העניין שבפניי, עמדת הממונה אשר הוגשה במסגרת הוראת סעיף 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018, לביטול צו לפתיחת הליכים אשר ניתן לבקשת היחיד בתאריך 7.11.2019.

נתוני רקע :

החייב/יחיד, יליד 2.7.1956, הצהיר על חובות מצטברים בסך של כ - 1,992,183 ₪ ל – 17 נושים וזאת לאחר שהוגשו כנגדו 11 תביעות חוב בסך של כ – 1,254,653 ₪. יש לציין, כי מתוך החוב הכולל אושרו על ידי הנאמן, עו"ד מוטי בן ארצי, בדין קדימה רגיל תביעות חוב בסך כולל של 299,2978 ₪.

בתאריך 19.9.2019 הוגשה על ידי היחיד בקשה למתן צו לפתיחת הליכים. בתאריך 7.11.2019 ניתן על ידי הממונה צו פתיחת הליכים והושת עליו תשלום חודשי בסך של 800 ₪ החל מחודש נובמבר 2019.

בתאריך 22.3.2020 היחיד נחקר על ידי הנאמן בחקירה טלפונית שבמסגרתה אישר היחיד כי הוא מנהל עסקים בתחום הגינון והפרסום אשר רשומים על שמם של ילדיו.

בתאריך 25.5.2020 היחיד נחקר על ידי הנאמן בחקירה פרונטאלית בהתאם להוראת סעיף 152 לחוק חדלות פירעון כאשר במהלך חקירה זו הוא אישר כי הינו בעל ניסיון מקצועי בתחום הגינון וכי השכלתו הפורמאלית מתמצית ב – 12 שנות לימוד (ללא תעודת בגרות).

כמו כן, עלה במהלך חקירתו של הנאמן כי היחיד מועסק במשרה חלקית כגנן בעסק בתחום הגינון אשר רשום על שם בנו וכי שכרו החודשי עומד על כ – 3164 ₪ לחודש בממוצע כאשר ממוצע שעות העבודה נע בין 77 שעות ועד 120 שעות ואילו מספר ימי העבודה נע בין 11 יום לחודש ועד 22 יום לחודש. בנוסף לכך, עלה במהלך החקירה כי סך הוצאותיו החודשיות של המערער מסתכם בכ- 1750 ₪ לחודש.

נימוקי הנאמן והממונה בנוגע לנסיבות המצדיקות את ביטול צו פתיחת ההליכים ותגובת החייב לטענות הללו :

לטענת הממונה , היחיד לא הצהיר במסגרת הבקשה אשר הוגשה במסגרת תיק זה על כך שבתאריך 22.10.2017 ביהמ"ש המחוזי בחיפה ביטל הליך פש"ר אחר אשר התנהל כנגדו בבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת תיק פש"ר 3724-02-10 וזאת לאחר שהיחיד לא הצהיר במסגרת ההליך המתנהל בתיק זה על אותו הליך משפטי.

כמו כן, טוען הממונה כי היחיד לא הצהיר בתצהיר אשר צורף לבקשתו העיקרית מהו מקור חובותיו וזאת למרות שממצאי ההליך הקודם מצביעים על כך שמקור הסתבכותו נובע מקריסתן של שלוש חברות פרסום אשר המערער היה בעבר בעל השליטה בהן.

לפי עמדת הממונה והנאמן היחיד הכחיש במהלך החקירה הפרונטאלית מעורבות באותם עסקי פרסום וזאת למרות שקודם לכן אישר את היותו בעל השליטה באותן חברות במהלך חקירתו הטלפונית.

עוד טוענים הממונה והנאמן כי היחיד לא המציא לידי הנאמן מסמכים מהותיים שאותם נדרש להגיש במסגרת מכתב הזימון לחקירה ובכלל זאת דו"ח עבור חודשים ינואר ופברואר 2020, הסכם שכירות (מגורים) עדכני, תדפיסי חשבון בנק ופירוט תדפיסי כרטיסי אשראי שלו ושל בנו למשך תקופה של שנתיים קודם למועד הבקשה העיקרית.

בנוסף לכך, טוען הממונה כי היחיד הגיש רק דו"ח בודד לחודשים נובמבר ודצמבר 2019 שבמסגרתם לא דיווח על הכנסת בנו וכי להערכתו היחיד אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו משום שהינו משתכר שכר אשר נמוך משכר המינימום הגם שהוא הודה בפני הנאמן כי הוא זה אשר מנהל בפועל את העסק בתחום הפרסום וכן גם את העסק בתחום הגינון.

