ב"כ התובעת: עו"ד רן מסיקה

ב"כ הנתבעים - עו"ד גיא עזורה

1. תחילתו של הליך זה בהגשת תביעה בסכום קצוב על סך 54,903 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעים בלשכת ההוצאה לפועל.

לטענת התובעת התקשרה עמה הנתבעת 1 בהסכם להספקת סחורה מעת לעת והנתבע 2, שהוא בעל מניות ומנהל בנתבעת 1, ערב לפירעון חובותיה כלפי התובעת.

התובעת צירפה לכתב התביעה תעודות משלוח וחשבוניות מס כעדות לאספקת סחורה לנתבעת 1 ולטענתה נותרה הנתבעת 1 חייבת לה בגין סחורה זו את סכום התביעה שלא שולם.

הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע התובענה וטענו כי סיימו את ההתקשרות בין הצדדים לאחר שלא הגיעו להסכמה בדבר המשך הפעילות ביניהם.

לטענת הנתבעים במסגרת תנאי ההתקשרות בין הצדדים הייתה נתונה לנתבעת 1 זכות החזרה מלאה של הסחורה שרכשה מהתובעת וקבלת זיכוי בגינה.

הנתבעים המשיכו וטענו כי עם סיום ההתקשרות בין הצדדים בקשו מהתובעת לאסוף סחורה מסניפי הרשת בשווי של 31,346 ₪ וכמוסכם אך זכו להתעלמות מוחלטת.

לפיכך, טענו הנתבעים לפטור מתשלום של סכום זה מסכום החוב הנטען ושילמו את היתרה.

2. לאחר מתן רשות להתגונן התקיימה ישיבת קדם משפט בפני כב' השופטת רונית פוזננסקי, במהלכה נשמעו נציגי הצדדים ולאחר שלא הושג הסכם פשרה בין הצדדים, הועבר התיק לשמיעה בפני ונקבע מועד דיון לסיכומי ב"כ הצדדים.

לטענת ב"כ התובעת, נטל הבאת הראיות והוכחה מוטל על הנתבעים מאחר ואין מחלוקת כי הסחורה סופקה ועל כן על הנתבעים מוטל הנטל להראות כי אינם חבים בתשלומה.

עם זאת הודתה התובעת כי בסוף שנת 2018 הגיעו הצדדים להסכמה כי תוחזר סחורה המפורטת ברשימה סגורה בכפוף לתשלום יתרת הסחורה שנותרה בידי הנתבעת 1.

התובעת אכן קיבלה לידיה את הסחורה אך הנתבעים סירבו לשלם את יתרת החוב המוסכמת ודרשו להשיב סחורה נוספת בשווי 34,000 ₪. בעקבות דרישה זו שולם סך של 20,000 ₪ מהחוב הנתבע לאחר הגשת התביעה.

עם זאת טוען, ב"כ התובעת אין מדובר בהסכמה גורפת ולא ניתן להשיב סחורה בכל מועד ללא הסכמת התובעת מראש.

לטענת ב"כ הנתבעים, בין הצדדים הוסכם בהתנהגות הצדדים במשך השנים כי מה שלא נמכר – מוחזר ומזוכה אצל התובעת ועל כן לא הייתה התובעת רשאית לסרב לקבל את יתרת הסחורה שלא נמכרה.

3. דיון והכרעה:

השאלה במחלוקת היא האם הוסכם בין הצדדים באמצעות התנהגות כי כל סחורה שלא נמכרה – תושב לתובעת כנגד זיכוי החיוב בגינה.

מעיון במסמכים שצירפה התובעת לתיק בית המשפט נמצא מסמך הקרוי "טופס פתיחת לקוח" מיום 6.12.16 ועליו מפורטים בכתב יד פרטי הנתבעת 1 וחתימתה על פניו.

התנאי היחיד הרשום בטופס זה הוא תנאי אשראי מוסכמים של 90+, זאת ותו לא.

בחציו השני של הטופס נוסח כתב ערבות עליו חתם הנתבע 2 לפירעון התחייבות וחובות הנתבעת 1 לרבות בגין כל חוב המגיע מהנתבעת 1 מהתחשבנות כספית אחרת ו/או מעבודות ו/או משירותים ו/או מוצרים שנמכרו או סופקו ו/או בגין שטרות ו/או שיקים המשוכים על ידי הנתבעת 1.

אין זכר לזכות כלשהיא להשבת הסחורה שסופקה לנתבעת 1.

