פסק דין

(אישור בקשה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית)

לפני בקשה מוסכמת לאישור הסדר הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה ביום 30.11.20 בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: בהתאמה : "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור" ו-"חוק תובענות ייצוגיות").

התובענה הייצוגית, בקשת האישור וההליכים בתיק

1. המבקשת הגישה ביום 6.11.19 תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד המשיב, שעניינה, בטענת המבקשת כי המשיב מחייב את לקוחותיו בגין העברת מט"ח מחו"ל בעמלה רגילה, וזאת למרות שלשיטתה מדובר בפעולה שבוצעה בערוץ ישיר, ועל המשיב לגבות בגינה עמלה נמוכה יותר בהתאם להוראת סעיף 2(ג) לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח- 2008 (להלן: "כללי הבנקאות עמלות"). בבקשתה הלינה המבקשת לעניין תביעתה האישית, על עמלות ששילמה עבור שלוש העברות מט"ח לחשבונה מהימים 20.9.18, 12.12.18 ו-28.1.19 שבגינן חויבה בעמלה המופיעה בסעיף קטן (9) בחלק 5 - מטבע חוץ לתעריפון המשיב עבור העברת מט"ח לחו"ל/מחו"ל-חד פעמית.

2. עילות התביעה אותן טענה המבקשת בבקשת האישור הינן: הפרת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות") והפרת כללי הבנקאות; הפרת חוק השליחות, תשכ"ה- 1965; הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "פקודת הנזיקין"); עוולת תרמית לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין; עוולת הגזל לפי סעיף 52 לפקודת הנזיקין; עוולת הרשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין; הטעיה והפרת חובת גילוי לפי חוק הבנקאות; הפרת חוזה והטעיה לפי סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים"); חוסר תום לב לפי סעיף 39 לחוק החוזים; והתעשרות שלא כדין לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.

3. את הקבוצה הייצוגית ביקשה המבקשת להגדיר בבקשת האישור כך:

"לקוחות הבנק, אשר ביצעו פעולה 'בערוץ ישיר', כהגדרתה בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח- 2008, וחויבו בעמלה גבוהה מזו הקבועה עבור אותה פעולה בנספח ה'- 'הטבות לפעילות בערוצים ישירים' החל מיום 1/11/2017 ואילך."

4. ביום 26.4.20 הגיש המשיב את תשובתו לבקשת האישור, במסגרתה חלק המשיב, עובדתית ומשפטית, על הטענות שהועלו בבקשת האישור. המשיב עמד על כך שסעיף 2(ג) לכללי הבנקאות עמלות עליו מבססת המבקשת את בקשת האישור נועד כדי לעודד את לקוחות הבנקים לעבור לבצע פעולות בערוצים הישירים - באמצעות האינטרנט ובאמצעות המכשירים הסלולריים, ובאופן זה "לחסוך" את עלות הפקיד ולהביא להפחתה בעלויות ביצוע הפעולות שניתן לבצען בערוץ ישיר. באופן זה, כאשר לקוח נדרש לבצע פעולה תעמודנה בפני הלקוח שתי אפשרויות- האחת לבצע אותה באמצעות פקיד ולשלם את העמלה הרגילה, והשנייה- לחסוך בעלות הפקיד ולבצע את אותה פעולה בערוץ ישיר. או אז ישלם הלקוח עמלה מופחתת, וכך גם הלקוח ייהנה מאותה הפחתה בעלויות. המשיב טען עוד, כי הוא פעל בהתאם להוראות בנק ישראל ופרסם את נספח ה' לתעריפון- הוא הנספח שבו מפורטות הפעולות שניתן לבצע בכל אחת מהדרכים. בין היתר פרסם הבנק "עמלת העברת מט"ח מחו"ל/לחו"ל חד פעמית", כאשר בצד העמלה מוסבר כי בביצוע הפעולה באמצעות האינטרנט תינתן הנחה לעומת ביצוע הפעולה באמצעות פקיד. לעניין זה טען המשיב כי ברור לכל מי שקורא את התעריפון, כי ההנחה תינתן למי שמבצע העברת מט"ח חד פעמית לחו"ל באמצעות האינטרנט. הווה אומר, עת ישקול הלקוח כיצד לבצע העברה של מט"ח, הרי שאם יוכל לעשות זאת באמצעות האינטרנט יקבל הנחה. אלא שקבלת מט"ח אינה פעולה שניתן לבצע אותה באינטרנט. למעשה אין מדובר בפעולה שהלקוח מבצע כלל אלא בפעולה בה הלקוח סביל. הווה אומר, ללקוח אין אפשרות לבחור לבצע את הפעולה עם פקיד או ללא פקיד. ועוד הסביר המשיב, כי קבלת המט"ח הינה פעולה המתבצעת תמיד באמצעות פקיד. בהתאם עמד המשיב על כך שלא על קבלת מט"ח חלה ההנחה נשוא נספח ה' לתעריפון- לא כך כתוב, לא לזה הייתה כוונת מחוקק המשנה, וגם אין כל היגיון שהלקוח יזכה להנחה כזו עבור קבלת המט"ח, שלא נעשתה על ידו בערוץ ישיר באמצעות האינטרנט כלל וכלל. בנוסף, לעניין שם העמלה, המשיב סבר כי הבנק כתב בנספח ה' את שמה המלא של העמלה כפי שזה נקבע על ידי מחוקק המשנה, אך הוסיף הבהרה כי ההנחה תינתן על פעולה באינטרנט בלבד.

