1. בגדרם של הליכי חדלות פירעון של חברת איגלו הנדסה אזרחית בע"מ, מונה עו"ד נ' טפר כמפרק החברה. למפרק הוגשו תביעות חוב של נושי החברה ואלו נבדקו על ידו. ההליך הנוכחי הוא ערעורה של חברת גיל ר. חברה קבלנית בע"מ על הכרעת המפרק בתביעת החוב שהגישה, בגדרה נדחו מרבית טענותיה של המערערת ואושרה לה תביעה בסך של 113,500 ₪ בלבד.

כפי שיובהר להלן, עיקר הדיון בערעור עוסק בטענות המערערת הנסמכות על ראיות שלא צורפו לתביעת החוב אלא רק בערעור לבית משפט זה.

רקע

2. איגלו הנדסה אזרחית בע"מ (להלן: החברה) היא חברה שהייתה בשליטתו של מר חיים כצנלסון ועסקה בביצוע עבודות בניה. בשנת 2012 זכתה החברה במכרז לביצוע עבודות בניה, כקבלן משנה, להקמת מבנה במתחם לשם של חברת רפא"ל (להלן: הפרויקט). לצורך ביצוע הפרויקט התקשרה החברה עם המערערת, גיל ר. חברה קבלנית בע"מ, בהסכם מיום 22/5/2012, שתכליתו מימון הפרויקט ושיתוף ברווחים (להלן: הסכם המימון).

3. בהסכם המימון נקבע כי המערערת תשתתף במימון הפרויקט, לרבות על ידי העמדת ערבות הבנקאית הנדרשת לטובת מזמין העבודה, וכי בתמורה תזכה למחצית מרווחי הפרויקט. בהסכם המימון נקבעו גם הוראות מפורשות לגבי תשלום עבור הציוד שיועמד על ידי החברה לצורך ביצוע העבודות, לגבי ציוד שיירכש לצורך הפרויקט וכדומה.

4. העבודות להקמת המבנה מושא הפרויקט הסתיימו בשנת 2014. ביום 19/10/2015 נשלח על ידי באי כוחה של המערערת מכתב לחברה ובו דרישה כספית לתשלום המגיע לה, על פי הנטען, עם סיום הפרויקט. מהדרישה עולה כי הצדדים נחלקו במספר סוגיות; האם הפרויקט הניב רווח של 3,862,992 ₪ כטענת המערערת, או שמא הסתיים בהפסד של 1,316,068 ₪ כטענת החברה; דמי שימוש שעל החברה לשלם עבור רכוש שנרכש עבור הפרויקט; תשלום עבור הרכוש והציוד שנרכש; החזר המימון; פיצוי בגין הפרת ההסכם. דרישתה של המערערת נדחתה, כמפורט במכתב בא כוחה של החברה מיום 17/1/2016.

5. ביום 6/8/2018, ניתן, לבקשת החברה, צו להקפאת הליכים לצורך גיבוש הסדר נושים (תיק 68773-07-18). עו"ד נ' טפר מונה כנאמן לצורך ביצוע ההסדר. הואיל והצעת ההסדר לא אושרה, הגיש עו"ד נ' טפר, בתפקידו כנאמן, בקשה למתן צו פירוק לחברה וביום 10/2/2019 ניתן צו פירוק זמני לחברה ועו"ד נ' טפר מונה כמפרק. במסגרת הליכי הפירוק הושג הסדר נושים חדש שאושר בהחלטה מיום 15/8/2019.

6. כבר במהלך הדיונים בתיק הקפאת ההליכים, נקבעו מועדים להגשת תביעות חוב. ביום 4/10/2018, הגישה המערערת את תביעת החוב מושא ההליך הנוכחי. בתביעת החוב חזרה המערערת על הטענות כפי שפורטו במכתב הדרישה מיום 19/10/2015. תביעת החוב כללה 6 מרכיבים; החזר מימון בסך של 700,000 ₪; מחצית מרווחי הפרויקט בסך של 1,931,496 ₪ בצירוף מע"מ; 32,253 ₪ עמלות ששולמו עבור העמדת הערבות הבנקאית; 307,077 ₪ עבור מחצית מהזכויות ברכוש שנרכש; 840,150 ₪ בגין דמי שימוש עבור הציוד שנרכש; ו-750,000 ₪ פיצוי בגין הפרה.