הממונה טוען כי היחיד צבר שלושה פיגורי תשלומים בסכום כולל של 2400 ₪ (עד לחודש 8/2020) כאשר בקופת הנשייה הצטבר סכום של כ – 5000 ₪.

כמו כן , טוען הממונה כי על שם היחיד צבורים סכומי כסף רבים במספר חברות ביטוח/קופות גמל וכי בתאריך 22.7.2007 ניתן צו ירושה בעניינו של אביו המנוח ולמרות זאת המערער ואחיותיו הסתלקו מחלקם בעיזבון לטובת אימם למרות שכלל חובותיו המוצהרים (למעט אחד) רבצו עליו.

במהלך הדיון בביהמ"ש טען הנאמן כי במקרה דנן היחיד מתחמק מהגשת דו"חות וכן גם מנשיאה בתשלומים החודשיים ולכן אין להשלים עם דרך התנהלות זו קל וחומר בעניינו של החייב/יחיד, שהינו איש עסקים אשר ניהל מספר עסקים אשר היו רשומים על שמו ומשאותם עסקים קרסו הרי שנכון להיום הינם רשומים על שם אחד ילדיו.

הנאמן הוסיף והדגיש במהלך הדיון בביהמ"ש כי הסיבה לכך שהתשלומים החודשיים אינם משולמים במועד נובעים מכך שהכספים אשר מועברים לעסק אשר פועל בתחום הפרסום לא דווחו לו וזאת משום שהחייב נוהג לגבות את הכספים ישירות מלקוחות העסק כך שבפועל החייב משמש כבעל השליטה באותו עסק אשר מתמחה בהדפסת פלאיירים.

כמו כן, טוען הנאמן כי במהלך החקירה הסתבר שהחייב מעביר לנושים מ"השוק האפור" סכומי כסף גבוהים מאוד בסך של כ – 18,000 ₪ לחודש למרות שהובהר לו במהלך החקירה כי הינו מנוע מלשלם כספים לנושים שאינם נכללים במסגרת הליכי חדלות הפירעון.

לפי עמדת הנאמן היחיד נמנע מציון עובדה זו במסגרת הדו"חות אשר הוגשו על ידו ואף נמנע מלהשתלב במסגרת שוק העבודה המקובל והנורמטיבי תוך שהינו פונה בפועל למסלול חריג והרסני שאינו מהווה חלק ממסגרת השיקום המקובלת במסגרת חוק חדלות פירעון.

במענה לטענות הללו ציין החייב/יחיד כי כלל טענותיו של הנאמן הינן נכונות ומוצדקות וכי כלל בני משפחתו מעורבים עד צוואר בהלוואות שאותן נטלו מאנשי "השוק האפור" ולאחר שאנשי ה"שוק האפור" היכו אותו מספר פעמים.

לדבריו, הסיבה לכך שהוא מסייע בידי בנו, אלמוג, בניהול עסק הפרסום נובעת מכך שהינו מעניין לסייע בידיו להמשיך ולנהל את העסק ולכן הוא מבצע את אותה עבודה ללא כל תמורה כספית.

לדברי החייב, במהלך ההליכים המשפטיים הוא הפסיד את דירת מגוריו ולכן הינו מתגורר אצל אחד מבניו ומועסק על ידו בשכר כיועץ בעסק הגינון אשר מנוהל על ידו ואשר נוהל בעבר על ידי בן אחר. לטענתו, הוא אף פוטר במהלך חודש מרץ 2020 על ידי בנו בעקבות מגפת הקורונה וכי הוא ובני משפחתו מאוימים על ידי גורמים עברייניים אשר הלוו להם כספים ולכן אין באפשרותו להחזיר את התשלומים אשר הוטלו עליו.

ב"כ החייב ציין במהלך הדיון כי מאז מתן הצו לפתיחת ההליכים שולם בתאריך 8.10.20 תשלום אחד על חשבון הפיגורים וכי המערער מעוניין לשם את יתר תשלומי הפיגורים אשר לא שולמו על ידו ולהשלים את הדו"חות שהינו נדרש להגיש וכי קיים קושי מהותי לאדם בן 65 לעבוד במשרה מלאה בתחום הגינון.