5. ביום 12.5.20 הוגשה תגובת המבקשת לתשובת המשיב, בה שללה את טענות המשיב לעיל.

6. ביום 24.5.20 נערך דיון בבקשת האישור, ובהמשך לאותו דיון, הגיעו הצדדים לבסוף להסכמה ליישב את המחלוקות בדרך מוסכמת, ולפיכך, הוגשה ביום 12.11.20 בקשה מוסכמת לאישור הסדר הסתלקות מן הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. עוד בטרם ניתנה הכרעתי בבקשה פנה ב"כ המבקשת בבקשה לעכב את אישור הסתלקות המבקשת מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית עד לאחר קיומו של דיון נוסף. ואכן, ביום 29.11.20 התקיים דיון נוסף בעניין בקשת ההסתלקות וסוכם כי הצדדים יגישו בקשת הסתלקות מתוקנת, וזו אכן הוגשה ביום 30.11.20 , כפי שיפורט להלן.

הסדר ההסתלקות המוסכם

7. המשיב הסכים להוסיף הבהרה נוספת לנספח ה' לתעריפון שמפרסם ללקוחותיו היחידים והעסקים הקטנים, לפיה העברת מט"ח מחו"ל לחשבון הלקוח אינה מזכה בהנחה עבור פעולה בערוץ ישיר, כך שבעמודת "שם השירות" בנספח ה' יופיע בשם השירות הרלוונטי: "העברת מט"ח לחו"ל-חד פעמית" במקום הנוסח של "שם השירות" שמופיע היום (כלומר השמטה של המילה "מחו"ל").

8. המשיב הסכים עוד, לפנים משורת הדין, לשאת בשכר טרחת ב"כ המבקשת בסך של 65,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, באמצעות העברה בנקאית, כנגד הצגת אישור פטור מניכוי מס במקור ואישור על ניהול ספרים כדין של משרדו. כן הסכים המשיב לשאת בגמול למבקשת בסך של 10,000 ₪ וזאת באמצעות העברה בנקאית לחשבון שאת פרטיו ימסרו למשיב. עוד הובהר והוסכם, כי כל מיסוי, ככל שיחול, בגין תשלום הגמול יחול על המבקשת, ועליה בלבד, וינוכה במקור מתוך הסכום שייפסק, וזאת בהתאם לאישור שיתקבל אצל המשיב מרשות המיסים לפי סעיף 170 לפקודת מס הכנסה, וכן ינכה המשיב במקור גם את סכום המע"מ החל על הגמול.

עוד הוסכם כי תשלום שכר הטרחה ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין בבקשת ההסתלקות וכי תשלום הגמול, ישולם בתוך 30 ימים מהמועד בו יתקבל אצל המשיב אישור מס הכנסה בנוגע לסכומים שיש לנכות במקור מתוכו.

9. בנוסף, הוסכם בבקשת ההסתלקות, כי המבקשת ובא כוחה, מתחייבים, שלא להגיש נגד המשיב, במישרין ו/או בעקיפין, תביעה ו/או בקשה לאישור תובענה ייצוגית, הקשורים, לעילת הבקשה לאישור שבכותרת, לרבות בתגובה לתשובה, וכן מתחייבים הם, לא ליזום ו/או לסייע ו/או להיות שותפ/ים ו/או להיות מעורבים, במישרין או בעקיפין, בכל דרך שהיא, בהליך כאמור ו/או בהגשתו על ידי כל גורם אחר.

