1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 5.11.20 בהיעדר התייצבות המבקש.

2. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה מיום 6.11.18 של נהיגה בדרך ומעבר משמאל לקו הפרדה רצוף על פני הכביש, כאשר בצדו הימני לא נמצא קו מקוטע, בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

3. ביום הדיון לא התייצב המבקש בבית המשפט, ומשכך נשפט בהעדרו ונגזר עליו הקנס המקורי בסך 500 ₪.

טענות הצדדים

טענות המבקש

4. לטענת המבקש הוא הגיש בקשה להישפט במועד ובה ציין את כתובתו של עורך דינו . ההזמנה נשלחה לכתובת אחרת שהיא אינה כתובתו העדכנית של המבקש.

5. לטענת המבקש הוא עדכן את כתובתו במשרד הפנים עוד לפני המועד בו נשלח אליו הזימון לבית המשפט. לטענתו הוא לא חתם על כל אישור מסירה ולכן סיכויי הגנתו גבוהים ואם לא יבוטל פסק הדין ייגרם לו נזק בלתי הפיך.

טענות המשיבה

6. לטענת המשיבה יש לדחות הבקשה כיון שההודעה בדבר מועד הדיון נשלחה לכתובתו הרשומה של המבקש, חתימתו מופיה על אישור המסירה ומשכך, בוצעה מסירה כדין ולא הוצגה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו.

דיון והכרעה

7. המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר ובשל כך דין הבקשה להידחות על הסף.

מעבר לנדרש אדון בבקשה לגופה.

8. סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") קובע כי באין הוראה אחרת בחוק, דרך המלך בהליכים פליליים מורה על קיום דיון בעניינו של נאשם. כדברי כב' השופט שהם בע"פ 1903/99 חסין נ' מדינת ישראל מיום 7.4.2008:

"העיקרון המנחה בהליכים פליליים- אשר יש הסבורים כי ניתן לו אף מעמד חוקתי- הוא כי דיון יתקיים בנוכחות הנאשם, נוכחות זו דרושה לשם קיומו התקין של המשפט כמו גם לשם מראית פני הצדק והבטחת אמון הציבור בהגינות ההליך הפלילי".

9. לכלל זה קיימים מספר חריגים שאחד מהם מעוגן בסעיף 240(א) לחסד"פ הקובע כי בעבירות הקלות המוגדרות בו, ניתן לדון את הנאשם שלא בפניו, ככל שבית המשפט סבור כי לא ייגרם לו בכך עיוות דין.

כאשר נאשם הוזמן לדיון כדין ואינו מתייצב רואים אותו כמודה בעובדות הנטענות בכתב האישום.

10. סעיף 130 (ח) לחסד"פ קובע, כי נאשם שאינו מתייצב למשפטו ונדון בהעדרו רשאי לבקש ביטול פסק דין, אולם יהיה עליו להוכיח אחד משני תנאים חלופיים. תנאי אחד הוא כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו והתנאי השני הוא כי ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין.

ולעניין זה ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (29.12.09) בו נקבע כי:

"לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. היעדר התייצבות של אדם מדיון אליו זומן כדין עלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע בענייננו. משכך היה, הנטל הוא על המבקש לבטל את פסק הדין להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין כשם שמורה סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982".

קיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש בדיון

11. בעבירות קלות, קובעת תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974:

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן."

12. בעפ"ת 62391-02-19 סויטי נ' מדינת ישראל מיום 16.5.2019 (לא פורסם) קבע כב' השופט כדורי כי לשם ביסוס חזקת המסירה, די למאשימה להראות שההזמנה לדין נשלחה לנמען ההזמנה בדואר רשום.

דהיינו אם הוכיחה המשיבה, כי שלחה את ההודעה בדואר רשום כדין חזקה שההודעה נשלחה כדין ועל המבקש מוטל הנטל להפריך חזקה זו.