דיון והכרעה :

לאחר בחינת טענות הצדדים, מצאתי לקבל את עמדת הממונה ולהורות על דחיית הבקשה למתן צו לשיקום כלכלי ולבטל את צו פתיחת ההליכים.

התנהלותו של חייב המצוי בהליכי חדלות פירעון, אמורה להיות בהתאם למצופה ממי שמצוי בהליכי חדלות פירעון, והחייב אמור לדעת, להבין ולהפנים כי התנהלותו בתקופה שלאחר מתן צו לפתיחת הליכים עומדת למבחן יום-יום ושעה-שעה.

במסגרת זאת, מצופה מהחייב : לשתף פעולה עם הממונה והנאמן, למסור את כל המידע הרלוונטי הנדרש ממנו, לעמוד בצו התשלומים, להימנע מביצוע פעולות אשר ניתן לראותן כחסרות תום לב או ככאלו שאינן הולמות את המעמד של יחיד בהליכי שיקום כלכלי.

סעיף 183 לחוק חדלות פירעון אינו מאפשר לכאורה את ביטול הצו לפתיחת הליכים בשל פגמים באופן יצירת החובות אלא רק בשל הפגמים בהתנהלותו של היחיד אשר פגעו בניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון. עם זאת, אין זה מן הנמנע כי חובות אשר נוצרו כתוצאה מהתנהגות חסרת תום לב ובית המשפט מתרשם מכך שיש בכך כדי להעיד על חוסר יכולת של היחיד להשתקם או אז יש מקום לקבוע כי אין מקום לנהל את ההליך כנגד היחיד משום שהוא אינו צפוי למנוע את חדלות פירעונו.

משכך, יחיד שאינו פועל בתום לב במהלך הליכי חדלות הפירעון מעיד על עצמו כי אין לו כוונה או יכולת להשתקם ומשכך הינו חשוף לאפשרות של ביטול הליכי חדלות הפירעון כנגדו, קביעת תקופת תשלומים ארוכה או בלתי מוגבלת או אפילו לסעדים חמורים כגון מאסר.

זאת ועוד, הפסיקה הגדירה חוסר תום לב בהליכי חדלות פירעון בשורה ארוכה של מקרים שבכללם אי עמידה בחובת התשלומים, אי תשלום מזונות שנקצבו, אי גילוי מלא של נכסיו, מתן גרסאות סותרות בנוגע לנכסיו ולהכנסתו, יצירת חובות חדשים במהלך ההליכים, חוסר שיתוף פעולה עם הנאמן ו/או עם הממונה, הפרת הגבלות והפרת תנאי הצו לשיקום כלכלי שבכללם אי עמידה בצו התשלומים, אי גילוי מלוא נכסיו אי סיוע במימוש נכסים ואי קיום הוראות שניתנו בצו (ראה : עודד מאור ואסף דגני, הפטר (כרך א'), 2019, עמודים 286 - 299).

בענייננו, החייב נמנע מהעברת דו"חות במשך תקופה ממושכת, נמנע מתשלום התשלומים החודשיים אשר הוטלו עליו במסגרת צו התשלומים ואף לווה על בסיס חודשי כספים מה"שוק האפור" ולאחר מכן מחזיר אותם לאותם מלווים ממקורות כספיים שלא ידוע מהם.

החייב אף הודה במהלך עדותו בביהמ"ש כי הלכה למעשה הוא משמש כ"רוח החיה" בעסקי הגינון והפרסום ואף אמון, בין היתר, על גביית כספים מלקוחות עסק הפרסום. העובדה שהמערער מנהל בפועל את אותם עסקים הן בתחום התפעולי והן בתחום הפיננסי של גביית כספים מלקוחות, וכל זאת למרות שאותם עסקים מנוהלים לכאורה על שם ילדיו, מלמדים על כך שהחייב אינו ממצה את כושר השתכרותו הפוטנציאלי משום שבאותו זמן שהינו משקיע ללא תמורה במסגרת אותה עבודת "ייעוץ", כפי לשונו, הרי שהיה באפשרותו להתפרנס מעבודות אחרות אשר הולמות את כישוריו העסקיים בתמורה לשכר עבודה הגון.

