ניתנה ביום 28 יוני 2020

הרשמת אפרת קוקה

1. לפני בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב מיום 24.9.2019 (כב' השופטת דפנה חסון-זכריה ונציגי הציבור הגב' אורנה רזניק ומר יונה הנדל; סע"ש 49327-10-17, להלן: פסק הדין).
2. לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
3. פסק דינו של בית הדין האזורי ניתן ביום 24.9.2019. בקשה לתיקון פסק הדין שהגיש ב"כ המשיב לבית הדין האזורי, התקבלה בהחלטת בית הדין האזורי מיום 25.9.2019. ההחלטה בבקשה לתיקון פסק הדין הומצאה לב"כ המבקשת ביום 26.9.2019. בהתאם להוראת סעיף 81(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, חל המועד האחרון להגשת הערעור על פסק הדין ביום 4.11.2019. עיון במערכת 'נט המשפט' מעלה, שהערעור הוגש לבית דין זה ביום 4.11.2019 בשעה 21:56. על יסוד הוראת תקנה 479ג(ו) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נרשמה הגשת הערעור ביום 5.11.2019, משום שהוגש ביום 4.11.2019 לאחר השעה 17:00. כך שלמעשה, מדובר באיחור קל מאוד בן שעות בודדות בהגשת הערעור.
4. תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה, התשנ"ב-1991 מסמיכה את בית הדין או הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בעניין זה נקבע בפסיקה כי: "אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא" (ע"ע (ארצי) נג/59 -9 אליעזר גת – הבנק הבינלאומי הראשון, פד"ע כה 552),

עוד קבעה הפסיקה, כי ''יש ומשקלם המצטבר של מספר טעמים, אשר כל אחד מהם כשלעצמו אינו מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, עולה לכדי טעם מיוחד כאשר מצרפים אותם יחד'' (עא''ח (ארצי) 1005/02 קובטי הישאם - מועצת העדה האורתודוכסית בנצרת, 19.6.2002).

זאת ועוד, "ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרוש שלטעם המיוחד ישווה אופי של העדר שליטה או תקלה שאינה רגילה או צפויה" (ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה (2) 904).

1. במקרה שלפני, עיון בטיעוני המשיב מעלה, כי הוא לא הצביע על פגיעה באינטרס סופיות הדיון שלו במהלך שעות האיחור הבודדות בהגשת הערעור. מה גם, שב"כ המבקשת טען בבקשה להארכת מועד להגשת הערעור, כי הודיע לב"כ המשיב ביום 4.11.2019, בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הערעור, על כוונת המבקשת להגיש ערעור. המשיב לא הכחיש טענה זו בתגובתו לבקשה. בהתאם להלכה הפסוקה, הגשת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור במסגרת המועדים הקבועים בדין להגשת ערעור או הודעה לצד שכנגד על כוונה להגיש ערעור שניתנה בתוך המועד, מצביעים על שקידתו של המבקש בהגשת הערעור ושוללים את צפייתו של הצד שכנגד לסופיות ההליכים. משכך, מדובר בנסיבות המהוות 'טעם מיוחד' להארכת מועד, אשר יש לשקלן במכלול הנסיבות (ראו: ע"ר 50482-06-16 רם פל סלולר סטוקמרקט בע"מ - קרן, 7.7.2017).
2. הטעמים האמורים די בהם על מנת להורות על קבלת הבקשה, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור או לטענותיו של ב"כ המבקשת אודות טעות במניין הימים בהגשת הערעור. יצוין עם זאת, כי יש קושי לראות בטענותיו של ב"כ המבקשת בעניין טעות במניין הימים בהגשת הערעור כ'טעם מיוחד' להארכת מועד או כנסיבות שהיו מחוץ לשליטתה של המבקשת. זאת מן הטעם, שניתן היה למנוע את הטעות או לגלותהּ בבדיקה שגרתית. הוא הדין באשר לטענותיו של ב"כ המבקשת בעניין מצב בריאותה של גרושתו, אשר לא הוגשו מסמכים רפואיים לתמיכה בהן, ולא הוכח שהאיחור בהגשת הערעור נגרם בעטיין.
3. כללם של דברים: מתקבלת הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור. נוכח הטעמים העומדים ביסוד החלטה זו ובהעדר הצדקה של ממש לאיחור בהגשת הערעור, תשלם המבקשת למשיב בתוך 30 יום הוצאות משפט בסך 750 ש"ח ללא קשר לתוצאות ההליך.
4. המבקשת תגיש לבית הדין עד ליום 6.7.2020, תשובתה לבקשת המשיב לחיובהּ בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו בערעור.
5. הצדדים מוזמנים לדיון מוקדם בערעור ביום 19.7.2020 בשעה 09:30.

ניתנה היום, ו' תמוז תש"פ (28 יוני 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.