1. המבקש הגיש כתב תביעה ובקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: הבקשה לאישור).

המבקש טען כי ריצה עבודות שירות במכבסה בבית חולים בנהריה. נטען כי בהתאם לסעיף 2.9 לנוהל בטיחות במוסדות רפואה 01 SF היה על המשיבים לדאוג לחסן את המבקש בגין עבודתו במכבסה בהתאם להנחיות משרד הבריאות. המבקש פנה לאחראי מחלקת המכבסה שבה שובץ וביקש להתחסן, אולם נענה בשלילה. נטען כי בשל החשש מפני הדבקה נכנס המבקש לחרדות ועזב את עבודתו בבית החולים ולכן נאלץ להמשיך את ריצוי עונשו בבית המעצר "קישון". לטענת המבקש התנהלות המשיבים מנוגדת להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

1. המשיבים הגישו בקשה לסילוק התובענה והבקשה לאישור על הסף בהיעדר סמכות עניינית.

נטען כי המבקש לא היה עובד של המשיבים ולכן בית הדין נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה. עוד נטען כי עילת התביעה אינה נמנית על העניינים שבהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית על פי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

1. ביום 21.7.2020 התקיים דיון בבקשה לסילוק הבקשה לאישור. לאחר שהמבקש הבין כי לבית הדין אין סמכות עניינית לדון בתובענה ובבקשה לאישור ביקש כי בית הדין יעביר את ההליך לבין המשפט המוסמך לדון בו. המבקש ביקש פרק זמן של 7 ימים על מנת להודיע את זהות הערכאה המוסמכת לדון בהליך.

בסיום הדיון ניתנה החלטה, בזו הלשון:

"1. בהתאם לסעיף 51ה' לחוק העונשין, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי בבר"ע 33531-07-12 ובהתאם לסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, אין לבית הדין לעבודה סמכות לדון בהליך הנוכחי בשל היעדר יחסי עובד ומעסיק בין עובד בעבודות שירות למי שבשבילו או באמצעותו הוא מבצע את השירות.

2. בנסיבות אלה, אין מקום לנהל הליך זה בבית הדין לעבודה.

3. שמעתי את בקשתו החלופית של ב"כ המבקש להעביר את התיק לבית המשפט המוסמך לדון בהליך זה, ולכן טרם מתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף, ניתנת למבקש הזדמנות להודיע לבית הדין, מי היא הערכאה המוסמכת לדון בהליך זה, וזאת עד ליום 28.7.2020.

4. ככל שלא תוגש הודעתה מבקש עד למועד האמור, תינתן החלטה בבקשה לסילוק הבקשה לאישור התובענה הייצוגית על הסף.

5. התיק יובא לעיוני ביום 29.7.2020".

1. ביום 24.7.2020 הודיעו המשיבים כי אין מקום להיעתר לבקשה החלופית של המבקש להעביר את התובענה והבקשה לאישור בנוסחן כיום לערכאה אחרת. נטען כי הבקשה לאישור מנוסחת באופן כללי ולא ברור, דבר המקשה על הבנה וזיהוי עילות התביעה שעליהן היא מושתתת וכי ייתכן כי לגבי חלק מהטענות המפורטות בה עלולה להתעורר פעם נוספת שאלה של סמכות, כגון: אם מדובר בעניין מנהלי או אזרחי. עוד נטען כי על המבקש לערוך את הבקשה לאישור מחדש ולהתייחס באופן מפורש לפרט המתאים בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות שמכוחו מוגשת הבקשה לאישור ולכן אין הצדקה להעביר את ההליך ערכאה אחרת. לסיום נטען כי קשה לדלות מהטענות שפורטו בבקשה לאישור את זהות הערכאה המוסמכת לדון בה.
2. ביום 27.7.2020 הגיש המבקש תגובה להודעת המשיבים. נטען כי הודעה זו מהווה ערעור על החלטת בית הדין להעביר את ההליך לערכאה אחרת בשל חוסר סמכות עניינית ולכן יש לדחות את האמור בה. עוד נטען כי העברת הדיון לערכאה אחרת רק תאריך את ההליך והערכאה הנעברת תהיה חייבת לדון בהליך, אף בהיעדר סמכות נוכח הוראת סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. לפיכך, ביקש המבקש כי ההתדיינות תימשך בבית דין זה אם המבקשים יחזרו בהם מהטענות לחוסר סמכות עניינית.

לחלופין, ביקש המבקש כי ההליך יועבר לבית המשפט המחוזי בהתאם לסעיף 40(1) לחוק בתי המשפט.

הכרעה

1. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי יש להורות על סילוק הבקשה לאישור על הסף בהיעדר סמכות עניינית וכי יש אין להיעתר לבקשה החלופית ולהעביר את ההליך לבית משפט אחר, כפי שיפורט להלן.

