לפני בקשה לביטול גזר דין שניתן בהעדר הנאשם.

ביום 12.7.20 הנאשם נדון בהעדרו בגין עבירה של איסור רעש מרכב. בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 4.7.19 במרכז ביג בבאר שבע הנאשם גרם לרעש חזק מרכבו באמצעות מוזיקה.

הנאשם זומן כדין לדיון ומשלא התייצב ניתן פסק דין בהעדרו בהתאם להוראת סעיף 240(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב -1982.

בגזר הדין הוטל על הנאשם תשלום כפל הקנס המקורי בסך 640 ₪.

עותק מפסק הדין נשלח לנאשם בדואר רשום. באישור המסירה צוין כי 'בהעדר הנמען דבר הדואר נמסר לבן משפחה שגר עימו בבית ונראה כי מלאו לו 18 שנה'.

הנאשם לא שילם את גזר הדין במועד, התווספה לו ריבית פיגורים והחוב הועבר לטיפול חברת גביה.

בבקשה לביטול גזר הדין הנאשם טען כי לא קיבל הזמנה לדיון. הוא לא טען שלא קיבל העתק מגזר הדין ורק טען שקיבל עיקול מעיריית באר שבע. הנאשם ביקש להורות על תשלום הודעת הקנס בסכום המקורי.

המאשימה התנגדה לבקשה לביטול גזר הדין. לטענתה, הנאשם לא הוכיח כי התקיים צידוק כלשהו לאי התייצבותו לדיון.

לפנים משורת הדין המאשימה הסכימה לביטול קנס הפיגורים ולתשלום הקנס שנפסק בגזר הדין (640 ₪) בתוספת הוצאות גבייה לחברת הגבייה.

בהתאם להוראת 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב – 1982: "נגזר דינו של נאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת נידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אן נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לא התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף זה תוגש בתוך 30 ימים מהיום שהוצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע"

כאמור, עותק מגזר הדין הומצא לנאשם כדין ביום 4.8.20 ואישור המסירה חזר בציון 'בהעדר הנמען דבר הדואר נמסר לבן משפחה שגר עימו בבית ונראה כי מלאו לו 18 שנה'.

הנאשם לא פנה לבית המשפט בבקשה לביטול גזר הדין בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו גזר הדין כפי שמורה הסעיף.

משלא ניתנה הסכמת התובעת לדחיית המועד להגשת הבקשה, די בכך כדי לדחות את בקשת הנאשם לביטול גזר הדין.

לא זו אף זו, טענת הנאשם כי לא הומצא לו זימון לדיון סותרת את אישור המסירה הקיים בתיק ממנו עולה כי הנאשם סירב לקבל הזימון והוא הודבק. יתירה מכך, כפי שטענה התובעת, מצופה מנאשם המבקש להישפט על הודעת קנס, לעקוב אחר בקשתו להישפט ולברר מה עלה בגורלה.

הנאשם לא טען לעיוות דין שעלול להיגרם לו אם תידחה בקשתו ואף הסכים לשלם את גובה הקנס המקורי. הקנס שנפסק הוא בתוך מתחם העונש ההולם.

בנסיבות אלה, נוכח האמור לעיל, בקשת הנאשם לבטל את גזר הדין שניתן בעניינו – נדחית.

בהסכמתה האדיבה של המשיבה אני מורה על ביטול קנס הפיגורים, כך שהנאשם ישלם את הקנס שנפסק בגזר הדין (סך 640 ₪) בתוספת הוצאות גבייה לחברת הגבייה בלבד.

הקנס ישולם עד ליום 18.10.22. את התשלום לחברת הגבייה יש להסדיר ישירות מול חברת הגבייה.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אב תשפ"ב, 25 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.