ביום 6.3.19 נרשמה לנאשמת הודעת קנס שעניינה אי איסוף צואת כלב שבחזקתה שהוטלה במקום ציבורי, בניגוד לסעיף 17 (ג) לחוק העזר לתל אביב יפו (שמירת הסדר והניקיון) תש"ם – 1980 ( להלן: "החוק העזר").

הנאשמת כפרה במיוחס לה וטענה כי אספה גללי כלב אך הפקח, שרשם את הודעת הקנס, הפנה אותה לגללים אחרים וטען כי אלה הם גללי כלבה.

במסגרת פרשת התביעה העיד הפקח יוסי מצליח. לדבריו הבחין בכלבתה של הנאשמת מטילה צואה (ואף תיעד אותה בשעת מעשה כעולה מן התמונות שהוגשו לי) בגינה ציבורית כאשר הכלבה משוחררת. הנאשמת הייתה בגינה כשגבה מופנה לכלבה. לטענת הפקח הנאשמת לא ידעה היכן הוטלה הצואה שכן שאלה את הפקח היכן הצואה. כאשר הראה לה הפקח את הצואה – הרימה אותה הנאשמת.

הנאשמת העידה בפרשת ההגנה כי שוחחה בטלפון כשכלבתה מאחוריה, משוחררת. הנאשמת ציינה כי תוך כדי השיחה "אני רואה שהיא מסיימת לעשות צואה" (ע' 6 ש' 19). בהמשך חידדה הנאשמת נקודה זו וציינה כי חשה כי כלבתה חופרת באדמה, כנהוג על ידה בסיום הטלת צואה, ולכן ניגשה אליה להרים את הגללים ואז הגיע הפקח (ע' 8 ש' 1-3).

בסיכומיה טענה ב"כ הנאשמת כי אין פגם בכך שהנאשמת אספה גללים, בהתאם לנורמה שקבע חוק העזר, גם אם אלה אינם הגללים שכלבתה הטילה.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את העדויות ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי להרשיע את הנאשמת בעבירה לפי סעיף 17 (ג) לחוק העזר.

סעיף 17 (ג) לחוק העזר קובע כי לא ירשה אדם לכלבו לעשות צרכיו במקום ציבורי. אם על אף זאת עשה הכלב את צרכיו – חייב מחזיק הכלב לאסוף את הגללים. החובה שמטיל חוק העזר היא על בעלי כלב או מחזיק בו לאסוף צרכים שעשה. איסוף גללי כלב אחר ראויה אולי לשבח אך היא אינה פוטרת את בעל הכלב או המחזיק בו מן החובה לאסוף גם את גללי כלבו על מנת לעמוד בדרישת סעיף 17 (ג) לחוק העזר.

אין חולק כי כלבתה של הנאשמת הטילה צואה במקום ציבורי. אני מאמין לפקח, שגרסתו זוכה לחיזוק בגרסת הנאשמת, לפיה הנאשמת ישבה כשגבה לכלבה שקועה בשיחת טלפון ולא הבחינה בכלבתה מטילה גללים. ממילא לא ידעה הנאשמת להבחין בין הגללים שהטילה כלבתה לגללים אחרים שהיו במקום. יצוין כי הנאשמת העידה שחשה בכלבתה חופרת באדמה, כפי שהיא נוהגת לאחר סיום הטלת גללים. עם זאת, מכך לא נובע כי הנאשמת עקבה אחרי כלבתה בעת שהטילה גללים באופן המאפשר לה לדעת היכן בדיוק הוטלו הגללים. אני סבור כי ראוי לקבל כמהימנה את גרסת הפקח לפיה הנאשמת לא ידעה היכן בדיוק הטילה כלבתה צואה. מכל מקום, גם אקבל את הגרסה כי הנאשמת הרימה מיוזמתה צואת כלב אחר– ולא את צואת כלבתה – הרי שכפי שציינתי לעיל, היא פעלה כמתנדבת והיא ראויה לשבח. עם זאת, אין בהרמת צואת כלב אחר כדי לפטור את הנאשמת מחובתה על פי חוק העזר להרים גם את גללי כלבתה שהוטלו בגינה ציבורית. כיוון שגם הנאשמת לא חלקה על כך שהיא לא הרימה את גללי כלבתה (אלא טענה רק כי הרמת גללי כלב אחר מוציאה אותה ידי חובה) הרי שבכך היא עבירה את העבירה שיוחסה לה בהודעת הקנס.

לאור כל האמור, אני מרשיע את הנאשמת בעבירה לפי סעיף 17 (ג) לחוק העזר.

ניתנה היום, 1.12.20, במעמד הצדדים.