7. ההליכים לבירור תביעות החוב התארכו ובין הצדדים נערכו פגישות שונות. לבקשת המערערת התיר לה המפרק לתקן את תביעת החוב, אולם תביעת חוב מתוקנת לא הוגשה. ביום 26/9/2019 ניתנה הכרעת המפרק בתביעת החוב. בהכרעתו קבע המפרק כי יש לדחות מרבית טענותיה של המערערת.

8. המפרק קבע כי על פי דוחותיה הכספיים של החברה, הפרויקט הסתיים בהפסד ולא ברווח כנטען. המפרק הדגיש כי המערערת לא השכילה להוכיח את טענותיה לרווחים. עוד קבע המפרק, כי לא נפל פגם בייחוס הוצאות שונות שהוצאו על ידי החברה, לחשבון הפרויקט, ועל כן מצא שאין מקום לסטות מתוצאת ההתחשבנות כעולה מדוחותיה הכספיים של החברה, למעט במספר עניינים שבהם התקבלה עמדת המערערת. המפרק דחה את הטענות לעניין החזר המימון, לעניין עמלת הערבות הבנקאית, לעניין הזכויות ברכוש שנרכש ולעניין הפיצוי. המפרק הכיר בתביעה בסך של 113,500 ₪ בלבד.

הערעור

9. על הכרעה זו הוגש הערעור שבפניי. בלב הערעור עומדת טענת המערערת כי לאחר בחינה מדוקדקת של כל הדוחות הכספיים של הפרויקט, ושל ההוצאות השונות שיוחסו לפרויקט, עולה כי הפרויקט הסתיים ברווח ולא בהפסד כמופיע בדוחות הכספיים של החברה. המערערת מבקשת להגיש ארבעה קלסרים של חומר חשבונאי, הכוללים גם התייחסות למסמכים אשר תומכים בטענותיה. מסמכים אלו לא הוגשו למפרק, שכן המערערת נזקקה לעבודה רבה ומאומצת לאיתור המסמכים ולעיבודם. לטענת המערערת, עיון במסמכים שצורפו על ידה לערעור, מגלה שחלק ניכר מההוצאות שיוחסו על ידי החברה לפרויקט, הוצאו ללא קשר לפרויקט, ולא היה מקום לכלול הוצאות אלו בחישוב הרווח וההפסד של הפרויקט.

10. המערערת לא הגישה בקשה נפרדת להגשת ראיות נוספות בערעור, שכן לטענתה ביקשה להציג את המסמכים כבר בדיון בפני המפרק, אך זה ביקש שלא ישאירו אצלו את החומר. עוד נטען, כי המפרק ידע כי המערערת עמלה על הכנת חומר חשבונאי וניתוחו, וכי ידע כי בכוונתה להגיש תביעת חוב מתוקנת. המערערת אמנם לא עמדה במועדים, אולם לטענתה יש לאפשר לה להמציא את המסמכים על מנת שתביעת החוב תתברר לגופה.

11. המפרק הגיש תגובה מקדמית להודעת הערעור, ובגדרה ביקש להורות על מחיקת כל טענות הערעור הנסובות על הראיות הנוספות ולהוציא את כל המסמכים מתיק בית המשפט. המפרק מדגיש כי איפשר למערערת להגיש את כל המסמכים במועד, ואף נתן לה אורכות להגשתם. המערערת לא הגישה את המסמכים במועדם, ועל כן המפרק נתן את הכרעתו על בסיס המסמכים והטענות שעמדו בפניו. נטען כי על כל נושה להגיש את תביעתו במועד ולצרף לה את כל ראיותיו, וכי אין לפתוח את ההליך ולאפשר הגשת ראיות בהליך הערעור. עוד טען, כי היקף התערבותו של בית המשפט בהחלטות בעל תפקיד שמונה בהליכי חדלות פירעון הוא מצומצם, וכי מקרה זה אינו מצדיק התערבות.