סילוק התביעה והבקשה לאישור על הסף בהיעדר סמכות עניינית

1. תקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 דנה במקרים שבהם תידחה תביעה על הסף (להלן: התקנות). וכך נקבע בתקנה:

"(א) בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה:

(1) מעשה בית דין;

(2) חוסר סמכות;

(3) כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.

(ב) .....

(ג) לא ייעתר בית הדין לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את העניין לבית משפט או לבית דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984".

כלומר, בהתאם לתקנה זו אם לבית הדין אין סמכות לדון בתובענה כלשהי עליו להורות על דחיית התביעה על הסף ובמקרים שנראה לבית הדין שיש להעביר את התובענה לערכאה מוסמכת בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט, ניתן להורות כן.

1. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כי לבית הדין האזורי סמכות ייחודית לדון "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]".

כלומר, בהתאם לאמור בסעיף זה לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעה שבה הצדדים הם עובד ומעסיקו ועילת התביעה נוגעת ליחסי העבודה ביניהם, למעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין.

1. סעיף 51ה' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 שכותרתו "התנאים בעבודת שירות" קובע כך:

"עובד שירות לא יקבל שכר ולא ייחשב כעובדו של מי שבשבילו או באמצעותו הוא מבצע את השירות, למעט דיני העונשין, חוקי הבטיחות בעבודה ואחריות בנזיקין כלפי אותו עובד שירות".

כלומר, עובד שירות אינו נחשב לעובד של המשיבים, פרט בעניינים הנוגעים לדיני העונשין, לחוקי הבטיחות בעבודה ולאחריות בנזיקין.

יצוין כי בעניין אביר^[1] דחה בית הדין הארצי על הסף תביעה שהגיש עובד בעבודות שירות נגד שירות בתי הסוהר בהסתמך על הוראת סעיף 51ה' לחוק העונשין.

1. בנסיבות אלה, בהתאם לסעיף 51ה' לחוק העונשין ולסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה אין לבית הדין סמכות עניינית לדון בתובענה שהוגשה ובבקשה לאישור ולכן יש לדחותן על הסף בהתאם לתקנה 45 לתקנות.
2. למעלה מן הדרוש אף נציין כי עילת התביעה אף אינה נכנסת לסוגי העניינים שבהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית לבית הדין לעבודה, בהתאם לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. לפיכך, גם מסיבה זו יש לסלק על הסף את התובענה והבקשה לאישור.

האם יש להורות על העברת התביעה לערכאה אחרת?

1. המשיבים טענו כי מהבקשה לאישור לא ניתן ללמוד אם עילות התביעה עוסקות בעניינים מנהליים או שמא בעניינים אזרחיים. בנסיבות אלה, לא ברורה זהות הערכאה המוסמכת לדון בתובענה ובבקשה לאישור.
2. אנו סבורים כי יש לקבל את עמדת המשיבים ולא להורות על העברת ההליך לערכאה אחרת בשל המחלוקת הקיימת בין הצדדים בנוגע לערכאה המוסמכת לדון בתובענה ובבקשה לאישור, דהיינו אם הערכאה המוסמכת היא בית המשפט המחוזי או דווקא בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
3. כידוע, בהתאם להוראות סעיף 79 לחוק בתי המשפט העברת הליך לערכאה אחרת תחייב את הערכאה הנעברת לדון בהליך אף אם אין לה סמכות לדון בהליך. בנסיבות אלה, בשים לב לעמדת המשיבים ולמחלוקת בנוגע לערכאה המוסמכת לדון בהליך, אין מקום לטעמנו להעבירו לערכאה אחרת והמבקש רשאי להגיש את התובענה והבקשה לאישור בערכאה שלטעמו היא המוסמכת לדון בהן.
4. נוסיף, כי לא מצאנו שהודעת המדינה מיום 24.7.2020 מהווה ערעור על החלטת בית הדין מיום 21.7.2020, שכן באותה החלטה לא נקבע כי ההליך יועבר לערכאה אחרת אלא כי הבקשה תישקל במסגרת ההחלטה הסופית בבקשה לסילוק התביעה על הסף.

סוף דבר

1. הבקשה לסילוק התובענה והבקשה לאישור על הסף – מתקבלת.

לבית הדין לעבודה אין סמכות עניינית לדון בהליך זה ולכן בהתאם לתקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה, אנו מורים על דחיית התביעה והבקשה לאישור על הסף.

1. המבקש רשאי להגיש את התביעה והבקשה לאישור התובענה הייצוגית לערכאה המוסמכת לדון בהן.
2. בנסיבות העניין, לא מצאנו שיש לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, ח' אב התש"ף, (29 יולי 2020), הצדדים ויישלח אליהם.

1. בר"ע (ארצי) 33531-07-12 אביר – יחידת עבודות שירות-שירות בתי הסוהר, (12.10.2012). ↑