המבקשת אף הצהירה כי עם הגשת בקשת ההסתלקות ובכפוף לאישורה, היא מוותרת ויתור מלא, סופי, מוחלט ובלתי חוזר, על כל עילה מהעילות שהועלו על ידה במסגרת ההליך שבכותרת, ומתחייבת שלא להעלות עוד כלפי המשיב או מי מטעמו, כל טענה, תביעה או דרישה, הקשורה או הנוגעת, לעילת הבקשה לאישור ובתגובה לתשובה.

10. הצדדים בקשו לפטור אותם מההליכים הקבועים בסעיף 16 (ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות וכן לפי תקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע- 2010, ובכלל זה מפרסום הודעה למציאת תובע חלופי.

11. הצדדים עתרו גם לפטור אותם מתשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט ולחלופין ככל שיוחלט שלא לפטור את המבקשת מתשלום חלקה השני של האגרה או לפטור אותה חלקית בלבד, נתבקש בית המשפט להורות כי המשיב ישפה את המבקשת בתשלום זה. כן הסכימו הצדדים, שהמשיב ישפה את המבקשת בעד סכום חלקה הראשון של האגרה ככל שיינתן פסק דין המאשר את בקשת ההסתלקות כנגד הצגת קבלה על תשלום חלקה הראשון של האגרה, ובתוך 30 ימים מיום הצגת הקבלה.

לבקשת ההסתלקות צורפו תצהירי המבקשת ובא כוחה לפיהם לא קיבלו כל טובת הנאה, בקשר עם עם ההסתלקות, מלבד אותן הסכמות במסגרת בקשת ההסתלקות.

דיון והכרעה

12. עיינתי בבקשת האישור, בתביעה הייצוגית ובבקשת ההסתלקות ומצאתי אותה סבירה ועומדת בתנאי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות. זאת, בהתחשב בנימוקים המנויים בהסדר ההסתלקות המקובלים עלי ובכך שאין בהסתלקות ליצור מעשה בית דין כלפי איזה מחברי הקבוצה.

לפיכך, אני מקבל את בקשת ההסתלקות, מוחק את בקשת האישור ודוחה את תביעתה האישית של המבקשת.

13. בנסיבות אשר פורטו לעיל, אין מקום ליתן הוראות לפרסום לפי סעיף 16 (ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות ולתקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע- 2010.

14. באשר לגמול ולשכר הטרחה, קובע סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, כי מבקש המבקש להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לא יקבל טובת הנאה מהנתבע, אלא באישור בית משפט.

הסעיף מפרט שני שיקולים שעל פיהם יחליט בית המשפט אם לאשר הסתלקות שתגמול בצידה: האחד, במצב דברים שהתובענה הייצוגית טרם אושרה כבענייננו, האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה; והשני, הוא התועלת שהביאה הבקשה לאישור לחברי הקבוצה.

בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (22.8.18) (להלן: "מרקיט") נדונה סוגיית ההסתלקות המתוגמלת ונקבע באשר לסוגיית עילת התביעה לכאורה, בין היתר כך:

"25... בבואו להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה אגב הסתלקות מההליך הייצוגי, שומה על בית משפט לבחון ראשית אם 'התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה'. קרי: על בית משפט לוודא כי אין עסקינן בתביעת סרק, אלא בתובענה שלכתחילה עמדה ביסודה עילת תביעה לכאורה ואולם לאחר הגשתה התברר כי אין עוד תוחלת בהמשך ניהול ההליך. שנית, על בית משפט לתת דעתו ל'תועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה'; ויושם לב כי המחוקק שם את הדגש על עניינם של חברי הקבוצה (להבדיל מתועלת ציבורית כללית, או השגת אחת ממטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות). אין זאת אלא ששומה על הערכאה הדיונית להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די מבחינה זו בתועלת כללית ועמומה (כדוגמת תיקון הפרת חוק שבפועל לא הסבה נזק של ממש לקבוצה גם קודם לתיקון). אחת השאלות שיש לבחון בהקשר זה, היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה."

