06 מרץ 2021

בפנינו תביעתו של התובע, מר בוריס יעקובוב להכיר בפגיעות בכתפיו כ"פגיעה בעבודה", על פי תורת המיקרוטראומה וזאת נוכח דחיית הנתבע את תביעתו.

התשתית העובדתית כעולה מחומר הראיות:

1. התובע יליד שנת 1967.
2. ביום 4.11.18 דחה הנתבע את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעה בשתי כתפיו על דרך המקרוטראומה. ר' נספח א' לתצהיר התובע.
3. ביום 18.2.18 עבר התובע ניתוח בבית חולים אסותא, לתיקון הקרעים בכתפיו. ר' נספח לתצהיר התובע.
4. ביום 3.3.15 ניתן לתובע אישור מרופא תעסוקתי לפיו: "...בהתחשב במצב בריאותו הנוכחי הגעתי למסקנה כי הנ"ל מוגבל לעסוק בעבודות פיזיות ולכן אינו מתאים לעבודתו כשיפוצניק".
5. ביום 26.2.2020 ניתנה החלטה לפיה הפלוגתא בתיק היא:" שאלת קיומה של תשתית עובדתית לפי תורה המיקרוטראומה/מחלת מקצוע בעבודת התובע ובשאלת הקשר הסיבתי בין תשתית כאמור, אם תוכח, וליקוי/ מחלת התובע כנטען בכתפיו.
6. ביום 11.2.21 התקיים דיון הוכחות במהלכו נשמעה עדות התובע וסיכומים.

טענות הצדדים

1. לטענת התובע בין השנים 2004 ועד 2013 עבד כעובד עצמאי בעבודות שיפוץ פנים של דירות.
2. במסגרת עבודתו כדבר שבשגרה, היה עליו לבצע עבודות פיזיות הכרוכות בהפעלת כתפיו במאמץ ניכר או תוך הרמת או נשיאת משקל כבר וזאת במשך שנות עבודתו. לטענת התובע עבודתו במשך השנים כללה עבודות רבות של שיפוץ בדירות ומשרדים שכללו בעיקר עבודות הריסה ובניה של קירות ומחיצות פנים . ר' נספח א' 2 לתצהיר התובע.
3. עוד טוען התובע כי לצורך פעולות ההריסה היה משתמש בפטישון קונגו אותו היה מרים כל 5 דקות לפעולת הקידוח .
4. עוד טוען התובע כי בכל יומיים היה מרים פסולת ושקים כבדים אותם הרים בשתי הידיים, שעתיים כל פעם, בממוצע 50-100 שקים. ולכן מדובר במאות פעולות של הרמה של שקים בכל יום הריסה.
5. לטענת התובע פעולות אחזקת הקונגו והשקים הכבדים מהווים מאמץ גדול על כתפיו וכולל פעולות חוזרות ונשנות של הרמת משקל גדול וכבד.
6. לאחר ההריסה לטענת התובע מתחיל שלב הבניה במסגרתו נדרש להביא חומרי עבודה, לרבות העמסות חומרים שונים לדירה וציוד נלווה ששקלו משקל רב.
7. עוד טוען התובע כי הקים קירות גבס ונדרש להרים פלטות גבס ולמסור אותם עד השלמת כלל הקירות. לאחר מכן ביצע את שלב השפכטל והשיוף , בו נדרש להרים את ידיו למעלה ולמטה, ולאחר מכן פעולת צביעה שכרוכה גם בהרמת הידיים.
8. לטענת התובע כתוצאה מעבודתו רבת השנים ומפעולות ההרמה, נשיאה של משקלים כבדים ובעיקר פעולות הריסה באמצעות קונגו, הרמת חומרי בניה, כלים, פינוי פסולת במשקל כבד מאוד באופן חוזר ונשנה במשך שעות ארוכות באופן תכוף, בהרמת משקל באמצעות הכפיים, נפגע הוא בשתי הכתפיים והחל לחוש בכאבים חזקים וממגבלת תנועה ואובחן כסובל מקרע בשריר/גיד SUPRASPINATUS , בשתי כתפיו.
9. לטענת התובע בעטיה של הפגיעה נאלץ לעבור טיפולים פיזיוטרפיים וניתוח בכתף ימין וכן רופא תעסוקתי המליץ לתובע להפסיק את עבודתו בשיפוצים.
10. מנגד לטענת הנתבע תביעת התובע נדחתה כדין. לתובע לא ארעה פגיעה בעבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ולא הונחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. כמן כן הנתבע טען כי התובע אינו חולה במחלת מקצוע וכי אין קש"ס בין פגימת התובע לבין תנאי עיסוקי במשלח ידו.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

