1. בפניי בקשת התובעת בת"א 26766-02-21 (להלן: "הכשרה"), אותה הכתירה כבקשה ל"תיקון טעות סופר והבהרת החלטה".
2. עניינה של הבקשה בשיעור ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו לטובת הכשרה, בפסק הדין שניתן על-ידי בתיקים המאוחדים שבכותרת ביום 26.05.22 (להלן: "פסק הדין"), שכר טרחה בסך 5,000 ₪ (כולל) וכן ובנוסף, הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.
3. עיקר יהבה של הבקשה, עניינו ב"גזירה השווה" שגזרתי, בפסיקת שכר הטרחה וההוצאות בתביעת הכשרה, ששוויה הכספי כ- 89,000 ₪ (בעיגול), באופן זהה לשיעור שכר הטרחה והוצאות המשפט שנפסקו לטובת התובעת נסרין שחאדה (להלן: "נסרין"), בתיק תא"מ 35528-10-29, ששוויה הסתכם בכ- 25,000 ₪ (בעיגול).
4. טוענת הכשרה בבקשתה, כי מאחר ושווי תביעתה עומד על פי 3 ויותר משווי תביעת נסרין, הרי שהדבר היה צריך למצוא ביטויו בפסק הדין, באופן שתהיה הבחנה בסכום שכר הטרחה הפסוק לטובת הכשרה, קרי, הבחנה בין סכום שכר הטרחה הכולל שנפסק לטובתה, לבין זה שנפסק לטובת נסרין.
5. משזה לא נעשה, מבקשת הכשרה את בית המשפט לתקן את טעותו, ולחילופין, להבהיר את סכומי שכר הטרחה הפסוקים והזהות ביניהם.
6. הנתבעים, בתורם, מתנגדים לבקשה.
7. הנתבעים טוענים, כי אין המדובר בטעות או השמטה שנפלה בפסק הדין, לבטח לא כזו היכולה להתכנות "טעות סופר", כפי טענת הכשרה.
8. עוד טוענים הנתבעים, כי בית המשפט "קם מכסאו" ואינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו.
9. הנתבעים מפנים לעקרונות שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי ובהלכה הפסוקה, לעניין פסיקת שיעור ההוצאות, וטוענים כי בית המשפט ערך האיזון הראוי וקבע את שכר הטרחה הפסוק להכשרה (כמו גם לנסרין), בהתאם לעקרונות אלה.
10. לפיכך, עותרים הנתבעים לדחיית הבקשה ולחיוב הכשרה בהוצאותיה.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, נחה דעתי כי הדין הבקשה של הכשרה להידחות. להלן אבאר טעמיי.
2. ראשית, מקובלת עליי טענת הנתבעים ולפיה, משעה שבית המשפט נתן בפסק הדין דעתו לנושא פסיקת ההוצאות ושכר טרחת עוה"ד, כפי שנעשה על-ידי בפסק הדין, וזאת בניגוד למצב של העדר התייחסות, הרי שאין עסקינן ב"השמטה מקרית", הטעונה תיקון או הבהרה, כפי טענת הכשרה וכן הפסיקה אליה הפנתה בבקשתה, המתייחסת למצב של העדר התייחסות לנושא החיוב בהוצאות לטובת בעל הדין שזכה בדינו, בפסק הדין.
3. כן מקובלת עליי טענת הנתבעים ולפיה, בית המשפט סיים עם מתן פסק הדין מלאכתו ו"קם מכסאו", כך שניסיון להרהר או לערער אחר שיעור שכר הטרחה הפסוק מסור לערכאת הערעור, ולה בלבד.
4. רק מטעמים אלה דינה של הבקשה לדחייה, והייתי יכול לסיים החלטתי כבר בשלב זה. יחד עם זאת, פטור בלא כלום אי אפשר.
5. המסגרת הנורמטיבית לפסיקת הוצאות משפט ושכר טרחה, מצויה בתקנות 152-153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"):

פסיקת הוצאות

152. בתום הדיון יפסוק בית המשפט הוצאות סבירות והוגנות, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור.

שיעור ההוצאות

153. (א) סכום שכר טרחת עורך דין שיפסוק בית המשפט לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור.

(ב) בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד.

(ג) בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש.

(ד) בהחלטה יפרט בית המשפט את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות.

