בהמשך לדיון שהתקיים ביום 4.7.21, עותרת התובעת כי יינתן צו לגילוי מסמכים לפני שתודיע אם היא מבקשת לתקן כתב תביעתה.

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתשובה.

הליכי גילוי ועיון לא נועדו לשם איתור וגיבוש עילת תביעה מלכתחילה - דבר שיש להשלימו עובר להגשת כתב התביעה. תחת זאת, נועדו הליכים אלה, בין היתר, לאפשר לתובע לקבל מהצד שכנגד מסמכים וראיות הנחוצים לו לשם הוכחת תביעתו, ומצויים רק בידי הצד שכנגד (ראו יצחק עמית, חסיונות ואינטרסים מוגנים - הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 32 (2021)). כפי שהדגיש בית המשפט ברע"א 8278/08 מ"י נ' לסרי "ראוי לשמור עד כמה שניתן על ההפרדה בין שלב כתבי טענות לזה של הליכים מקדמיים וקדם משפט". על רקע זה אף דחה בית המשפט בת"א (שלום ראשל"צ) 16-01-2624 לזינסקי נ' איטקין, בקשת נתבע לדחות את הגשת כתב ההגנה עד שהתובעים יעבירו אליו הקלטה של שיחה הנזכרת בכתב התביעה, בציינו כי שלב כתבי הטענות אינו השלב להתדיין בנוגע לגילוי ועיון ראיה זו או אחרת, וכי "הנקודה על ציר הזמן של ההליך השיפוטי בה יש לבחון את האינטרסים המתנגשים בנוגע להליכי גילוי מסמכים הינה שלב הגילוי והעיון, ולא שלב כתבי הטענות".

בענייננו מבקשת התובעת לבחון תיקון של כתב תביעתה – שהיא עצמה אינה כופרת באופיו החסר - כדי שתוכל להצביע על עילת תביעה נגד הנתבעת. היה מקום לערוך בירור מעין זה עובר להגשת כתב התביעה, כך שזה ישמש שיקול לעניין עצם ההגשה, ולא בשלב מאוחר זה, קרוב לשנתיים לאחר שכתב התביעה כבר הוגש. מכאן, שהדברים האמורים לעיל יפים גם לענייננו.

הבקשה נדחית, אפוא.

לפנים משורת הדין, אאפשר לתובעת להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה - ככל שתמצא לנכון, בתוך 7 ימים מהיום, עד ליום 18.7.21.

ניתנה היום, א' אב תשפ"א, 10 יולי 2021, בהעדר הצדדים.