1. על מנת לבסס טענה לתשתית עובדתית לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה, על הטוען לה מוטל הנטל להוכיח קיומן של תנועות זהות או דומות, להבדיל מתנועות שונות ומגוונות וחסרות רצף ביניהן.

"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. ... לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע."(עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי – יניב, פד"ע לה 523, 533 (2000)).

1. פעולות המורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו, המבוצעות במהלך יום העבודה (עב"ל 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.2002; עב"ל 293/09 ראובן יעקב – המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.1.2010; עב"ל 642/06 שלמה מורדוב – המוסד לביטוח לאומי, מיום 11.3.2008). עם זאת נפסק כי יכול ותתקיים תשתית עובדתית נדרשת לתורת המיקרוטרואמה כאשר אף שהעבודה הינה מגוונת וכוללת פעולות שונות במהלך שגרת העבודה, במידה ועדיין ניתן לבודד במסגרת יום עבודה רצף מהותי של תנועות דומות במהותן (עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש - המוסד לביטוח לאומי, מיום 17.8.2006; עב"ל (ארצי)465/07 עופר יהודאי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 20.12.2007; עב"ל (ארצי) 47434-09-13 קיבאן חקנזרי – המוסד לביטוח לאומי מיום 9.3.2015).
2. עבודה פיזית קשה ומאומצת אינה בהכרח הולמת את תורת המיקרוטראומה, שכן "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים" (דב"ע (ארצי) מו/0-64 אבשלום מיכאלי - המוסד לביטוח לאומי, כפי שצוטט בדב"ע (ארצי) מח/0-77 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538 (1988)).

מן הכלל אל הפרט

1. עיון בחקירתו של התובע בפני חוקר הנתבע מעלה כי תיאר את אופן ביצוע עבודתו כמפורט: "ש. איזה פעולות היית עושה בתדירות הגבוהה ביותר? ת: אין דבר כזה שאתה עושה אותו הדבר כל יום. זה תלוי בפרוייקט. יש פרוייקטים שצריך לשפץ את כל הבית ויש פרוייקטים שצריך רק לצבוע ולתקן את הבית. זה הכי קל. ... ש. בתחום השיפוצים מה היתה עבודתך המרכזית? ת: אין דבר כזה אחד יותר או פחות. היו פרוייקטים של שינוי חדרי אמבטיה, שזה לחדש את כל הקרמיקה, אסלה , ניאגרה, ... הרכבת מיקלחון וכיור , והיו פרוייקטים של בניית קירות גבס בתוך הדירה".ר' עמ' 4-5 לחקירתו.
2. כמו כן במסגרת חקירתו של התובע בפני חוקר הנתבע דיבר הוא על פעולות חוזרות ונשנות אותם ביצע בעזרת הכתפיים וזאת בנוגע להרמת מכשיר פטישון וקונגו עקב עבודות בניית גבס ותקרה וכן בנוגע לשבירת קירות, שהשתמש בקונגו להריסה וכן פעולות שפכטל לקיר ושיוף. ר' עמ' 5 לחקירתו. עם זאת עיון בעמ' 5 שורות 90- 92 מעלה כי התובע הבהיר כי לא ביצע עבודות אלו כל יום:" ש: הייתי עושה את זה בין יום לשלושה ימים בפרויקט שאורך שבועיים" ובהמשך העיד:" לוקח לשבור קיר כזה בין יום לימיים". ר' עמ' 5 שורות 103-104 . ובנוגע לעבודות השפכטל העיד התובע כי:

"הייתי עושה שפכטל פעם בחודש במשך 5-6 ימים. תקרה לא תמיד. תקרה פעם ב-3 חודשים בערך. " ר' עמ' 6 שורות 110-111. גם בנוגע להרמת פלטות העיד התובע כי מדובר על פעם בשבוע : " בממוצע בבערך זה פעם בשבוע פעם בשבועיים בערך" ר' עמ' 6 שורות 114-118 .