12. גם הכונס הרשמי מצטרף לעמדת המפרק וסבור כי אין להתיר את הגשת המסמכים הנוספים. הכונס הרשמי מבקש למחוק את הטענות הנסמכות על המסמכים החדשים ולדון בטענות הערעור שייוותרו בלבד.

דיון והכרעה

13. כפי שיפורט להלן הגעתי למסקנה כי יש להתיר למערערת להגיש את המסמכים הנוספים שצורפו לערעור. לאור זאת, יש להשיב את הדיון למפרק שיבחן האם יש במסמכים אלו כדי לשנות את הכרעתו.

14. פירעון חובותיו של חייב שאינו יכול לפרוע אותם במלואם בהליכי חדלות פירעון, מבוסס על מספר עקרונות שבראשם עיקרון השוויון (ראו ד' האן דיני חדלות פירעון, חלק ב' עמ' 619 (מהדורה שנייה 2018)). משמעות העיקרון היא שכל נושה יזכה בחלק יחסי השווה לחלקם היחסי של כל הנושים מאותו סוג (סעיף 76 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; סעיף 330(1) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983; ע"א 2717/10 רו"ח מנחם רהב בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר הנושים נ' אינטרלינק מסחר בינלאומי בע"מ (28/8/2012); ע"א 3760/03 עמרן נ' נאמן על נכסי אייפרמן יוסף, פ"ד נט(5) 735 (2005); ע"א 10208/16 קרסו מוטורס בע"מ נ' ‏Better Place Inc פסקה 28 (13/12/2017)).

על מנת לחלק את נכסי החייב בין נושיו באופן שוויוני, נדרשת הכרעה בתביעות החוב של הנושים. תביעות החוב נבדקות על ידי בעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט, וכאשר מונה מפרק, ייבדקו תביעות החוב על ידו. ההליכים בכל הנוגע לבירור תביעות החוב, כפי תוקפם בטרם חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, היו קבועים בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, שחלה מכוח הוראות סעיף 352 לפקודת החברות [נוסח חדש], גם על הליכי פירוק חברה.

15. המפרק, כמו הנאמן בפשיטת רגל, מכריע בתביעות החוב של הנושים. תפקידו של המפרק הוא תפקיד מעין שיפוטי המחייב הכרעה בין טענות הנושה לטענות החברה. עם זאת, לא מדובר בתפקיד שיפוטי רגיל כערכאה שיפוטית בבית המשפט. אף שלמפרק סמכויות לזמן עדים ולשמוע ראיות בכפוף להחלטות בית המשפט (סעיף 59 לפקודת פשיטת הרגל), הוא אינו דן במחלוקות כשופט. תפקידו של המפרק אינו מתמצה רק בהכרעה במחלוקות, אלא מוטלת עליו גם חובה לחקור ולברר בעצמו את היקף החובות והנכסים של החברה. צריך לזכור כי השפעת ההכרעה בתביעות החוב בהליכי חדלות הפירעון אינה מתמצת רק בהכרעה בין הצדדים לתביעה, אלא יש לה גם השפעה חיצונית על כלל נושי החברה. קביעת היקף החוב לנושה ומעמדו בסדר הפירעון משליכה על כל שאר הנושים.

16. תביעת החוב מוגשת על ידי החייב למפרק על פי המועדים והתנאים שנקבעו בהחלטות בית המשפט ובתקנות פשיטת הרגל. התקנות אינן מורות כיצד ידון המפרק בתביעת החוב, וכל שמורות התקנות הוא כי הכרעת המפרק תינתן תוך 90 יום (תקנה 93 לתקנות פשיטת הרגל). על החלטת המפרק רשאי הנושה להגיש ערעור לבית המשפט (ראו תקנה 96 לתקנות פשיטת הרגל). גם מעוניין אחר רשאי לתקוף את החלטת המפרק מכוח ההוראה הכללית המאפשרת לפנות לבית משפט (סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל, וסעיף 310 לפקודת החברות).

17. טיבו של הליך הערעור בפני בית משפט שנוי במחלוקת; האם מדובר בהליך "ערעורי" שבגדרו בוחן בית המשפט רק את נכונות החלטת המפרק, או שמא יש לראותו כהליך של "שמיעה מחדש", בפני ערכאה שיפוטית היושבת כערכאה דיונית. להבחנה זו נפקות הן לעניין היקף ההתערבות של בית המשפט בהכרעות המפרק, הן לעילות ההתערבות והן לסוגית הצגת ראיות ועדויות נוספות בפני בית המשפט.