עסקאות הרכישה עמדו כל אחת בפני עצמה, כאשר כנגד אספקת סחורה והנפקת חשבונית מס – קמה לנתבעים החובה לשלם את ערכה.

מבקשים הנתבעים להוסיף תנאי להתקשרות זו אשר באה לידי ביטוי בהתנהגות הצדדים בלבד לפיה התובעת התחייבה לקבל מהנתבעים את הסחורה שלא עלה בידי הנתבעת 1 למכרה.

4. ב"כ הנתבעים נסמך על עדות הנתבע 2 ועל התנהלות הצדדים כעולה מכרטסות הנהלת החשבונות ותעודות החזרה שהוצגו.

מגרסאות הצדדים עולה כי הנתבעים לא מכרו את יתרת הסחורה בשווי 30,000 ₪ משום סיום ההתקשרות בין הצדדים כאשר הנתבעת 1, שניהלה עסקיה עד לאותו מועד, באמצעות אספקת הסחורה לזכייניה, פסקה מהתנהלות פנימית זו ואפשרה לזכייניה להתקשר באופן אישי עם הספקים, כטענתה.

לפיכך, לא היה לה מה לעשות עם יתרת הסחורה שנותרה בידיה או שאספה מהזכיינים ואת שארית סחורה זו בקשה להשיב לתובעת.

ראה עדותו של נציג הנתבעת בדיון מיום 4.6.20 עמ' 2-3 שורות 26-32, 1-6.

נציג הנתבעת אף העיד באותו דיון כי התובעת נטלה חלק מהסחורה בסוף 2018 במסגרת אותו הליך של סיום ההתקשרות והיתרה, אשר עלותה נתבעת כאן, סירבו ליטול.

נציג התובעת מצדו העיד באותו דיון, כי הוסכם על נטילת חלק מהסחורה על מנת לקדם את ביצוע התשלום בגין יתרתה וזאת על פי רשימה סבירה שהוצגה בפניו (עמ' 3 שורות 23-26 בפרוטוקול דיון יום 4.6.20).

5. עולה מהאמור לעיל כי עסקינן בעסקאות מכר פשוטות ללא תנאים מיוחדים, לפחות לא כאלה שעלו על הכתב.

על מנת להוכיח התחייבות של צד להסכם, אשר הושגה בעל פה והיא חריגה להסכמי רכישה שגרתיים, אין די בטענה סתמית על נוהג שהשתרש בין הצדדים והצגת תעודות החזרה, במיוחד כאשר דרישת ההחזרה לא נבעה במהלך ביצוע שגרתי של המסחר בין הצדדים אלא דווקא בסיום היחסים החוזיים בין הצדדים.

כל עסקת מכר עומדת בפני עצמה כפי שהסכמת התובעת להשבת מוצרים כאלה ואחרים היא תוצאה של הצעה וקיבול הרלוונטיים לאותו מועד ולאותה הסחורה.

לא ניתן להסיק מהסכמה מקרית להשבת סחורה כעולה מתעודות ההחזרה שהוצגו כנספח ג3 המצורף להתנגדות לביצוע התביעה כי מדובר בהתחייבות התובעת לקבל חזרה את הסחורה בכל עת וללא כל סיבה מוכחת כפי שניתן להסיק לו הייתה מובאת עדות להשבה קבועה מדי תקופה קבועה העשויה להעיד על מנהג קבוע העולה כדי התחייבות התובעת לקבל חזרה סחורה שלא נמכרה.

מדובר בסחורה שהיא ציוד לחדרי אמבטיה כך שאין מדובר בסחורה שפג תוקפה או כזו שאינה אופנתית עוד ולא ניתנת למכירה. לא הוצגה כל עדות לכך שהסחורה שהוחזרה הייתה מסוג כזה.

תעודות ההחזרה דנות במוצרים בעלויות נמוכות וביחידות בודדות שלא ברור מדוע הוחזרו, אם מחמת פגם או מחמת כל סיבה אחרת.

6. סוף דבר הוא כי טענת הנתבעת לא הוכחה ודינה דחייה.

אשר על כן, התביעה מתקבלת והתובעת רשאית להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבעים בתיק הוצאה לפועל 520950-08-19 תוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי הנתבעים או בא כוחם ובהיעדר תשלום.

הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט בסך 6,000 ₪ אשר יצטרפו לקרן החוב בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל.

ניתן היום, ט"ז תשרי תשפ"ב, 22 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.