1. הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק במחלוקת ביניהם על דרך הפשרה.

2. פשרה זו היא לפנים משורת הדין, מבלי שאף צד יודה בטענות הצד השני, ולאור הנסיבות המיוחדות של המקרה.

3. פשרה זו אינה מהווה תקדים ולא ניתן ללמוד ממנה במקרים אחרים.

4. בנסיבות המקרה, אני מוצא מקום לתת הנמקה קצרה.

5. רכב הנתבעים נכנס לצומת בניגוד לאור מהבהב. רכב התובע נכנס לצומת באור ירוק. האחריות לתאונה מוטלת על כתפי נהג הנתבעים.

6. הנתבעים קיבלו אחריות לתאונה ושילמו לתובע את נזקיו בניכוי 20 אחוז אשם תורם. שיעור הניכוי שנעשה על ידי הנתבעים הינו סביר. מתמונות הנזק עולה שרכב התובע נפגע בעיקר בחזית. רכב הנתבעים נפגע בעיקר בדופן הימני. רכב הנתבעים נכנס לצומת לפני רכב התובע. למרות שלתובע הייתה זכות קדימה בצומת, הוא היה יכול להבחין ברכב הנתבעים שנכנס לפניו, ולמנוע את התאונה או להקטין את נזקיה. משכך, יש לייחס לו אשם תורם בגובה 20 אחוז.

7. האשם התורם מצד התובע איננו מקים עילת תביעה, ואין לו אחריות לגבי עצם גרימת התאונה. לפיכך, דין התביעה שכנגד להידחות.

8. סיכומו של דבר, דין התביעה העיקרית להידחות, שכן הנתבעים שילמו לתובע את נזקיו בניכוי אשם תורם בשיעור סביר. דין התביעה שכנגד להידחות בהיעדר עילה.

9. אני מורה על דחיית התביעה העיקרית ודחיית התביעה שכנגד. מאחר והתביעות נדחו באופן הדדי, אין צו להוצאות.

10. אני פוטר את שני הצדדים מתשלום המחצית השניה של אגרת בית המשפט. היה והיא שולמה, היא תוחזר לצד המשלם באמצעות בא כוחו.

ניתן היום, כ"ב כסלו תשפ"א, 08 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.