בקשה לקבלת חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב – 1982.

כתב-האישום מייחס למבקשת שלושה אישומים ובהם עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

נטען, כי בעת שהמבקשת הייתה אסירה בכלא נווה תרצה, במועדים שונים, בנסיבות המפורטות בכל אישום, היא איימה על סוהרות ועובדת סוציאלית של בית-הכלא.

יצוין, כי המאשימה חזרה בה מן הנטען בסעיפים 1 ו – 2 לאישום השלישי. לאמור, נותרו העובדות הנוגעות לאיום על הסוהרות בלבד.

המבקשת עתרה לבית-המשפט לקבל מאת המשיבה או מאת שלטונות שב"ס את תיקיה האישיים המצויים ברשות שב"ס ואף הפנתה לשני מסמכים שכותרתם "מסמך מנווה תרצה" ו"מסמך מכלא מנווה תרצה".

בהתאם להחלטה מקדמית, הובאו לעיוני במעטפה סגורה שני מסמכים שאותם סימני במ/1 ו – במ/2.

עיון בשני המסמכים המדוברים מלמד, כדלקמן:

מסמך במ/1 מכיל גם מעין זיכרון דברים של המתואר בסעיף 3 לעובדות האישום השלישי. זוהי תמצית עדותה של המתלוננת ולפיכך יש רלוונטיות למשפט שנרשם. יחד עם זאת יש במסמך נתונים שונים נוספים אודות המבקשת שאינם חיוניים או רלוונטיים להגנתה ולא ראוי שהיא תיחשף אליהם. על כן, מלבד התוכן שאותו הקפתי בטוש אדום בסעיף ה"תוכן", אשר יועבר לעיון המבקשת, אני דוחה את הבקשה ככל שהיא מתייחס ליתרת הנתונים שהובאו במסמך.

מסמך במ/2, אף הוא מכיל גם מעין זיכרון דברים של המתואר בסעיפים 1 ו – 2 לעובדות האישום השלישי. הגם שאלו נמחקו מכתב-האישום יש ב"זיכרון הדברים" רלוונטיות מסוימת למשפט. יתרת המסמך מכיל נתונים שונים שאינם חיוניים או רלוונטיים להגנתה של המבקשת ולא ראוי להעבירם לעיונה, כפי שפירטתי לעיל. על כן, מלבד ה"תוכן" שאותו הקפתי בטוש אדום אשר יועבר לעיון המבקשת, אני דוחה את הבקשה ככל שהיא נוגעת ליתרת הנתונים שבמסמך.

יצוין, כי לא ראיתי התייחסות דומה במסמכים שכאלה למתואר באישומים הראשון והשני, כך שבהחלט יש רלוונטיות לחשיפה התכנים במקום שהם קיימים – והתכנים הללו בלבד.

המסמכים מוכנסים למעטפה ומוחזרים למשיבה.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תש"פ, 20 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.