13. על-פי אישורי המסירה, שצורפו לתגובת המשיבה, ההזמנה לדין נשלחה למבקש באמצעות דואר רשום לכתובתו הרשומה למשלוח דואר בעת ביצוע העבירה "דרך רמאללה ת"ד 60096 ירושלים". אישור המסירה מיום 22.07.19 נושא את חתימתו של המבקש. המבקש טען כי זו אינה חתימתו, אך טענה זון נטענה בעלמא מבלי שצורפו כל אסמכתאות להוכחת הטענה על אף שביום 2.04.21 נתנה למבקש הזדמנות להשלים בקשתו ולצרף לה אסמכתאות

14. אם דבר הדואר נשלח לכתובתו של המבקש וביתר שאת אם קיים אישור מסירה חתום על ידו, ייחשב המבקש כמי שההודעה הומצאה לו כדין ועליו הנטל להוכיח כי לא קבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו. (עפ"ת (חי') 20229-12-17 חזן נ' מדינת ישראל, מיום 2.1.18 ורע"פ 3698/17 יוספוב נ' מדינת ישראל, מיום 7.5.17).

15. בחוק עדכון כתובת, תשס"ה-2005, נקבע :

" 2(א) חל שינוי בכתובת למשלוח דואר של תושב, חייב הוא למסור לפקיד הרישום הודעה על כך בתוך שלושים ימים מיום השינוי"

2(ב) תושב שלא מסר לפקיד הרישום הודעה על כתובת למשלוח דואר, יראו את המען שנרשם במרשם האוכלוסין ככתובתו למשלוח דואר".

בעת משלוח ההזמנה לדין הייתה כתובתו הרשומה של המבקש לצורך משלוח דואר, דרך רמאללה ת 60096 ירושלים ואם הוא לא שינה אותה אין לו אלא להלין על עצמו. ממילא אישור המסירה מעיד לכאורה, על קבלת ההזמנה לדין.

16. בנסיבות אלה טענתו של המבקש לפיה החתימה על אישור המסירה אינה חתימתו, אינה עומדת בנטל ההוכחה הדרוש להוכיח כי הוא לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו. סתירתה של חזקה המסירה טעונה ראיה ותימוכין ולא תיעשה על-ידי העלאת טענה בעלמא כי המבקש לא קיבל את דבר הדואר לידיו (1771/19 ליאור עבודי נ' מדינת ישראל מיום 11.7.2019, רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם, 25.3.2018).

17. בנסיבות אלה אני קובעת כי ההזמנה לדיון נמסרה למבקש כדין ולא הוכחה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו בדיון.

האם קיים חשש לעיוות דין

18. גם במצב בו לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש ניתן לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו ובלבד שהדבר דרוש לשם מניעת עיוות דין (רע"פ 6165/17 סעדא נ' מדינת ישראל מיום 24.4.2018).

19. ככלל, ביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של נאשם בשל החשש לעיוות דינו יעשה לאחר שהצביע על שיקולים כבדי משקל העשויים להביא לשינוי תוצאות פסק דינו (רע"פ 1911/18 עמיד גיש נגד מדינת ישראל מיום 27.5.2018).

20. יתרה מכך גם אם היה המבקש מעלה טענות של ממש להגנתו מוטלת על בית המשפט חובה לבחון אותן בזהירות של ממש. קבלת טענה זו משמעותה כי כל מי שיש לו הגנה טובה יכול שלא להופיע לדיון שנקבע בעניינו ולאחר הרשעתו וגזירת דינו יוכל לגרום לביטולו של גזר הדין (ע"פ 2119/02 כהן עופר נ' מדינת ישראל(פורסם בנבו 14.04.02), רע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 23.02.04)).

21. המבקש טען בעלמא כי סיכויי ההגנה שלו גבוהים, מבלי שניתן לכך כל הסבר או צורפה כל אסמכתא או למצער, תצהיר שיתמוך בטענות אלה. לאור כל האמור נוכח העובדה שהסיכוי לשינוי תוצאת פסק הדין קלושה ונוכח העובדה כי על המבקש הוטל הקנס המקורי ,אני קובעת כי אי ביטול פסק הדין לא יגרום לחשש לעיוות דין.

22. לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.

מזכירות תשלח ההחלטה תשלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אב תשפ"א, 04 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.