התובעים טוענים בכתב התביעה, שהם מאוגדים בשלוש משפחות (12 איש בסך הכל) שתכננו נופש יחדיו בתקופת החופש הגדול.

הם מספרים שכבר במרץ ביקשו לשריין לעצמם מקום לנופש.

ביום 26.3.19 הם מצאו "דיל" באתר הנתבעת, כאשר המחיר שהוצג היה בסך 1,523 ₪ לפני מע"מ, עבור 4 לילות לחדר של 4 אנשים, לתקופה מיום 21.7 – 26.7.

התובעים החליטו להזמין את הנופש שהוצע, וביום 28.3.19 קיבלו אישור הזמנה על פי האמור לעיל.

הם מציינים שבטופס אישור ההזמנה ועל פי מייל שקיבלו, נאמר שמדובר בתעריף מוזל וההזמנה לא ניתנת לביטול.

בהתאם לכך הודיעו התובעים למקום העבודה על מועדי הנופש.

לטענתם שאינה נתמכת בראיות נוספות, האישור מהמעבידים היה כרוך בתיאומים רבים, טרחה רבה ועוגמת נפש.

התובעים מספרים עוד, שביום 1.7.19 פנה אליהם נציג בית המלון וטען שמחיר החופשה על פיו נעשתה העסקה, הוצג כפי שהוא, בטעות.

הם מפנים למייל שקיבלו מהנתבעת ביום 7.8.19, לפיו מדובר במחיר שגוי של העסקה שהנתבעת לא תוכל לכבדו, והנתבעת דרשה באותו מייל מחיר חדש של 5,483 ₪ לכל חדר.

הם מפנים למייל מהמלון, לפיו הנתבעת היא שהציגה את המחיר המוטעה, בו נקבה בשקלים במקום בדולרים.

המלון הוסיף באותו מייל, שהוא מבטל את ההזמנה.

אחת התובעות פנתה לנציג הנתבעת, ולטענתה אמר לה הנציג כי מדובר בטעות של הנתבעת כאשר המחיר אמור היה להיות בדולרים ולא בשקלים.

התובעים מוסיפים בסעיף 19 שם, שבנסיבות העניין קמה להם זכות לבטל את ההסכם ולקבל בחזרה את ששילמו בליווי ריבית והצמדה, ולכך הם עותרים.

בסעיף שלאחר מכן הם טוענים טענה הפוכה, לפיה חלפו 94 יום מאז נכרת ההסכם ועד הודעת הביטול הנ"ל ולנתבעת לא קמה זכות לבטלו.

הם מציינים שהנתבעת הציעה פיצוי לכל משפחה-קופון הנחה של 710 ₪ להזמנה עתידית, אך הם דחו את ההצעה.

הם מוסיפים שהנתבעת הודיעה להם ביום 11.7.19 שההזמנות בוטלו סופית.

התובעים טוענים שנגרמה להם עוגמת נפש ענקית, ליבם של הילדים נשבר והם בזבזו זמן רב על תקשורת טלפונית.

התובעים לא מצביעים על ניסיון שלהם למצוא בית מלון חלופי.

התובעים טוענים שנגרמה להם עוגמת נפש, לכל אחד מהם, בגובה 20,000 ₪, הם הוציאו סכום של 1,100 ₪ + מע"מ על שכר טרחת עו"ד, אך בסך הכל הם מבקשים לחייב את הנתבעת לשלם להם פיצוי כולל של 33,900 ₪.

הנתבעת טענה להגנתה, שהתובעים ניסו לנצל לרעה את הטעות שנפלה במחיר באתר.

הנתבעת מוסיפה שאינה אחראית לטעות, משום שאין לה שליטה על המחירים המוצגים באתר שלה ואשר מוזנים על ידי ספקי השירות.

לנתבעת אין לטענתה חובה ואין לה יכולת, לפקח על המחירים המוצגים באתר.

לנתבעת עמדה לשיטתה הזכות לבטל את ההזמנה, בהתאם לתקנון האתר אותו אישרו התובעים ובכפוף לו ביצעו את ההזמנה.

על פי התקנון, מותר לנתבעת שלא לספק מוצר או שירות שנרכשו במחיר שגוי, גם לאחר אישור ההזמנה.

הנתבעת מוסיפה, שגם לפי חוק החוזים (חלק כללי) קמה לה זכות לבטל את ההזמנה בהתחשב בטעות ובחוסר תום ליבם של התובעים.

הנתבעת מדגישה שהציעה לתובעים לפנים משורת הדין, שלל הטבות בעלות ערך כספי משמעותי.

הנתבעת מאשרת בעיקרו של דבר את הטענות העובדתיות של התובעים.

היא מוסיפה, ששלושת החדרים שהוזמנו הם החדרים המפוארים ביותר בבית המלון (סוויטה דלוקס), מהחדרים יש גישה ישירה לבריכה וההזמנה כוללת ארוחת בוקר.

טענה זו לא נסתרה.