עוד קבע בית המשפט העליון בפרשת מרקיט, כי השיקולים המנחים לפסיקת גמול ושכר טרחה בבקשת הסתלקות יקבעו על פי שיקול הדעת של בית המשפט, בהתאם לנסיבות המקרה הקונקרטי ולאורם של העקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות:

"29... למען הסר ספק אין הכוונה ל"רשימת מכולת" מחייבת, ולערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בנדון בהתאם לנסיבות המקרה. פרט לתועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה, על פי סעיפים 22 ו-23 לחוק ניתן וראוי להביא בחשבון את הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו, הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך וניהולו, ומידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. כאשר מדובר בפסיקת שכר טרחה, ניתן להביא בחשבון אף את ההוצאות שהוציא בא הכוח המייצג, האופן שבו ניהל את ההליך, והפער שבין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעדים שנפסקו בסופו של יום לטובת הקבוצה. ההלכה מקדמת דנא היא שאין עסקינן ברשימה ממצה של שיקולים, ופסיקת הגמול ושכר הטרחה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהתאם למכלול נסיבות המקרה הקונקרטיות..."

(ההדגשות שלי- א.פ)

16. במקרה דנן, בשים לב לשיקולים שפורטו לעיל בפרשת מרקיט, משלא מצאתי כי מדובר בטיעוני סרק, כאשר עסקינן בסוגיה של שקיפות ללקוח, אני סבור כי הבקשה מצביעה על עילת תביעה לכאורה. שוכנעתי גם כי קיימת תועלת מסויימת בהליך זה ובהסדר ההסתלקות לחברי הקבוצה. מדובר בהסדר הכולל מדיניות רצויה, במסגרתה מוסיף המשיב הבהרה נוספת הנוגעת ל"שם השירות" המוצג בנספח ה' לתעריפון, כך שבעצם ההסתלקות הובילה את המשיב לפעול בשקיפות רבה יותר מול הלקוח. בנוסף, גם לא נחסמה זכותם של חברי הקבוצה להגיש תביעה אישית, מאחר שמדובר בבקשת הסתלקות ולא נוצר מעשה בית דין, ולפיכך, מצאתי את בקשת ההסתלקות סבירה ועומדת בתנאי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות.

בהתחשב בטרחה שטרחה המבקשת ובא כוחה, הסיכון שנטלו על עצמם במסגרת ניהול ההליך, אופן ניהול ההליך והשלב המוקדם יחסית של ההליך בו הוגשה בקשת ההסתלקות, כאשר אין בקבלת ההסתלקות כדי לפגוע באינטרס של מי מחברי הקבוצה או שינוי מצבם לרעה, אני מוצא לנכון לאשר תשלום גמול למבקשת ושכר טרחה לבא כוחה. עם זאת אני סבור, שיש להפחית מהסכומים שהומלצו על ידי הצדדים בהתחשב בהסכמות שהושגו לבסוף במסגרת הסדר ההסתלקות וכן נוכח סכום הגביה העודפת שבמחלוקת שהוערך על ידי המשיב בסך של 200,000 ₪, וזאת להבדיל מהטענות בדבר הנזק המשמעותי שנטען שנגרם (ראה סעיף 83 לכתב התביעה).

לפליכך אני מאשר תשלום גמול ושכר טרחה בסכומים נמוכים יותר מהמבוקש באופן שהמשיב ישלם גמול למבקשת בסך של 5,000 ₪, ולבא כוחה שכר טרחה בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

הגמול ישולם בתוך 30 ימים מהמועד בו יתקבל אצל המשיב אישור מס הכנסה לסכומים שיש לנכות במקור מתוכו.

שכר הטרחה ישולם לב"כ המבקשת בתוך 30 ימים ממתן פסק דיני זה באמצעות העברה בנקאית, כנגד הצהרת אישור פטור מניכוי מס במקור ואישור על ניהול ספרים כדין של משרדו.

54678313

באשר לחלקה הראשון של האגרה, אני מורה, כי המשיב ישפה את המבקשת בעד סכום חלקה הראשון של האגרה, כנגד הצגת קבלה על תשלום חלקה הראשון של האגרה, בתוך 30 ימים מיום הצגת הקבלה.

באשר לחלקה השני של האגרה, מאחר ואיני מוצא מקום לפטור מתשלומו, בהתאם למוסכם המשיב יישא בו.

המבקשת תעביר את פסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, ט"ז כסלו תשפ"א, 02 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.