תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 12.5.19 באבירים. התובעות טוענות לנזקים בסך כולל של 14,549 ₪ בגין עלות תיקונים והשתתפות עצמית.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעות טוענות כי התאונה ארעה סטיית רכב הנתבעת לנתיב נסיעת רכבן. הנתבעת טוענת כי רכב התובעת הוא שסטה מנתיבו. בדיון העידו שתי הנהגות – נהגת רכב התובעות העידה כי פנתה ימינה כשהבחינה ברכב הנתבעת מגיע מולה ובאופן שכבר שלל את האפשרות כי תעצור ותמנע את התאונה; נהגת רכב הנתבעת העידה כי נצמדה לימין הדרך כשרכב התובעות הופיע מולה וגרם לתאונה.

התמונות ממקום התאונה מחזקות את גרסת נהגת רכב התובעות, כאשר ניכר מהן שרכב הנתבעות בהטיה לימין (בין אם לקראת הפניה המתקרבת ובין אם בנסיון למנוע את הפגיעה ברכב התובעת), אך שאינו בימין הדרך. מכאן, שכאשר פנתה נהגת רכב התובעות לימין היה רכב הנתבעת לפניה, במרכז הדרך, וחסם את דרכה. יחד עם זאת, לו היתה נוהגת נהגת רכב התובעת באופן זהיר יותר ומתאים יותר לתנאי ולתוואי הדרך, בפרט נוכח כך שהעידה כי היא מכירה את הצומת שבו מתרחשות "כמעט-תאונות" לעתים קרובות, היתה מבצעת את הפניה ימינה באופן שהיה מאפשר לה לעצור עוד טרם המפגש בין כלי הרכב.

משכך, מצאתי לחלק את האחריות לקרות התאונה בין הצדדים, ובאופן שהנתבעת תישא בשני שלישים מהאחריות ובחלק היחסי של הנזקים שנגרמו.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעות סך של 9,582 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪.

ניתן היום, ה' אב תש"פ, 26 יולי 2020, בהעדר הצדדים.