ובעניין: דנה ושולה סטודיו בע"מ

ע"י עו"ד נועה נודלמן

מבקשת הפרסום

השופט א' אברבנאל:

1. לפנינו בקשה למתן היתר פרסום לתיעוד חזותי וקולי של קטע מחקירת הנאשם בתיק זה.

ביום 26.12.2022 נגזר דינו של הנאשם למאסר עולם ולעונשים נוספים, לאחר שהורשע בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות של בת זוגו מיכל סלה ז"ל.

2. המבקשת "דנה ושולה סטודיו בע"מ" עותרת להתיר פרסום של קטע קצר מאחת מחקירותיו של הנאשם "המציג את המשיב 2, כאשר הוא שותק (למעט אישור כי הבין את שנאמר לו)". המבקשת מציינת כי הפרסום נדרש לה כדי לשלב את הקטע המבוקש באחד מפרקי סדרת טלוויזיה שבהפקתה, שבמסגרתה היא מבקשת לחשוף "את תהליכי העבודה בפרקליטות, על כל מורכבותם, כולל לבטים מקצועיים ואישיים של הפרקליטים העוסקים במלאכה. כחלק מתיעוד זה, מתוארות פרשות שונות, בהן עסקו הפרקליטים המתועדים בסדרה. בין הפרשות המוצגות בסדרה, נכללת גם פרשת הרצח של מיכל סלה ז"ל".

לטענתה אין בפרסום המבוקש כדי לפגוע באינטרסים המוגנים של האיסור הקבוע בחוק בעניין פרסום כאמור, ובמיוחד החשש לפגיעה בפרטיותו של הנאשם אינו גבוה "בשים לב לעובדה שהקטע שנבחר הוא קצר ביותר ולמעשה רק מציג את הנחקר, כאשר הוא שותק בחקירה".

המבקשת מוסיפה וטוענת כי נוכח מטרת הסדרה קיים "אינטרס ציבורי מובהק בפרסום חומרי התיעוד החזותי" המבוקש, ומשכך ראוי להתיר את פרסומו.

3. ב"כ הנאשם מתנגד לפרסום המבוקש וטוען כי "יש בפרסום פגיעה חמורה בכבודו ובזכותו לפרטיות, זכויות אשר שרירות וקיימות ולא נעלמות זאת על אף הרשעתו. כמו כן, יש בפרסום משום פגיעה במשפחתו המורחבת, אשר ברי כי יפגעו עם פרסום תיעוד חזותי של החקירה. מדובר באנשים נורמטיביים (חלקם מחזיקים בתפקידים רגישים) אשר לא פשעו בדבר".

4. המאשימה מתנה את הסכמתה לפרסום בכך שהנאשם ייתן את הסכמתו לכך, וכן בצירוף כתובית לקטע המפורסם המבהירה כי הפרסום הוא בידיעת הנאשם ובהסכמתו.

דיון והכרעה

5. סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 קובע כלהלן:

"המפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה, כולו או חלקו, בלא רשות בית המשפט, דינו- מאסר שנה".

בגדרה של החלטה בבקשה למתן היתר לפרסום כאמור, על בית המשפט לאזן בין עקרונות פומביות הדיון, חופש הביטוי, והחשיבות הרבה הנודעת לחשיפה לאור היום של התנהלות הרשויות, לאינטרסים המנוגדים העומדים בבסיס האיסור האמור, ובהם זכותם של נחקרים לפרטיות ולכבוד ושמירה על פעילותן התקינה של רשויות החקירה והקטנת החשש כי פרסום תיעוד חזותי או קולי מחקירה יפגע בעתיד בנכונותם של נחקרים להשיב בפתיחות לשאלות החוקרים (ע"פ 10994/08 מדינת ישראל נ' תורג'מן ואח' (14.5.2009); בש"פ 6516/09 ידיעות אחרונות נ' מדינת ישראל (1.10.2009)).

6. משקלו של האינטרס, שבגינו מבוקש במקרה שלפנינו להתיר באופן חריג את הפרסום, אינו גבוה. שילוב קטע חזותי וקולי מחקירת נאשם בסדרת טלוויזיה שעניינה עבודת פרקליטות המדינה, כדי להמחיש את מורכבות עבודתה, אינו עולה כדי טעם המצדיק חריגה מהאיסור האמור. בנסיבות העניין אין באינטרס הנטען כדי לגבור על האינטרסים העומדים מנגד – הפגיעה בפרטיותו ובכבודו של הנחקר וכתוצאה מכך אף בכבודם של בני משפחתו, וכן הפגיעה הכרוכה מטבע הדברים בכל חריגה מכלל איסור הפרסום של חקירות המתועדות בתיעוד חזותי וקולי. אף שמדובר בקטע בן שניות ספורות שבו נראה הנאשם בשתיקתו, יש בעצם החריגה מהכלל כדי לתרום לפריצת הגבולות בתחום זה, וליצירת התודעה בקרב הציבור כי כל חקירה המצולמת בווידאו עלולה להגיע לידיעת הציבור בדרך של שידורה בכלי התקשרות ובכך לפגוע בנכונותם של נחקרים להשיב בעתיד בגילוי לב לשאלות החוקרים.

אשר על כן הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג חשוון תשפ"ג, 17 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.