ניתנה ביום 12 נובמבר 2019

השופט מיכאל שפיצר

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (הרשמת מירי שי; ב"ל 35686-06-19) אשר נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה עניינה של המבקשת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, ללא צו להוצאות.
2. המבקשת מבקשת לערער על ההחלטה שלא לחייב את המשיב בהוצאותיה. לטענת המבקשת משמדובר בפעם השנייה שעניינה מוחזר לוועדה הרפואית אשר לא קיימה אחר הוראות פסק הדין המחזיר הראשון, ומשנכפה עליה להגיש ערר חוזר הסב על פגם משפטי זהה, יש לפסוק לטובתה הוצאות על אף שהמשיב הסכים להחזיר את עניינה לוועדה הרפואית עוד קודם לדיון בפני בית הדין.
3. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה אף ללא קבלת תגובת המשיב. "כלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בקביעותיה של הערכאה הדיונית בקשר לפסיקת הוצאות משפט, אלא במקרים חריגים. כעניין שבשגרה לא נוהגים בתי הדין לעבודה לעשות צו להוצאות בהליכים מתחום הבטחון הסוציאלי ובהליכים מעין אלו בפרט, המסתיימים בהסכמה. זאת, על מנת לעודד את הצדדים להגיע להסכמות. (עב"ל 384/03 רפעת עודה – המוסד לביטוח לאומי (21.10.03))." (373/09 מיכאל מגרה נ' המוסד לביטוח לאומי (09.11.09), להלן: הלכת מגרה).
4. לטענת המבקשת המקרה שלפנינו מצדיק סטייה מהלכת מגרה משום שזו הפעם השנייה שעניינה מוחזר לוועדה הרפואית. המבקשת אף צירפה דוגמאות לפסקי דין שונים שניתנו בבית הדין האזורי בתל אביב בהן במקרים דומים נפסקו הוצאות לטובת המבוטח.
5. דין הבקשה להידחות מבלי להידרש לתגובת המשיב. אכן ישנם מקרים חריגים בהם ניתן לסטות מהכלל לפיו לא נהוג לפסוק הוצאות בהליכים המסתיימים בהסכמה, אך הדבר נתון לשיקול הדעת של הערכאה הדיונית בהתבסס על נסיבות המקרה והתנהגות הצדדים. במקרה שלפני, נימק בית הדין האזורי את החלטתו שלא להשית הוצאות וזאת לאור הסכמת המשיב להחזיר את עניינה של המבקשת לוועדת הערר עוד בטרם התקיים דיון. החלטת בית הדין קמא מתיישבת עם הלכת מגרה ואין במקרה דנן להצדיק התערבות בהחלטתו.
6. לאור האמור, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין- אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד חשוון תש"פ (12 נובמבר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.