בפני תביעה כספית, על סך של 16,993 ₪ (מתוכו סך 2,639 ₪ לתובע 2), שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

בקליפת אגוז: בין הפינה הימנית-אחורית במשאית הנתבעת לדופן אחורי ברכב התובעים היה מגע בחניה. המשאית נעה אחורנית, והמחלוקת היא בשאלה אם גם הרכב עשה כן בו זמנית. תמונות הזירה, וכן אינדיקציות מתוך עדות הנהג בעצמו, מלמדות כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון נסיעה של הרכב אחורנית. איש מהנהגים לא ראה את משנהו, אולם עיקר הרשלנות היא של נהג הרכב, בהינתן היציאה מתוך מכוניות חונות אל עבר משאית הנעה במרחב הפתוח.

לאחר ששמעתי את העדויות, אפוא, אני קובע שיהיה זה נכון וצודק לדחות את התביעה, והתובעים ישאו בשכר עדי הנתבעת בסך 850 ₪, אולם לבד מכך אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח סיוון תשפ"א, 08 יוני 2021, בהעדר הצדדים.