18. ניתן למצוא בפסיקה אמרות רבות של בית המשפט, בכל הערכאות, המדגישות כי תפקידו של המפרק הוא תפקיד שיפוטי (ראו למשל ע"א 505/62 שותפות אחים מאיר, חיפה נ' מפרק חברת אשראי לעם בע"מ, פ"ד יז 833 (1963); ע"א 136/50 עזבון המנוח אהרן בצלאל זיברט נ' אגודה הדדית בית ונחלה בע"מ בפירוק, פ"ד ח 958 (1954)). כך יש מי שמפנה את הזרקור להלכה ולפיה הגשת תביעת החוב עוצרת את מרוץ ההתיישנות (ע"א 402/77 גולדמן נ' יחיאל הרמן, הנאמן על נכסי פנחס אופק בפשיטת-רגל, פ"ד לב(2) (1978); ו' אלשיך, ג' אורבך הקפאת הליכים, הלכה למעשה עמ' 683 (מהדורה שנייה 2012)).

19. לעומת זאת ניתן למצוא בסיס גם לדעה האחרת ולפיה הליך הערעור על החלטות מפרק הוא הליך של "שמיעה מחדש" בפני ערכאה דיונית. כך מציין ש' לוין בספרו פרוצדורה אזרחית, סדרי דין מיוחדים בבתי משפט, 14 (2003), כי "בדונו כערעור על החלטת הנאמן יוכל בית המשפט להכריע בשאלות שבעובדה ולגבות לשם כך ראיות נסמכות. עניין זה הוא של "שמיעה מחדש" במובן הרחב". בע"א 71/64 הנאמן לנכסי שותפות "שאר" בהסדר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יח(3) 350 (1964), מדגיש בית המשפט העליון כי "[...] לבית המשפט בפשיטת רגל סמכות רחבה ביותר להכריע גם בשאלות שבעובדה ולגבות ראיות לצורך זה - בין אם הייתה אותה השאלה קודם לכן בדיון לפני הנאמן ובין אם לאו" (ראו גם פר"ק (י"ם) 55532-12-14 המנהל המיוחד נ' לוי (14/6/2016); פש"ר (מחוזי חי') 19082-09-16 חסאן נ' כונס הנכסים הרשמי (24/4/2017); ת"א (ת"א) 19026-08-10 רסידו ייזום פרויקטים בע"מ (בהסדר נושים) נ' אשדר חברה לבניה בע"מ (27/06/2011().

20. זאת ועוד, גם כאשר נבחנה זכות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדיון בערעור על הכרעתו של המפרק, נקבע כי עומדת למערער זכות ערעור כמו על הכרעה של בית המשפט בערכאה דיונית (ראו ע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק) (13/7/2008)).

21. בין אם יש לראות בהליך הערעור כהליך ערעור שבגדרו סמכות ההתערבות בקביעות עובדתיות מצומצמת, ובין אם עסקינן בהליך של שמיעה מחדש, רשאי בית המשפט לבחון האם יש להתיר הגשת ראיות נוספות, שהרי גם בגדרו של ערעור רגיל ניתן להתיר הגשת ראיות (ראו תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). סמכות נוספת לגביית ראיות בהליך ערעור על החלטת המפרק מצויה בהוראת סעיף 187 לפקודת פשיטת הרגל (ראו גם פשר (חי') 9750-09-12 עיזבון המנוחה זהבה פריצקר ז"ל נ' כונס הנכסים הרשמי (28/10/2013)).

עם זאת נקודת המוצא צריכה להיות כי הנטל להוכחת תביעת החוב רובץ על כתבי הנושה וכי עליו להמציא את כל ראיותיו, להוכחת תביעתו, בפני המפרק במועדים שנקבעו על ידו. ככל שמבקש הנושה להגיש לבית המשפט במסגרת הערעור ראיות שלא הוגשו למפרק עליו ליתן הסבר לאיחור ולשכנע כי הראיות דרושות לשם בירור תביעתו (ראו למשל פש"ר (מחוזי-ת"א)1199/01 דנבר צבעי ישראל בע"מ נ' עו"ד דוד גולדבלט-לוי בתפקידו כמנהל מיוחד של נכסי החייב יוסף אדלשטיין (19/04/2004); ע"א 8231/11 מושקוביץ נ' פקיד שומה חיפה (9/12/2013)).

