מונחת בפניי בקשה להאריך את פסילתו המנהלית של המשיב מלהחזיק רישיון נהיגה עד גמר בירור הדין בעניינו. הבקשה הוגשה בהתבסס על סעיף 46 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשנ"א-1961 (להלן:" פקודת התעבורה").

רקע עובדתי וטענות הצדדים

בתאריך 18/8/2019 בסמוך לשעה 7:10 , נהג המשיב ברכב פרטי מסוג מזדה על כביש 90 לכיוון צפון, סטה שמאלה לנתיב הנגדי והתנגש חזיתית ברכב פרטי מסוג מיצובהישי שהגיע ממול. כתוצאה מהתאונה, נהג המציובישי נהרג והמשיב נפצע.

המשיב נפסל המשיב מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 90 יום, על ידי קצין משטרה, זאת מתוקף סמכותו של קצין המשטרה על פי סעיף 47(ה)(1) לפקודת התעבורה.

בתאריך 19/11/2019 ובהסכמת הצדדים, החליט בית המשפט על הארכת הפסילה המנהלית ב- 30 ימים נוספים.

בתאריך 12/12/2019 הגישה המבקשת בקשה זו שבפניי להארכת הפסילה המנהלית.

הדיון בפניי נקבע לתאריך 19/12/2019 ונדחה לבקשת הצדדים לתאריך 29/12/2019.

בתאריך 29/12/2019 הצדדים טענו לבקשה וב"כ המבקשת הגיש את תיק החקירה ודו"ח השלמות חקירה.

טרם הוגש כתב אישום נגד המשיב.

ב"כ המבקשת חזר בפניי על נימוקי הבקשה לפיהן קיימת תשתית ראייתית לכאורית כנגד המשיב בעבירות של גרם מוות ברשלנות ונהיגה בקלות ראש והפנה לתיק החקירה. עוד טען ב"כ המבקשת כי יש בהמשך נהיגתו של המשיב משום סכנה לשלום הציבור ובטחונו לאור האופן בו נהג בנסיבות קרות התאונה. ב"כ המבקשת טען גם כי תיק זה, נמצא עדיין בשלבי חקירה מתקדמים וישנו יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד המשיב שביצע את העבירות אשר גרמו לתאונת דרכים שבה נהרג אדם. הפנה למסמך השלמות החקירה שנתבקשו על ידי הפרקליטות ולתוצאות המעבדה. ב"כ המבקשת ציין כי החקירה נמצאת בשלבים אחרונים ובהשלמות חקירה וכי המשך נהיגתו של המשיב יש בה כדי לסכן את הציבור וזאת בעיקר נוכח התרשלותו החמורה.

ב"כ המשיב טען כי הפרקליטות קיבלה את חומר החקירה בתאריך 7/11/2019 ולאחריה הוגשה בקשה להארכת פסילה מנהלית בה צויין כי החקירה בתיק נמצאת בשלבים אחרונים והוסכם על הארכה נוספת של 30 ימים. מדובר בבקשה שניה להארכת פסילה מנהלית והדבר מעכב את גיוסו של המשיב לצבא.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, את דו"ח השלמות החקירה ואת תיק החקירה שהוגש לעיוני הכולל עדויות, דוחות בוחן, תרשימים וחומר נוסף, החלטתי להורות על הארכת פסילת המשיב מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 30 ימים נוספים החל מהיום.

תכליתה של ההוראה שבסעיף 46 לפקודת התעבורה להגן על הציבור מפני מסוכנותו של הנהג אשר היה מעורב בתאונה קטלנית. במקרה כזה, תחילתו של התהליך בפסילה מנהלית המתחייבת מלמד גם על המשכו, במובן זה שמאזן השיקולים להמשך הפסילה נוטה לחומרה, ושיקולי הגנת הציבור מפי מסוכנותו של הנהג הם בעלי משקל רב במיוחד בנסיבות אלה. (ע"פ 3883/04 כמיל אבו סביה נ' מדינת ישראל, תק-על 2004).

סעיף 47(ט) לפקודת התעבורה קובע: "בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, שבשלה נפסל הרישיון לפי סעיף קטן (ה), רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין או לבטל אותה, בתנאים או ללא תנאים".

סעיף 50(א) לפקודת התעבורה קובע: "עברו שלושה חודשים מיום שנפסל בעל רישיון לפי סעיפים 46 או 47 ולא הוגש לבית המשפט אישום נגד בעל הרישיון על המעשה או על המחדל שבגללם נפסל-תבוטל הפסילה אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, להאריך את מועד הפסילה לתקופה שיקבע".

עיון בהצעת החוק ובדברי ההסבר לתיקון 58 לפקודת התעבורה מלמד על כוונת המחוקק, אשר פעל להעניק לבית המשפט סמכות להאריך את תקופה הפסילה בתאונות קטלניות, אף אם עברו שלושה חודשים מיום הפסילה וטרם הוגש כתב אישום.

ראיות לכאורה

על בית המשפט לבדוק עצם קיומן של ראיות לכאורה לחובת המשיב, זאת בלא לבדוק ומבלי לקבוע ממצאים לגבי איכותן או משקלן. תפקידו של בית המשפט לבחון את מכלול השיקולים הרלוונטיים לצורך פסילה רישיון הנהיגה של המשיב, בית המשפט יבחן את מכלול הראיות הלכאוריות אשר מציגה בפניו המבקשת.