1. גם עיון בתצהירו של התובע מעלה כי ביצע אכן עבודה פיזית קשה ביותר, אולם ביצע מספר רב של עבודות ופעולות במסגרת עבודות השיפוצים שביצע: " ברוב העבודות פעילותי הייתה כרוכה בהריסה של קירות ופינוי של פסולת בנייה, טרם שהחל השיפוץ אני מרים פסולת ופסולת בניין במספר שקים ששוקלים כ- 15 ק"ג לפחות ..... בכל יום אני צריך להביא חומרי עבודה, בתהליך הבניה ... אני עושה כשעתיים בהעמסת החומרים השונים לדירה ואת כל הציוד הנלווה... הקמת קירות גבס, ביצוע עבודות שפכטל ובסוף צביעה וכן עבודות חיפוי וריצוף... מקים קירות גבס, להרים פלטת גבס ולמסמר אותה... לאחר מכן יש את שלב השפכטל והשיוף... לאחר מכן שלב הצביעה... בריצוף וחיפוי אני מבצע פעולת מריחה של דבק קרמיקה ", ר' סעיפים 9,12, 13-20 .
2. גם עיון בחקירתו הנגדית מעלה כי התובע ביצע שלל פעולות במסגרת הליך השיפוצים שהיה מבצע באופן שונה מבית לבית:

"כשאתה מדבר על עבודות הריסה, אתה מתחיל בעבודות הריסה. איך עבודה זאת מתבצעת? ת.כן, יש כלים, קונגו לדוגמה, וקוולדה שזה פטיש ענק של 10 ק"ג, זה הכלים ששוברים את הקירות....ש. אחרי שאתה שובר אתה מפנה את הפסולת? ת. כן ש. איך אתה שם את הפסולת לתוך השק? ת.אני לוקח שק ושם בו את הפסולת (מדגים את התנועה ע"י כיפוף הברכיים והידיים עד גובה המותניים, אני כורע עד הרצפה ומכניס את הפסולת האבנים לשק)ש. קיר אחד שאתה שובר כמה שקי פסולת יש לך? ת. לא פחות מ-30 שקיות, קשה להגיד. מדובר על בטון, שזה כבד...ש. כשאתה שובר קיר אתה נעזר גם בסולם? ת. כן בטח, עולה לסולם, לוקח קונגו, עובד איתו באיזורים, הקונגו עצמו בין 7-10 ק"ג, את הקונגו אתה שם על הסולם, לוקח את הקוואלדה ומתחיל לשבור (מדגים את השבירה ע"י הרמת ידיים לגובה הכתפיים ומעל הכתפיים, והכל כשאני על הסולם. מדגים את החזקת הקונגו, שימוש בידיים מורמות עד גובה הכתפיים. ש. כמה זמן לוקחת לך עבודת הריסה כזאת? ת. יום-יומיים, תלוי איזה קיר...ש. אחרי פינוי שקי הפסולת מה השלב הבא? ת. מנקים את המקום ומתחילים לעשות תיקונים בקיר, שפכטל, עם 2 שפכטלים שמים את החומר על הקיר כדי ליישר את המקום בו הייתה השבירה של הקיר. ש. פה אתה כבר לא צריך כוח? ת. החומר הוא גם משקל. ש. אתה בונה קירות גבס? ת. כן....ש. איך בונים קיר גבס? ת. לוקחים מסילות, מדביקים על הקיר עם הפטישון, יד אחת מחזיקה את המסילה ויד שניה מחזיקה את המקדחה (פטישון) מדגים הרמת ידיים בגובה הכתפיים. ....ש. קירות גבס אתה מצמיד לקיר? ת. כן, יש פלטות ששמים על הקיר, כשבונים את הגבס בין הדירות, מחיצה. שמים מסילה על הרצפה עם הברגים עד הקיר, בקיר שמים עוד עמוד אחד שמיישר איזה מידה אמור להיות הקיר, ואז בתיקרה עם הפטישון קודחים עוד מסילה וגם בצד השני אותו דבר. ש. אותם חיבורים צריך לעשות גם ברצפה? ת. נכון. אתה מחזיק את הפטישון, עושה חורים ברצפה, שמים דיבלים ומכניסים בורג לתוך הרצפה, ואותו דבר בתקרה, שמים את המסילה, עושים את החור עם דיבל וזה עבודה על סולם כי זה גבוה 2.70 ואני עובד עם הפטישון והמברגה גם בתקרה ע"י הרמת הידיים מעל הכתפיים. ש.יש גם קירות גבס שלא מגיעים עד התקרה? ת. נכון. בעבודות כאלה בכל מקרה יש מסילה על העמודים שגם מחזקים עם המברגה בגובה. כדי שהיא תחזיק את הגבס עם הברגים. ש. מה הפעולה הבאה? ת. ברגע שהקונסטרוקציה מוכנה אז מבריגים את פלטות הגבס בשני הצדדים עם הברגים בעזרת מברגה, לאחר מכן עושים עבודות שפכטל בין הפלטות. בין הפלטות יש חריץ, אז סוגרים אותה עם דף נייר מיוחד, עושים 3 פעמים שכבה של שפכטל ומיישרים את הפלטות. ש. מדובר על שפכטל סמיך יותר מצבע? ת. זה נקרא שפכטל אמריקאי, זה בא בדלי 25 ק"ג זה חומר מוכן שמורחים על הקיר עם השפכטל. בקירות שלא עד התקרה צריך לעבוד על הפינות ולעבור על הכל. ש. שלב הבא? ת. משפשפים את כל האיזור שעשינו שפכטל ואז בודקים אם יש חלק שצריך עוד שכבה, מחכים עוד יום ושוב שפשוף, ואם הקיר מוכן אז מתחילים לצבוע......שאתה צובע את קירות הגבס ואת קירות הבית ? ת. כן. הצביעה...ש. אתה לוקח מקל מאריך ושם על הרולר? ת. כן. מדגים (עם ידיים למעלה מעל הכתפיים מבצעים את הצביעה של התקרה ועל הקיר הצביעה היא בשימוש ברולר בגובה הכתפיים מלמעלה למטה. ש. עבודה נוספת שאתה עושה באופן תדיר – חיפוי קרמיקה על הקירות וריצוף הרצפה בקרמיקה? ת. כן. עבודות ריצוף גדולות פחות עשיתי אבל עשיתי חלקים. אם זה שטח ענק מזמינים רצף אחר. ש. כשאתה מרצף קטעים לא גדולים אתה בדרך כלל מדביק? ת. תלוי איזה מקום. מדביקים עם חומר דבק קרמיקה ובמקומות אחרים מדביקים על הבטון, צמנט. ש. עבודה נוספת זה חיפוי קירות בקרמיקה? ת. כן זה איפה שהמטבח בין השיש לארון חלקים כאלה וחדרי אמבטיה. ש. כמה זמן לוקח לך לשים קרמיקה על הקיר באמבטיה? ת. שבוע. לפני זה צריכים להכין את המקום. עם הפטישון מורידים קרמיקה ישנה, הורסים את הכיור ואביזר דוש וברגע שמוציאים את כל הפסולת מתחילים להדביק את הקרמיקה על הקיר. כל פעם גובה אחר אבל לא פחות משני מטר. ש. אתה מדביק את זה עם דבק?

ת. כן, מדביקים קרמיקה עם דבק קרמיקה. ש. אתה מרכיב כיורים, אסלות, באמבטיה? ת. כן ש. זה באמצעות דבק? ת. לא עם דבק, נעזרים בחורים שיש בקיר ומרכיבים באמצעות מברגה. ש. באותו אופן אתה מרכיב את כל הכלים הסניטריים? ת. כן"

1. גם עיון בקבלות של התובע שצרף לתצהירו מעלה כי אכן מדובר היה במגוון פעולות שיפוצים שביצע: קיר גבס, שפריץ, תקרה בסלון, תיקוני קירות, צביעה בית, בניית קירות גבס, קרמיקה, הדבקת קרמיקה, רובה, תיקונים, פנלים, עבודות קרמיקה באמבטיה, מטבח, שירותי , בינה קיר אמבטיה, תיקונים וצבע, , עבודות טייח ותיקונים, צביעת המטבח, הדבקת קרמיקה, צביעת משקופים, עבודות שפכטל, צביעת דלתות ומשקופים, עבודות ריצוף.
2. גם עיון בחקירתו הנגדית של התובע מאשר הוא כי כל עבודה היתה שונה וזאת לפי צרכי בעלי הדירות:

"מהחשבוניות אני רואה ביצוע של כ-3 עבודות גבס בממוצע בשנה, כאשר ביתר הקבלות מופיע בעיקר צביעה והדבקת קרמיקה. היו כמה עבודות שצויין בקבלות עבודות שיפוצים, ייתכן שזה כולל גם עבודות הריסה ובניה. תסכים איתי עבודות שהורסים את כל קירות הבית פחות שכיח? בדרך כלל הורסים קיר או שניים?

ת. מה שבעל הבית מחליט. לפעמים זה היה קיר בין המרפסת למטבח שביקשו ממני להרוס אותו. כל דירה זה תלוי. לפעמים זה קיר אחד ולפעמים 2, לפעמים ביקשו להרוס נישה ולשנות גובה תקרה."עמ' 2 שורות 5-11 לפרוטוקול דיון ההוכחות.

1. יצויין כי עיון בתצהירו של התובעת מעלה כי הצהיר :" 8. את העבודה משך כל השנים עשיתי בעצמי ולא היו לי עובדים מקצועיים" . עם זאת עיון בחקירתו הנגדית מעלה כי נעזר לעיתים בעבודתו בבני משפחתו- ילדיו ( ר' עמ' 1 שורות 25-26 ) ומשכך הדבר יפעל לחובתו.
2. ממכלול הראיות כפי שפורט לעיל, אלו מצטיירת תמונה של עבודה פיסית מאומצת אשר כללה מגוון רב של פעולות וכפועל יוצא מגוון רב של תנועות. ערים אנו לכך כי התובע העיד כי ביצע חלק מעבודות השיפוץ על ידי הרמת הכתפיים וידיים למעלה. עם זאת עיון בחקירתו בפני חוקר הנתבע מעלה כי צמצם את פעולות אלו להרמת מכשיר פטישון וקונגו עקב עבודות בניית גבס ותקרה, שבירת קירות, שהשתמש בקונגו להריסה וכן פעולות שפכטל לקיר ושיוף והרמת פלטות, כפי שפורט לעיל. מנגד העיד במסגרת תצהירו וחקירתו הנגדית וכן בפני חוקר הנתבע, על עבודות ופעולות נוספות רבות שביצע במהלך עבודתו שהצריכו פעולות ותנועות נוספות מעבר להרמת כתפיים (" ש: איך אתה שם את הפסולת לתוך השק? ת: אני לוקח שק ושם בו את הפסולת ( מדגים את התנועה ע"י כיפוף הברכיים והידיים עד גובה המתנים, אני כורע עד הרצפה ומכניס את הפסולת האבנים לשק" ר' עמ' 2 שורות 25-27. ובהמשך: התובע העיד על כך שהוא מנקה את המקום, עושה תיקונים בקיר ( ר' עמ' 3 שורות 11-13, חיבורים שנעשים ברצפה, ר' עמ' 3 שורות 32-33, עבודות הברגה, שפכטל בין הפלטות, יישרות פלטות, צביעה בכל הגבהים, צביעה עם רולר ספוג, באמצעות כפות היידים ( ר' עמ' 4 שורות 1-15) ), חיפוי קרמיקה, הורדת קרמיקה ישנה, הדבקת קרמיקה על הקיר כל פעם בגובה אחר, הרכבת כלים סניטרים, הריסת כיורים, חיפוי קירות ( ר' עמ' 4 שורות 22-35 ועמ' 5 )
3. מעבר לאמור, התובע לא עמד בנטל להוכיח כי עשה פעולות אלו באופן תדיר עשרות פעמים כל יום, במיוחד שעולה מהקבלות שצירף וכן מעדותו בפני חוקר הנתבע כפי שפורט לעיל , כי כל פעם היה מבצע עבודות ופעולות שונות לפי צרכי הבעלים. מעבר לאמור לא הביא כל עדות לתמיכה בטענותיו ואף לא את ילדיו שהעיד כי לעיתים עזרו לו בעבודתו.
4. משכך לא שוכנענו כי בנסיבות העניין ניתן לבודד פעולה אחת שנעשתה באופן חוזר ונשנה, מפעולותיו הרבות שביצע התובע במהלך יום עבודתו, וזאת על פני פרק זמן מוגדר או בתדירות הניתנת להערכה וזאת לפי צרכי מקום העבודה.