הצטברותם של כל אלו, דהיינו, היעדר שיתוף פעולה עם הנאמן, הסתרת מידע בנוגע להליכי חדלות פירעון קודמים אשר התנהלו בעניינו אשר היוו את הסיבה האמיתית לחובותיו העצומים נכון להיום, אי עמידה בצו התשלומים, החזר הלוואות לנושים במסגרת שאינם נכללים במסגרת הליך זה בסכומים גבוהים מאוד ואי מיצוי יכולת ההשתכרות מצדיקה לראות את החייב כמי שמתקיים לגביו מכלול התנאים המפורטים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובהתאם לדחות את הבקשה למתן צו שיקום כלכלי וביטול צו פתיחת ההליכים וכמי שנוהג בחוסר תום לב בהליכי חדלות הפירעון אשר נוגעים לענייניו.

ייאמר כי הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר ב"גלגול נוסף" של הליך פשיטת רגל וכי מדובר בחובות שהיה על החייב לאמצן ככללי ההתנהגות המחויבים ואולם החייב נמנע מלעשות כן.

ודוק, חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים המפורטים מעלה מהווים ניצול לרעה של ההליך ובאופן חסר תום לב אשר מצדיק את ביטול צו פתיחת ההליכים בהתאם לאמות המידה אשר הותוו על ידי ביהמ"ש העליון בעניין ע"א 7375/18 יניב גל נגד עו"ד מוטי בן ארצי ואח' מיום 2.10.19 ולפיו :

".... חובה להזכיר כי גם במסגרת חוק חדלות פירעון ניתן עוגן ממשי לעיקרון כי על החייב לנהוג בתום לב ולא לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון על מנת ליהנות מחסדיהם. 

כך בין היתר, סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה. בדברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח 604, 692 (להלן: דברי ההסבר) גם כן הודגש כי: "תכליתם העיקרית של הליכי חדלות פירעון שנפתחים לבקשת יחיד היא לקבל הפטר ולסייע ליחיד לחזור ולהשתלב בחיי הכלכלה. אם היחיד אינו משתף פעולה עם ההליכים, מנסה לנצלם לרעה או לא מאפשר את ניהולם התקין הרי שאין הצדקה לסייע לו". התנהלות החייב בחוסר תום לב במטרה לנצל לרעה את ההליכים גם נקבעה כאחת מהנסיבות המאפשרות הארכת פרק הזמן שנקבע ל"תקופת תשלומים", אשר ברגיל עומדת על 3 שנים, עד למתן הפטר (סעיף 163(ג)(1), סעיף 174(א) וראו גם: סעיף 163(ד)) וכך גם כאשר החוב נוצר בחוסר תום לב בנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(2)(א) ו-(ב). אם היחיד אינו נוהג בתום לב ומשתף פעולה עם הנאמן, אזי גם קיימת הצדקה לבטל את ההפטר לאחר שניתן (סעיף 176(א)(2); וראו: דברי ההסבר, 692), ונראה כי במקרים המתאימים גם לבטל את ההליך כולו (ראו: עודד מאור ואסף דגני הפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים כרך א 373-372 (2019)).

חוק חדלות פירעון גם מקנה כלי אכיפה והרתעה נוספים שנועדו להתמודד עם חייבים אשר יבקשו לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון (דברי ההסבר, 735). בכלל זה, נקבע כי הסתרת מידע או נכסים במסגרת ההליך עלולה בנסיבות מסוימות להיחשב כעבירה פלילית (סעיף 346 לחוק).

מכאן אפוא כי גם במבט צופה פני ההווה והעתיד, עיקרון תום הלב ימשיך לשמש תמרור מנחה בבחינת בקשותיהם של חייבים, כל זאת בנוסף לעקרון הכללי שהוזכר לעיל על פיו ניצול הליך חדלות פירעון שלא בתום לב נוגד את הכלל האוסר על שימוש לרעה בהליך שיפוטי".

לאור האמור מעלה אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים.

אני פוסק לנאמן הוצאות ההליך בסך 500 ש"ח, יתרת הסכום בקופת הנשייה תשולם כשכ"ט ושכר השגחה לממונה.

הליך חדש של חדלות פירעון, ככל שיינקט בעתיד, יהא כפוף לתשלום הוצאות הליך זה בסך 2,000 ש"ח, ותחול תקופת הצינון בהתאם לע"א 8673/13 ג'מיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי מיום 2.4.2014.

צו עיכוב יציאה מן הארץ אשר ניתן במסגרת הליך זה, ייוותר בתוקפו לתקופה של 90 ימים מהיום, על מנת לאפשר לנושי החייב שהות לנקוט בהליכים מתאימים.

ניתנה היום, ב' כסלו תשפ"א, 18 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.