לפניי בקשת המשיב לפסול חוות דעת רפואית שניתנה ע"י מומחה מטעם הוועדה.

1. עניינו של ערעור זה, שהוגש מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), הוא בטענת המערער לקיום נכות בכפות ידיו עקב שירותו הצבאי.

המשיב סבר שאין קשר כאמור, בהתבסס על חוות דעת רפואית מטעמו, ומשכך דחה את התביעה.

1. במסגרת ערעור זה הגיש המערער חוות דעת רפואית מטעמו, בה נקבע כי קיים קשר בין הבעיות בכפות הידיים לבין השירות הצבאי.
2. בשים לב לפער בין חוות דעת הצדדים, ולכך שאחת המחלוקות העיקריות בין הצדדים היא רפואית במהותה, הוחלט על מינוי מומחה רפואי מטעם הוועדה.

האחרון בדק את המערער והגיש חוות דעת לפיה קיים קשר בין הבעיה בכפות ידיו לבין השירות הצבאי.

1. לאחר הגשת חוות דעת המומחה, עתר המשיב לפסול אותה, מהטעמים הבאים:

• המומחה לא עיין במסמכים ובחוות דעת מטעם המשיב טרם הכנת חוות דעתו;
• המערער העביר למומחה כתב טענות, מקום שמותר היה לו להעביר מסמכים רפואיים בלבד;
• המומחה מטעם הוועדה קבע קיום קשר סיבתי על סמך בעיה רפואית אליה לא התייחסו מומחי הצדדים.

1. המערער מתנגד לבקשה; סבור שניתן להעביר כעת למומחה את מסמכי המשיב ובכך לרפא פגם ככל שהיה קיים בנדון; וכי בכל מקרה פסילת חוות דעת שמורה למקרים קיצוניים.
2. ביום 2.12.21 התקיימה ישיבה בה השלימו הצדדים טיעונים בנדון.
3. לאחר שקילת הדברים מצאתי כי אין מנוס מפסילת חוות דעת המומחה מטעם הוועדה.
4. תחילה, אינני מוצא עילת פסילה בכך שהמערער העביר למומחה את כתב הערעור, או בכך שהמומחה קבע קיום קשר סיבתי על סמך אבחנה רפואית אליה לא התייחסו מומחי הצדדים.
5. ברם, בכל הנוגע למתן חוות דעת המומחה מבלי שהוא עיין במסמכים רפואיים שהיו בידי המשיב או בחוות הדעת הרפואית מטעמו, קיים ליקוי היורד לשורשה של חוות הדעת.

מומחה מטעם הוועדה נחשב לזרועה הארוכה, בהיותו גורם מקצועי ובלתי תלוי, כאשר חוות דעתו נהנית ממשקל עודף ביחס לחוות דעת הצדדים.

הנחות אלה אינן יכולות עוד להתקיים כאשר המומחה מטעם הוועדה נותן חוות דעת מבלי לעיין במסמכים של אחד הצדדים, וחשוב מכך מבלי לעיין בחוות דעת של אחד מבעלי הדין.

ליקוי מסוג זה פוגם במראית פני הצדק, ואינו מאפשר עוד לראות בחוות דעת המומחה כבעלת אותן סגולות המקנות לה משקל עודף כאמור.

1. במקרה דנן נתן המומחה את חוות דעתו, כאשר בפניו עמדה חוות דעת המערער בלבד.

מבירור שנערך בדיעבד עולה כי המומחה ביקש אמנם בשלב מסויים מבאת כוח המשיב לקבל העתק המסמכים הרפואיים, וזו אכן העבירה לו אותם בדואר אלקטרוני , כעולה מנספח ב' לבקשה.

חרף האמור, המומחה לא התייחס למסמכים האמורים במסגרת חוות דעתו, אף שנראה כי אותו דבר דואר אלקטרוני הגיע לידיו (ותעיד על כך שהעובדה שבאותו דואר נתבקש המומחה להעביר לבאת כוח המשיב העתק המחאה מבוטלת לצורך העברת תשלום, והמומחה אכן העביר לה לאחר מכן המחאה כאמור).

נמצא כי אי עיון המומחה במסמכי המשיב לא נבע ממחדל של האחרון, אלא מתקלה כלשהי, שהביאה את המומחה לתת חוות דעת מבלי שעיין במסמכי המשיב ובחוות דעתו.

1. לא אחת קבע בית המשפט העליון כי הכלל הוא שדינה של חוות דעת שנתן מומחה מטעם בית משפט, מבלי שעמדו לעיונו המסמכים וחוות הדעת של אחד הצדדים – פסילה.

ראו למשל רע"א 1941/19 אסותא ואח' נ' פלוני ואח'.

אכן, ועדת ערר חלפי חוק הנכים אינה כפופה, כעניין שבעיקרון, לדיני הראיות, והיא יכולה להסתמך על ראיה שאינה קבילה לפי דיני הראיות, ואולם כאשר בחוות דעת של מומחה הוועדה עסקינן, אשר הרציונל מאחוריה הוא המשקל "המיוחס" שיש לה לעומת חוות דעת מטעם הצדדים, לא ניתן להתעלם מליקויי היורד לשורשה, אשר גורם לה לאבד את המשקל הסגולי שלה.

1. אף לא ניתן "לרפא" את הליקוי שנפל בחוות הדעת, על ידי הצגה מאוחרת של המסמכים ושל חוות הדעת בפני המומחה, שעה שהמומחה כבר קבע את אשר קבע, ואף עמד מאחורי קביעותו במסגרת שאלות הבהרה שהופנו אליו, והכל כאשר מראית פני הדברים מצדיקה את פסילת חוות הדעת, כאמור לעיל.
2. סוף דבר, אני מורה על פסילת חוות דעתו של המומחה מטעם הוועדה.
3. הואיל וקיים רציונל למינוי מומחה מטעם הוועדה, ימונה מומחה אחר במקום זה שחוות דעתו נפסלה, כאשר בנסיבות העניין המשיב יישא בעלות שכרו.

למען הסר ספק יובהר, כי אין להציג בפני המומחה "החדש" את חוות הדעת שנפסלה.

1. החלטה בדבר זהות המומחה החדש תינתן בנפרד.

ניתנה היום, א' טבת תשפ"ב, 05 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.