5. יפים לעניינו דברי כב' הש' פליטמן (כתוארו אז) בפסה"ד בענין ב"ל 215/03 קריידלר משה נ. המל"ל ניתן ביום 1.10.04 באותו מקרה מדובר היה בטכנאי קירור שעבד בהתקנת מזגנים במשך שנים כ-10 שעות ביום. בפסה"ד מצוין כי "עבודתו של המשיב היתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של הרכבה והחלפה של מזגנים ומדחסים. אולם כל פעולה שכזאת היתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו: עמידה, הליכה, התכופפות, הרמת מזגנים, חיבור וכו', כאשר כלל תנועות אלה בוצעו עפ"י סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה... אין לומר כי עבודתו באלקטרה חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונישנת זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו. משכך הם הדברים היה מקום לדחיית הערעור ללא מינוי מומחה".נ
6. גם במקרה דנן, שוכנענו כי מתיאור עבודתו של התובע עולה כי מדובר בעבודה המחייבת ביצוע פעולות שונות ומגוונות, הן מבחינת המאמץ והן מבחינת התנועה עצמה. לא שוכנענו כי ניתן לחלץ מתיאור עבודתו של התובע שכללה מגוון רב של פעולות ועבודות, ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית או תנועות זהות או דומות במהותן זו לזו, אשר מפעילות את אותו הלחץ על איבר מוגדר בגוף וזאת בתדירות מספקת לאורך כל יום עבודה . שכן עולה מהראיות שהתובע היה מבצע בכל פרויקט פעולות שונות ולא ברצף את כלל הפעולות שתאר בתצהירו כעולה מהקבלות אותן הציג. מחומר הראיות, כפי שפורט עולה כי התובע ביצע פעולות מגוונות בתחום הבניה והשיפוצים וביניהם גם שימוש בכלים רוטטים. אולם הפעולות היו משתנות מפרויקט לפרויקט.
7. אין ספק כי התובע ביצע עבודות פיזיות קשות תוך כדי שימוש בכתפיים גם , אולם אין מדובר בפעולה חוזרת ונשנית המהווה תשתית עובדתית לקיומה של תורת המיקרוטראומה . וכמו כן גם בפעולות שנדרש שימוש בכתפיים, היה זה שימוש בתנועות שונות נוכח העובדה כי מדובר היה בפעולות שונות.
8. התנאים להכרה בפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטאומה הם: קיומן של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שכל אחת מסבה נזק זעיר בלתי הדיר, וקיומו של קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות לבין המחלה. הדגש הוא על פעולות חוזרות ונשנות, שאם לא נקפיד על קיומן של אותן פעולות חוזרות ונשנות, הרי שיהא בכך הרחבת תורת המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום, עד כדי ביטול עקרונותיה.

(לעניין זה ראה: עבל 177/06 רחל כהן – המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 23.10.06; עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 28.7.02; עב"ל 1428/04 ליליאן פרץ – המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6.3.06).

1. אכן, אין חולק כי עבודתו של התובע מצריכה עבודה פיזית קשה, אולם לא ניתן לבודד ולאבחן תנועות חוזרות ונשנות של הכתפיים שהתבצעו ברצף במידה מספקת בכדי לבסס את עילת המיקרוטראומה על פי ההלכה הפסוקה, שכן נקבע כי –" השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים". (דב"ע מח/0-77 אליעזר מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט' 538).
2. לאור האמור לעיל ובהעדר תשתית עובדתית כנדרש על פי תורת המיקרוטראומה, קרי, אי הוכחת אירוע חוזר ונשנה משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה, דין התביעה להידחות.
3. משמדובר בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי – לא יינתן צו להוצאות.
4. זכות ערעור לבית הדין הארצי, בתוך 30 ימים

ניתן היום, כ"ב אדר תשפ"א, (06 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.