימים. חריגה מסד זמנים שנקבע בחיקוק מחייבת את מבקש הארכה להראות טעם מיוחד לכך (ע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ (טרם פורסם, 25.2.2010)) על הטעם המיוחד להיות נעוץ בנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתו או בתחום צפייתו הסבירה של מבקש הארכה ולא ניתן היה להיערך אליהן מראש. כך, אם נבע האיחור מסיבות הקשורות בבעל-הדין עצמו או הפועלים מכוחו, לרבות בא-כוחו, תקטן הנכונות להאריך את המועד שהוחמץ (בש"א 3294/09 בריסק נ' עו"ד בן איון, פס' 12 וההפניות שם (טרם פורסם, 15.9.2011)).

לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה לא שוכנעתי כי המבקשים קיבלו את החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל וממילא לא הוצגה כל אינדיקציה/ אישור מסירה כי נתקבלה אצלם. המבקשים צירפו לבקשתם תצהיר המאמת את דבריהם כי לא החלטה ניתנה שלא בנוכחותם ולא נצפתה על ידם או נמסרה להם וימים ספורים לאחר קבלת החלטה הגישו בקשה זו.

על מנת לתת למבקשים את יומם ובהינתן כי לא שוכנעתי כי המבקשים קיבלו את החלטת הרשמת אני נעתרת בחיוב לארכה.

בקשת הרשות לערער תנותב למותב הרלוונטי למתן החלטה לגוף הבקשה.

ניתנה היום, י"א שבט תש"פ, 06 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.