22. ולעניינו, אין חולק כי המערערת יכלה להציג את המסמכים והטענות בפני המפרק וכי לא מדובר בראיות חדשות שהתגלו לה לאחר הכרעת המפרק. עם זאת, ניתן לראות כי המערערת שבה וטענה בפני המפרק כי מהמסמכים החשבונאים של החברה עולה כי חלק ניכר מההוצאות שיוחסו לפרויקט אינן הוצאות של הפרויקט. המערערת לא המציאה את כל המסמכים ולא את הערותיה למסמכים במועד, אולם ברי כי אם יתקבלו טענותיה, ולו גם בחלקן, ישפיע הדבר על היקף הרווח/הפסד מהפרויקט ועל חלקה בפרויקט. לא מדובר בטענות בעניין שולי אלא בטענות המצויות בלב המחלוקות שבין המערערת לחברה. המפרק דחה את הטענה כי מדובר בהוצאות שאינן קשורות לפרויקט רק בשל העדר הוכחה של הטענה (פסקה 32 להכרעתו) אולם אין בהכרעה התייחסות להוצאות עצמן או לבדיקה כלשהי, ולו מדגמית, שנעשתה על מנת לברר את טענות המערערת.

23. בירור תביעתה של המערערת מחייב בחינה של ההכנסות וההוצאות בפרויקט, וקביעה ברורה האם הפרויקט הסתיים ברווח או בהפסד ומהם שיעורם. הסתמכות על דוחות החברה בלבד אינו מספיק למתן תשובה ברורה, ולכן ראוי כי השגותיה של המערערת לעניין הדוחות וההוצאות שנכללו בדו"ח החברה יתבררו.

24. מאחר שנדרש בירור מפורט, איני סבור שראוי כי בירור זה יעשה בגדרו של הערעור על ידי בית המשפט. ייתכן כי לאחר בדיקת הטענות יהיה צורך גם בבדיקה מקצועית של החשבונות ולכן ברי כי המקום הראוי לבחינת הטענות הוא בפני המפרק.

סוף דבר

25. על כן, אני מורה כי הערעור יתקבל במובן זה שהדיון יוחזר למפרק על מנת שיבדוק את טענותיה של המערערת ויבחן את המסמכים והטיעונים הנוספים. המפרק מוסמך כמובן לערוך כל חקירה וכל בדיקה לצורך בירור העובדות. לאחר מכן ימציא המפרק הכרעה מסודרת. מובהר כי איני מביע דעה אם יש ממש בטענותיה של המערערת, שכן המפרק טרם בדק את המסמכים עצמם.

26. בשולי הכרעה זו אוסיף כי למערערת טענות גם לעניין הכרעות המפרק בעילות התביעה הנוספות. הואיל וטרם נשמעו הטענות בכל הנוגע להכרעות אלו, לא אתייחס אליהן במפורט ורק אדגיש כי על פני הדברים סיכויי הצלחתה של המערערת בטענות האמורות, שאינן מתבססות על המסמכים הנוספים, אינם גבוהים.

27. אף שהערעור התקבל באופן חלקי, ומאחר ושבדיקה נוספת של המסמכים על ידי המפרק נדרשת רק בשל אי עמידתה של המערערת במועדים, אני מורה כי על המערערת לשלם לקופת הפירוק הוצאות בסך של 10,000 ₪. ההוצאות ישולמו בתוך 21 יום ותשלומן יהווה תנאי לבדיקה מחודשת של הטענות והמסמכים על ידי המפרק.

הקלסרים המקוריים שנמסרו על ידי המפרק לבית המשפט יעמדו לרשותו בלשכתי ויוחזרו לידיו בתיאום עם עובדי הלשכה.

ניתן היום, י"ד חשוון תשפ"א, 01 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.