הנתבעת טוענת עוד, שכל אדם סביר אמור להבין, שמחיר של 381 ₪ ללילה (כולל ארוחת בוקר) עבור 4 אנשים, הוא מחיר שהינו בגדר טעות.

הנתבעת מספרת שהינה "פלטפורמה" ברשת, המאפשרת לבעלי עסקים בתחום הנופש להציע עסקאות לאנשים פרטיים.

בתחילת התהליך בו נכנס העסק לאתר, מיידע בעל העסק את הנתבעת בדבר סוג הנכס שברשותו ובהתאם לכך מקימה עבורו הנתבעת חשבון משתמש באתר.

בהמשך נכנס בעל העסק לחשבון, מעיין בתנאים הסטנדרטים המוצעים על ידי הנתבעת ומחליט כיצד ברצונו לקבל את התשלום.

לאחר מכן מפרסם בעל הנכס פרטים רלוונטיים עבור הלקוחות הפרטיים הגולשים באתר, לרבות מחירי השירות.

הנתבעת חוזרת וטוענת שאין לה שליטה על פרסום הפרטים הללו.

הנתבעת מפנה גם לנספחים 6 ו- 7 לכתב התביעה – הודעות הנתבעת לתובעים.

הנתבעת מצרפת לכתב ההגנה את תקנון האתר שלה.

הנתבעת גם כתבה לתובעים בזמן הרלוונטי, שאינה יכולה לשלוט על התעריפים המופיעים באתר.

למרות זאת הציעה הנתבעת לתובעים הנחה של 15% ממחיר המלון, ובנוסף שלחה להם קופון הנחה בסך 710 ₪ למימוש בהזמנה עתידית, אך התובעים דחו זאת.

הנתבעת מדגישה, שבכל רגע נתון מתפרסמים באתר שלה מיליוני בתי עסק, ואין באפשרותה לפקח על התעריפים שהם מפרסמים. בהתחשב בכך היו התובעים אמורים להפנות את טענותיהם כלפי בית המלון.

הנתבעת מפנה לתקנון האתר שם נאמר:

"המחיר של שירותי הנסיעות יהיה כפי שמצוין באתר מעת לעת, למעט במקרים של טעות ברורה... למרות מיטב המאמצים שמשקיעה (הנתבעת) חלק משירותי הנסיעות המפורטים באתר עשויים להיות מתומחרים באופן שגוי... (הנתבעת) שומרת לעצמה את הזכות לתקן כל שגיאת תמחור באתר.... שבוצעה תחת מחיר לא נכון" (ההדגשות שלי י.ש).

אני מניח לטובת התובעים על אף הקושי שבדבר, שהם התקשרו בהסכם בתום לב ומבלי לחשוד שהצעת המחיר לה נענו ניתנה בטעות.

עם זאת מקובלת עלי בנסיבות העניין, עמדת הנתבעת לפיה הצעת המחיר ניתנה בטעות.

נדמה שגם התובעים לא חולקים על כך.

ברי שהתובעים אישרו את תקנון הנתבעת שחלקו הרלוונטי מצוטט בסעיף 38 לעיל, במסגרת ההתקשרות בין הצדדים.

למעט ניסיון התחמקות מלהודות בכך, ניסיון המעיד על העדר תום-לב, לא ניסו התובעים להתמודד עם האמור בתקנון.

מקובלת עלי גם עמדת הנתבעת, לפיה אין היא אחראית להצעת המחיר והאחריות לכך מוטלת על המלון.

התובעים טענו טענות בעלמא באשר לנזקיהם, וטענתם המופרכת לנזק של 20,000 ₪ לכל אחד מהם בגין ביטול ההסכם, מעידה על כוונותיהם חסרות תום הלב בהליך זה, שתכליתן להתעשר על חשבון ה"כיס העמוק" של הנתבעת.

ראה לדוגמה סירוב התובעים להצעת הנתבעת לסייע להם במציאת מלון חלופי, בלא שצירפו נימוק לסירוב.

לתובעים מגיע פיצוי מסוים, בשל חלוף הזמן מאז נעשה ההסכם ועד ביטולו ובשל הקרבה בזמן לחופשה.

הגם שכאמור לעיל אין הנתבעת אחראית לטעות ולשהוי בתיקונה, היא הציעה לתובעים פיצוי הולם וראוי בנסיבות העניין, אך הם סירבו להצעה מן הטעמים אותם ציינתי לעיל.

מן הראוי להבהיר לתובעים בכוח בציבור הרחב, השוקלים שימוש בבית המשפט לתביעות קטנות על מנת להתעשר שלא כדין על חשבון "כיס עמוק", שבתביעה שכזו קיים סיכון ממשי לחיוב בהוצאות נכבדות.

כך בוודאי כאשר מטריחים על לא כלום חברה הנמצאת ב"ארצות הים".

אשר על כל אלה התביעה נדחית.

התובעים, ביחד ולחוד, ישלמו לנתבעת בתוך 30 ימים הוצאות בסך 6,000 ₪.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתנה היום, ה' אלול תש"פ, 25 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.