1. כפי שנקבע בתקנה 153 (א), סכום שכר הטרחה שיפסוק בית המשפט לטובת בעל דין שזכה בהליך, לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורכי דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 (להלן: "התעריף המינימלי"), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר.
2. אך בכך לא סגי, שכן עוד נקבע בתקנה כנ"ל, שפסיקת שכר הטרחה, כפופה לאמור בתקנת משנה (ג), הקובעת, כי בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש.
3. התקנות מפרטות חלק ממכלול השיקולים האמורים להישקל על-ידי בית המשפט, בבואו לפסוק הוצאות משפט לטובת בעל הדין שזכה בדינו, על-מנת שאלה תהנה הוצאות סבירות והוגנות, כפי הקבוע בתקנה 152 לתקנות.
4. בפסק הדין שניתן בהפ (ת"א) 11835-12-20 דן דוידיאן נ' מירה חלה [פורסם בנבו 17.06.21], נקבע, בשינויים המחויבים לענייננו, כי:

"17. התקנות משקפות את הפסיקה שנהגה קודם לכניסתן לתוקף, תוך שינוי אחד משמעותי שלפיו ברירת המחדל היא חיוב בהוצאות, כאשר על בית המשפט להצביע על טעמים מיוחדים שלא לעשות כן [ראו רע"א 7650/20 Magic Software Enterprises Ltd נ' פאיירפלאי בע"מ (פורסם בנבו, 28.12.2020) (להלן: "עניין מג'יק"), פסקה 14].

18. על פי פסיקת בית המשפט העליון, כעניין שבעקרון יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא. הדבר נועד למנוע חיסרון כיס של הצד הזוכה; להרתיע תובעים בכוח מנקיטת הליכי סרק; ולעודד נתבעים בכוח להימנע מהתגוננות סרק מפני תביעה ראויה.

19. עם זאת, על בית המשפט לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם מדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין [ראו: בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא- משרד התעשיה, המסחר ואח', פ"ד ס(1) 600 (2005)].

20. הדרישה לסבירות ומידתיות ההוצאות באה למנוע מצב שבו הוצאות גבוהות יתר על המידה שיוטלו יביאו להרתעת יתר של בעלי הדין, ליצירת חוסר שוויון, ייקור של ההליכים המשפטיים ולפגיעה בזכות הגישה לערכאות.

21. ההוצאות שעל בית המשפט לפסוק צריכות להיות פרופורציונאליות להליך עצמו ומהותו, שכן יש בכך כדי למנוע הטלת עלות יתר על המפסיד בהליך, כמו גם עידוד ניהול הליך ראוי על ידי הזוכה [ת.א. 39821-08-17 PRIMA Lab SA נ' קומון סנס בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 19.11.2017)].

22. שיעור ההוצאות הראוי נקבע תוך בחינת כל מקרה לגופו, תוך התחשבות במספר נתונים, ביניהם: אופן ניהול ההליך; היחס בין הסעד שנתבקש והסעד שנתקבל לבין שיעור ההוצאות; מורכבות התיק וחשיבותו; היקף העבודה שהושקעה על ידי בעל הדין בהליך; ושכר הטרחה ששולם בפועל או שבעל הדין התחייב לשלמו (עניין מג'יק, פסקה 10 וכן הוראת תקנה 153 לתקנות)."

1. מהתם להכא – ראשית, סכום שכר הטרחה שנפסק בפסק הדין להכשרה, אינו נופל משיעור שכר הטרחה המינימלי הקבוע לתביעה כספית בסדר גודל זה (89,000 ₪) בתעריף המינימלי (4,054 ₪ בתוספת מע"מ = 4,743 ₪), כאשר להכשרה נפסקו כאמור 5,000 ₪ (כולל).
2. שנית, סכום התביעה של הכשרה ביחס לסכום התביעה של נסרין, אינו חזות הכל.
3. כאמור לעיל, שיעור ההוצאות ושכר טרחה הפסוקים צריכים להביא בחשבון, בין היתר, את אופן ניהול ההליך, מורכבות התיק, היקף העבודה שהושקעה על-ידי בעל הדין בהליך וכיוצ"ב פרמטרים, אשר כולם נועדו, בסופו של יום, להביאו לפסיקת הוצאות הוגנות וסבירות.
4. בתיקים המאוחדים שבפנינו, התקיימו שתי ישיבות קדם משפט וישיבת הוכחות אחת בת מספר שעות יחסית מצומצם.
5. יתר על-כן, בעוד הכשרה ניהלה רק הליך אחד מבין התיקים המאוחדים (תביעתה נגד הנתבעים בת"א 26766-02-21), הרי שנסרין נדרשה לשני הליכים. הראשון מביניהם, תביעתה כנגד הנתבעים (תא"מ 35528-10-19) והשני, התביעה שהוגשה נגדה על-ידי הנתבעים (תא"מ 13577-11-19).
6. רוצה לומר, מבחינת הפרמטר של השקעה בהיקף עבודה, הרי שנסרין (ובאי כוחה) נדרשו, על-פניו, להשקעה רבה יותר עבודה בתיקים המאוחדים, מאשר ב"כ של הכשרה.
7. סוף דבר – מכלל הטעמים האמורים, הבקשה נדחית.
8. הכשרה תשלם לשני הנתבעים, יחדיו, הוצאות בקשה זו, בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישולמו להם, באמצעות בא כוחם, תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד תשלומו בפועל.

ניתנה היום, כ' סיוון תשפ"ב, 19 יוני 2022, בהעדר הצדדים.