ראיה לכאורה היא אפוא ראיה אשר טמון בה פוטנציאל ראייתי, אשר יוצא מהכוח אל הפועל בעתיד, בסיום ההליך השיפוטי. (בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל, נ(2) 133).

בעוד שבענין זאדה מדובר בשלילת חירותו של אדם עוד בטרם הורשע בדין, בענייננו עסקינן בהארכת תקופת פסילת רישיון נהיגה בטרם הוגש כתב אישום. עיון בתיק החקירה ונסיבות התאונה הקטלנית מעלה כי סיבת התאונה נגרמה כתוצאה מהראיות הלכאוריות המצביעות כי רכבו של המשיב סטה מנתיב נסיעתו שמאלה לנתיב הנגדי, התנגש חזיתית ברכב שהגיע ממול וגרם לתאונת דרכים בה נהרג נהג הרכב השני.

מעדות המשיב במשטרה עולה כי הוא לא זכר את אירוע התאונה ומה שקרה לפני התאונה ולכל השאלות הקשורות להתרחשות התאונה הוא ענה "לא זוכר"..

מעדותו של עד ראיה לתאונה, עולה שהוא נסע ברכבו בנתיב הנסיעה שממול לרכבו של המשיב, הבחין ברכב המשיב שהגיע מולו וחוצה את הקו הלבן לכיוון שלו, הוא ברח ימינה ורכב המשיב התנגש ברכב מזדה שנסע אחריו.

בדו"ח הבוחן צויין כי רכבו של המשיב סטה שמאלה מנתיב נסיעתו ועבר לנתיב הנסיעה הנגדי והתנגש עם רכב המנוח עם חזית שמאל.

עדויות אלה, יש בהן כדי לבסס קיומה של תשתית ראייתית לכאורית לאחריותו של המשיב לגרם התאונה ולתוצאותיה. כאמור, בשלב הזה של הדיון אין על בית המשפט לקבוע את אשמתו של המשיב, אלא לבחון קיומן של ראיות המצביעות על אחריות לכאורה לגרימת התאונה.

למרות שתיק החקירה נמצא בשלבי חקירה מתקדמים וכי בוצעו מרבית פעולות החקירה הנדרשות, חקירה התאונה טרם הסתיימה. בהתאם לדו"ח השלמות חקירה שהוצג בפניי, יש מקום לבצע פעולות חקירה נוספות, אך לא רבות, כאשר רוב הפעולות כבר בוצעו והפעולה האחרונה בוצעה בתאריך 24/12/2019. עבודת הבוחן הסתיימה והוא סיכם את מסקנותיו והמלצותיו ונחקרו רוב המעורבים ועדי הראיה.

במקרה זה, מדובר בתאונה קטלנית. כבר נקבע, כי רואים בתאונה קטלנית, כשלעצמה, ראיה למסוכנות הנהג. מדובר במשיב שנוהג משנת 2017 ללא עבר תעבורתי, אך ללא וותק בנהיגה.

הראיות לכאורה שבתיק החקירה, נסיבות קרות התאונה ותוצאתה הטרגית, מצביעות על מסוכנות המשיב. לא למותר להדגיש, כי במציאות הקשה של ריבוי תאונות דרכים חמורות בכבישי הארץ, רף זהירות נמוך המאפיין את תרבות הנהיגה בדרכים, שומה על בית המשפט לנקוט יד מחמירה וקפדנית בהגנה על החיים ועל שלום הנוסעים והולכי הרגל מפני פגיעה בחייהם ובגופם.

נוכח האמור לעיל, מצאתי קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת תקופת הפסילה המנהלית, למרות שטרם הוגש כתב אישום.

שקלתי גם את יתר הטענות שהועלו על ידי ב"כ המשיב והגעתי למסקנה כי הפגיעה, ככל שישנה, הינה פגיעה מידתית, מאוזנת ולתכלית ראויה. על בית המשפט , במסגרת מכלול השיקולים להארכת תקופת פסילת רישיון נהיגה בתאונה קטלנית, לתת משקל ראוי והולם לאינטרס הציבורי והשמירה על שלום הציבור ובטחון המשתמשים בדרך.

בהתחשב בנסיבות החמורות בהן בוצעו, לכאורה, העבירות נשוא הבקשה ובתוצאותיה הקטלניות של התאונה, המצביעות על מסוכנותו – נחה דעתי, כי אין מקום לאפשר למשיב, בשלב זה, לשוב ולנהוג, הגם שאיני מתעלם מנסיבותיו האישיות של המשיב ורצונו להתגייס לצבא, אין באלה כדי להכריע את הכף.

אשר על כן, אני מורה על הארכת פסילת המשיב מלהחזיק ו/או לקבל רישיון נהיגה ב- 30 ימים נוספים החל מהיום.

נוכח העובדה כי רוב השלמות החקירה בוצעו, המבקשת תשתדל לסיים את החקירה במסגרת הימים שניתנו בהחלטתי זו.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' טבת תש"פ, 05 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.